מ"רוח מהמזרח"  של משה זורמן ועד "Someday"  של מיילס דייויס, ומה לנעמי פארן מבית יצחק ולתמרה חלבי ממג'דל שאמס: בפסטיבל המוזיקה בעין כרם יכול היה הקהל להתענג על מפגש עם ילדי פלא ועם מגוון מרתק של יצירות ולהציץ לעולמות שונים של יופי של מוזיקה שלא ישמע באולמות הקונצרטים

רשמים מפסטיבל המוזיקה השלישי מיסודו של חן צימבליסטה  בעין כרם, כנסיית יוחנן בהרים,

25 עד 27 במאי 2023

שירת הנזירים

אנסמבל מגניפיקט: סופרן – ג’וליאנה מטיני, אלט — אנג’לי וילהלוז, טנור – אלברטו פרי, בס -פאהים חורי, טניה בלצר – כינור וסשה איואנוב –פסנתר

בלקט שירים מתקופת הרנסנס והבארוק

שירת הנזירים התקיימה בכנסיית יוחנן המטביל שאירחה את  הפסטיבל הרב תרבותי

עין כרם, 26.5.23

עיקר יופיו של הקונצרט היה דווקא בנועם ההליכות מאיר הפנים של הנזיר שהודה לקהל.

שירת הנזירים

בתפילת מיזררה (רחמים) מתוך ה"אווה ורום" של ויליאם בירד קיבל הקהל הצצה לעולם של שירת הנזירים. יפה במיוחד הייתה  הגרוניות והסיומת של שירת הגברים. הנשים שרו ברוך ועידון. הם תמכו אחד בשני ועל הכול שרתה אווירת מיסתורין.

את הסוויטה 1017 של באך פתחה הכנרת טניה בלצר בעידון. בהמשך – הייתה תחרות בינה לבין נגן העוגב מי ינגן מהר יותר והם נשמעו רועמים קמעא. את פרק הסיציליאנו ניגנו בהעדר לכידות אך הכנרת הצטיינה בניקיונה. הפראזה הסתיימה ברכות ובהאטות שהיו במקומן.

תמונה של שלי באהרון

את השירים של קלודין דה סרמיסי שרה הסופרן תוך הבלטת פשטות וטוהר והקפדה על דינמיקה של מדרגות נוסח הרנסנס. הליווי של הבס הרשים ביופיו.

את הסונטה בלה מז'ור של באך ניגנו בעליצות מלאת חיים   ובריתמיות כשבפרק השלישי הבליטה הכנרת את ההטעמות. הגם שניגנה על כינור קטן (אורלה), הצליחה להבליט בברק את הסינקופות. על האורגן ליווה אותה סאשה איוונוב באיטיות מופלגת וקצת ברעם.

בפרק השני הרשימה טניה בלצר בנגינת הסלסולים וגם בעומק הצליל שלה.  הסיומת של ההתאדות שלה הייתה יפה.

השירים הרומנטיים הרשימו ביפי הביצוע שלהם: השיר הראשון  כבש בשירת הסופרן ובסלסוליה. הגרוניות של הצלילים של הבס והקישוטים שלהם הרשימו.

את שיר הנישואין שרו בעיצוב ניגודים יפים בדינמיקה, והטנור והאלט הרשימו בריתמיות שלהם. יפה במיוחד הייתה שירת הנשים –  "לאודמוס טה" מתוך ה"סטאבט מאטר" של פרגולזי.  את פרק הגלוריה וה"אגנוס דאי" של ויוואולדי ניגנו בברק בתזמורת ושרו בעליצות.

מזרחיות חדשה

גילום לחזון הפסטיבל של "רב תרבותיות" ושילוב מרתק בין מזרח למערב היו ביצירתו של משה זורמן "רוח מהמזרח", שהועלתה בבכורה. היצירה נכתבה בסולם מקורי כלשון המלחין שרצה לברוא שפה חדשה שתהיה טבועה בשורשי הארץ. על גרעין קטן של טטרקורד עיצב את הניגודים בין התחינה ה"מזרחית" שרופדה בשלל מקצבים מרתקים.

הניגוד בין היגון לשמחת חיים היה רב קסם.  צירוף מרתק בין תחינה מזרחית – סינקופות "מזרחיות" ללא רבעי טונים לאופרת מקצבים סוחפת. הכנרים שירז נתנזון ופאהים חורי הובילו את הדרמה בליריות דרמטית ואילו המתופפים — האחד על תוף גדול והשני על תוף מצלתיים — תרמו בתיפופם המעודן לקצביות ולהעצמת המתח. על הלייטמוטיב של הסבל והיגון בכינור הסתלסלו עיבודים נהדרים של  המתופפים.

בנגינה וירטואוזית מעודנת פתחה הילדה בת ה-12 מירה בראנסה על הקאנון. הכנרים הבליטו את הנושא המזרחי בנגינתם הלירית. עליו הסתלסל התיפוף שהעניק את ה"בסו קונטינואו". הכול היה במרומז. דבר לא נאמר עד הסוף. הייתה  קינה – מעין שחרזדה. מקאם מעודן שעבר בין כל קבוצות התזמורת. הכנרים הפליאו בנגינתם הלירית וסיימו באקצ'לרנדו.  הצ'לנית תמר בר סיני ניגנה בפאתוס מלא תשוקה. יפה היה איך שהיצירה שנפתחה בנגינה וירטואוזית בקאנון הסתיימה באחת באוויר.

תמונה של שלי באהרון

הכנרים הבליטו את ההפכפכות של היצירה. לא היו רבעי טונים אבל הנושא  —  גרעין של מקאם  —  נע בין כל קבוצות התזמורת. הכינורות הבליטו בנגינתם הלירית את היגון. התחינה המזרחית בכינורות נארגה בנגינת הקאנון המופלאה.

מה שהפך את יצירתו המרתקת של משה זורמן לבעלת קסם הוא העידון ושלמות הביצוע המופתי של כלל המשתתפים. הכנרים    שירז נתנזון ופאהים חורי — עם המתופף והצ'לנית. מבין התנודתיות של מצבי הרוח בקעה נגינתו הטהורה והצחה של הקלרניתן עומרי נזר. הצ'לנית תמר בר סיני ניגנה בליריות ובפתוס מרשימים. הניגודים היפים בין הליריות המדובבת בנגינת הכנרים לתיפוף הפראי היו מלאי מתח הִיּוּלִי. האינטנסיביות והמקצבים הנהדרים המיוחדים של היצירה שמתוכם נבראה וריאציה חדשה למונח סינקופה היו עוצרי נשימה.

מלאי קסם היו המעברים בין הרוח ה'מזרחית' נטולת רבעי הטונים לצ'לנית תמר בר סיני שניגנה בעוצמה ובפאתוס מרשימים. חילופי המזג היו מאד דרמטיים.

תמונה של ינעם צימבליסטה

לאורך כל היצירה היה מתח שגבר בתיפוף הנקשנים ניקיטה גלזומצ'קי איתן גורשמן והנקשנית רן בן זאב שניגנו במתח שהלך והתעצם ועמדו בגבורה בתלאות המקצבים המורכבים. מירה ברנסה,  נגנית הקאנון בת ה-12 הייתה מאד מעודנת בנגינתה הווירטואוזית וכך העניקה גוון מיוחד לסולמות המיוחדים ליצירתו של זורמן. הניגוד בין הטוהר בנגינת הקלרניתן לאינטנסיביות הלירית של העוצמה הפיזית הבוטה של הצ'לו הוויולה והקונטרבס בהובלת הכנרים היה מרשים. בעודה באִבה הסתיימה היצירה.

*

בלב הפסטיבל היה ביצוע מופתי ליצירתו של משה זורמן שהושמעה בבכורה עולמית "רוח מהמזרח". בחרישיות מופלאה ובעידון וירטואוזי כובש פתחה הילדה מירה בראנסה בת ה-12 שריחפה בעידון וירטאוזוי על הקאנון. היא סיימה בהתעצמות ובסחף  משכר.

הכנרים שיראז נתנזון ועמיר חורי הבליטו את ההפכפכות של "רוח מהמזרח" וניגנו בריתמיות ובמלודיות. הם הפליאו בליריות בה הובילו את היצירה. בתוגה לירית מעודנת ובפאתוס ניגנה הצ'לנית תמר בר יוסף שהבליטה את הפן הטראגי של היצירה. מעל הכול בקעה שירתו הצחה והטהורה של הקלרניתן עומרי נזר.

על תוף מרים זמבורה ותוף גדול השיבו להם המתופפים בתיפוף יצרי ובסינקופות.

בתוגה לירית מעודנת ובפאתוס ניגנה הצ'לנית תמר בר יוסף.  הייתה כאן ליריות מעודנת של סלסול מזרחי וריקוד מעגלי. הם ניגנו בלכידות מרשימה ובריתמיות ומלודיות.

הסלסול המזרחי היה מהול בהרבה מאבקים ריתמיים אך נטול רבעי טונים. היצירה נשמעה כתחינה מזרחית מאד מלודית לאוזניים מערביות וריקוד מעגלי. הם ניגנו בלכידות מרשימה ובריתמיות.

ג'ז כבקשתך

בפאתי הכנסייה הנעימה את לב הקהל קבוצת נגני ג'ז – תלמידים מחוננים מהאקדמיה למוזיקה בהדרכת טל גמליאלי

הם פתחו בעיבוד ל-Someday  של מיילס דייויס מתוך שלגיה ככשנגן הסקסופון גיא שמואלוב בלט בווירטאוזויות שלו. כשהוא משוחרר ולירי ירד לפיאנו קסום וחברי ההרכב תמכו בו. נגן הגיטרה בס אופק סגל עורר התפעמות בכישרונו וניגן בקלילות  והמתופף איתי אסטרחן תמך בו בעידון ו"התפוגג" לבסוף במצילתיים.

 את העיבוד של ג'ון קולטריין Afro blue  ליצירתו של Robert Glasper ניגן גיא שמואלוב במהירות ובניקיון כשנגן הבס תומך בו וכל חברי ההרכב "נארגים" איש לנגינת רעהו בווירטואוזיות מעוררת התפעמות. גיא שמואלוב והמתופף איתי אסטרחן היו מתואמים.

בנגינת פאול צ'יימברז כבש גיא שמואלוב את לב הקהל בריתמיות שלו. לפסגת הווירטואוזיות הגיעו בביצוע whims (גחמות) של פאול צ'יימברס -אופק סגל נגן הגיטרה בס התעלה על עצמו ואיתי אסטרחן הפליא באלתורים שניגן על התופים.

ווירטואוזיות מרשימה הפגין גיא שמואלוב כשניגן במהירות ובברק את Robert Glasper המתופף תמך בו ונגן הבס היה מאד עדין.  הם נארגו אחד לתוך השני  וניגנו בווירטואוזיות מרשימה.

בנגינת העיבוד של פאול צ'יימברז כבש נגן הסקסופון גיא שמואלוב את הלב בריתמיות שלו. אופק סגל הפליא בנגינת הווריאציה על הגיטרה בס כשאיתי אסטרחן תומך בהם על התופים.

המתופף איתי אסטרחן התעלה על עצמו בנגינת העיבוד של גו' הנדרסון ל-Blue bossa. הדרך בה נארג לחיק נגינתו הסקסופוניסט גיא שמואלוב הייתה בגדר שמחה צרופה. נגן התופים והמצלתיים איתי אסטרחן תמך בו. על האורגן ניגן גלעד שוקרון בווירטואוזיות. הכול היה כה מלא עליצות חי וריתמי עד שקשה היה להתאפק לא לרקוד. הפסנתרן גלעד שוקרון אלתר בווירטואוזיות והיו הרבה "שקיעות" ו"יציאות" בנגינתו. הם היו מתואמים וקשובים אחד לשני. מרשימה במיוחד הייתה הווריאציה של אופק סגל הבס.

את העיבוד לחמישייה של Roy Hargrove  ל-Strasbourg St.Deniss",  ניגנו באורח מרשים – גם המתופף איתי אטרחאן  וגם נגן הגיטרה בס אופק סגל. הפסנתרן גלעד שוקרון הבליט את ניגודי  הפתע בדינמיקה. הוא אלתר מעט בווריאציה שלו. נגן הסקסופון גיא שמואלוב ניגן וריאציות מרשימות המתופף איתי אסטרחאן ליווה אותו בעידון וירד לפיאנו מרשים גם על מערכת התופים העליונים.  גיא שמואולוב נארג לתוכו. לפסגת המקצועיות הגיעו בעיבוד ל-Autonm leaves (עלי שלכת) של ז'אק פרוור. המתופף ניגן בווירטואוזיות מרשימה ובעליצות את הווריאציות. גיא שמואלוב ניגן בזרימה קולחת והפסנתרן גלעד שוקרון תמך בו ברכות ועידון. הווריאציות של המתופף הרשימו ביופיין. את "Recorda me" של Joe Henderson ניגנו בווירטואוזיות ובעידון. סוחף היה מחול הסמבה שניגנו כהדרן.

היה זה מפגש עם כישרונות שמשכמם ומעלה שסחפו את הקהל בחדוות נגינתם.

*

את סוויטת הולברג (אופ' 40) של גריג ניגנה תזמורת מפעל המוזיקה מייסודו של חן צימבליסטה בחיות תלת ממדית ובלכידות.

הפתיחה הייתה נמרצת ומלאת ברק – האלגרו היה ריתמי והסינקופות היו ממש "קפיציות" והזמינו למחול. עיצוב הדינמיקה של חן צימבליסטה הרשים ביופיו ובכיווניות שלו.

את הפרלוד ניגנו הכנרים בנקיון מרשים — יפים בעיקר היו המעברים. היה עומק לירי נוקב לנגינתו של הכנר גיא פיגר. הוא ירד לפיאנו מרטיט. הסרבנד התאפיין בליריות אינטנסיבית וברכות "שמעו בעליל"  את האגמים של נורווגיה. האיטיות לא התפרקה – היה תמיד מתח הלאה.

מלא חן וקלילות היה מחול הגבוט – היו כאן הרבה קידות. התזמורת ניגנה בלכידות תיאום וניקיון ותחת שרביטו של חן צימבליסטה בלטה המשחקיות של המחול. הניגודים בדינמיקה הזרימו תנועה וקצביות חדה ו"שפיצית" לביצוע. קשה היה שלא להצטרף למחול הגבוט.

במחול האייר שמעו את הטריולות מלאות האמונה הדתית.    החזרה הייתה יותר חגיגית. הייתה בביצוע זה ליריות  שמימית 'שמעו' את נורווגיה. התזמורת ניגנה בלכידות מרשימה. הניגודים בדינמיקה היו יפים והאיטיות במקומה. המנצח הבליט את החזרות שכל אחת הייתה שונה מרעותה. מרשימות במיוחד היו הסיומות של הפראזות והזרימה המופלאה בקרשצ'נדו. התחושה הייתה כאילו האוויר עומד.

בנגינת הריגודון היה הכנר גיא פיגר מדויק רתמי שפיצי ועדין.  הפיציקטו וגם ההאטה בסוף היו בטוב טעם. הסיומת של החזרה כשהאט הייתה יפה. יותר מכל שבה את הלב בעיצוב הניגודים בדינמיקה ובירידה לפיאנו חרישי מופלא. החזרות שעיצב היו שונות האחת מרעותה.

*

את אדאימוס הלחין קרל ג'נקינס לשתי מקהלות ילדים שהיו אמורות למנות 400 משתתפים. ברוח השלום הגיעו לעין כרם 70 משתתפים – מקהלת מורן בניצוח נעמי פארן שהגיעה מבית יצחק שבעמק חפר ומקהלת אלפרדוס מהכפר הדרוזי מג'דל שאמס – מקהלה שהקימה תמרה חלבי לפני שנה. יפים היו הגוונים הכהים של הילדים ששרו בליריות מלודית. מלאת קסם הייתה נגינתה של הילדה עלמה בן פורת בסולו שניגנה על החליל.

בלתי נתפס היה כיצד שרו 70 ילדות/ילדים שעמדו על מרפסת צרה סמוך לכנסייה.

בעיבוד של קובי לוליאני ל"הללויה" של ליאונרד כהן נחתם הפסטיבל כשהקהל הצטרף לשירת המקהלה וגם אם חלקו הגיע כדי ליהנות מהרומנטיקה של שכונת עין כרם, וחלקו כדי ליהנות מהמוזיקה – ניכר בו שהוא מתגעגע לפסטיבל הבא.