Skip to content

פולחני מוות באופרה הישראלית לצלילי הרקוויאם של מוצרט

תפילת האשכבה המפורסמת כמשל לחברה הבוחרת לקדש את המוות בטקסי פרידה קורעי לב, שמבכים את כאב אובדן החיים. הפקה נוקבת שבה יוצרים שירית לי וייס ונדב ברנע עולם שלם, שנבנה מדימוי מופשט של אור, תנועה ומוסיקה. מנצח: קרל-היינץ שטפנס 18-23 ליולי 2023, בית האופרה בתל אביב.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ה"רקוויאם" של מוצרט נחשב לאחת מפסגות היצירה האנושית. הוא נכתב ב-1791, במהלך חודשי חייו האחרונים של מוצרט, אשר לא זכה להשלים אותו. מילותיה של היצירה הן של הרקוויאם הקלאסי – מיסה קתולית המבוצעת לזכרו של אדם שמת. אגדות רבות נקשרו סביב סיפורו של הרקוויאם, כשהמפורסמת שבהן סופרה בסרטו הנודע של מילוש פורמן "אמדאוס".

זמרת הסופרן טל גנור בהפקה האופראית החדשה "הרקוויאם" של מוצארט. צילום: יוסי צבקר

היצירה האהובה של המלחין הווירטואזי, יוצאת מאולם הקונצרטים ומקבלת ביצוע בימתי מיוחד במינו המחבר של האופרה הישראלית. הקהל בארץ ובעולם רגיל לשמוע את היצירה המופלאה הזאת באולמות קונצרטים ובביצוע קונצרטי. לרגל סיום עונת האופרה 22/23, מגישה האופרה הישראלית ביצוע שונה לחלוטין מהמקובל לרקוויאם של מוצרט.

וולפגאנג אמדאוס מוצרט, דיוקן שלאחר המוות מאת ברברה קראפט, 1819

היוצרים נדב ברנע ושירית לי וייס ארגו סיפור מיוחד במינו סביב תפילת האשכבה הלטינית עליה מבוססת המוסיקה של הרקוויאם. זהו סיפורה של חברה אנושית המתמסרת שוב ושוב לפולחן האבל. חברה אשר בוחרת לקדש את המוות וליצור סביבו טקס מלא הוד והדר. המוסכמות החברתיות סביב המוות דוחקות אל הפינה את האבל האישי והפרטי, ויוצרות שבלונה התנהגותית קבועה ומוכרת שמאדירה את המת ואת המוות. הפולחן הקבוע חוזר על עצמו שוב ושוב עד שנדמה שהדימוי נשחק ומאבד את מהותו.

התאורה בהפקה זו מייצרת את החלל ואת ההתרחשות. בשונה מעבודות במה אחרות בהן התאורה מאירה את ההתרחשות הבימתית ואת סט התפאורה, בהפקה זו התאורה היא מחוללת הדרמה וההתרחשות לצד המוסיקה המופלאה של מוצרט. הסולנים, הרקדנים וזמרי המקהלה שעל הבמה עובדים ביחס לתאורה, וביחד איתה יוצרים עולם שלם, הבנוי מדימוי מופשט של אור, תנועה ומוסיקה.

שירית לי וייס ונדב ברנע: "היצירה המופתית של מוצרט אפשרה לנו מצע בו יכולנו ליצור עולם ויזואלי מופשט מצד אחד, ומצד שני לשאול שאלות נוקבות על ה- DNA החברתי שלנו, על אובדן, כאב ומוות. ההתרחשות הבימתית עוסקת בבניית אייקונים ופירוקם – תהליך דרכו אנו בוחנים את החברה, את הנורמות והאפשרות של קיומם של רגש ואמת בתוך מוסכמה חברתית. הפולחנים החוזרים ונשנים המתרחשים על הבמה חושפים את מכניזם הזיוף והציניות של החברה וזו בעצם אינה עבודה שעוסקת במוות אלא בחיים ובהתמכרותם של האנשים לחזור ולחוות את האבל שוב ושוב, אך לא למנוע אותו."

להפקה  המיוחדת בניצוחו של קרל-היינץ שטפנס חברו לנדב ברנע ושירית לי וייס, מעצב התפאורה אדם קלר, מעצבת התלבושות אולה שבצוב ומעצב התנועה אריאל נ. וולף. בהשתתפות: מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ' ותזמורת האופרה: התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, רקדנים/שחקנים וסולני האופרה הישראלית: טל גנור, ענת צ'רני, איתן דרורי ועודד רייך.

 

מועדי העלאת האופרה בתאריכים הבאים

יום שלישי|18/07/2023|שעה 19:30

יום רביעי|19/07/2023|שעה 20:00

יום שישי|21/07/2023|שעה 13:00

יום שבת|22/07/2023|שעה 21:00

יום ראשון|23/07/2023|שעה 18:00

יום ראשון 23.7 שעה 21:00  -לאור הביקוש נפתח מופע נוסף זה.

 

שעה לפני תחילת כל מופע מתקיימת הרצאת מבוא באורך כחצי שעה באולם, הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן