בית המשפט העליון דחה את ערעורם של מישל קרולין יובל ולימור יובל על החלטת המחוזי בירושלים להסגיר אותן לארצות הברית על מעורבותן בקשירת קשר להונאת קשישים. חקירת הFBI  האמריקאי העלתה כי השתיים היו חלק מרשת של 11 אנשים שפעלו מתל אביב ואילת והונו קשישים בכך שהוליכו אותם שולל כאילו זכו בהגרלות לוטו ועליהם לשלם תחילה את המיסים הנלווים

 מאת אבירם זינו

 הגרלת הלוטו הגדולה בארה"ב, עם פרס של 640 מיליון דולר, יכולה אולי להסביר את הלהט האמריקאי לזכות בפרס הנחשק. להט שהוליד את הפרשה בה מעורבות מישל ויובל לימור. ביולי 2009 העבירה ממשלת ארצות הברית, באמצעות שגרירותה בישראל, בקשה להסגיר לידיה את 11 מבוקשים בגין ביצוע של עבירות הונאה נגד קשישים. עד כה הוסגרו, חלקם ברצון, תשעה מעורבים.

למבוקשים מייחסים הקמת רשת עבריינית מתוחכמת ורחבת היקף, לשם הונאת קשישים תושבי ארצות הברית, משנת 2005 ועד לאוגוסט 2009. מעשים אשר הניבו למעורבים רווחים של עשרות מיליוני דולרים.

על פי המתואר, המבוקשים השיגו פרטים של תושבי ארצות הברית, רובם קשישים בני למעלה מ-75, באמצעות העתקים של טפסים שמילאו אותם תושבי ארצות הברית שנרשמו להגרלת לוט ו- "לידים". באותם "לידים", הופיעו שמותיהם של הקורבנות, כתובותיהם ומספרי הטלפונים שלהם. ה"לידים" כך הובהר, נמכרים בארצות הברית לשימוש חוזר למטרות שיווק.

המבוקשים התחזו לבעלי עסקים לגיטימיים ורכשו את ה"לידים", באמצעות מתווכים שעסקו במכירתם למטרות מסחריות. רשת ההונאה החלה להתקשר לקורבנות ולהציג בפניהם  – באמצעות טקסט שהוכן מראש – מצג שווא לפיו זכו בסכומי כסף גבוהים בהגרלת לוטו. הם שאלו את הקורבנות שאלות שונות בנוגע לאזרחותם, גילם ומצבם הכלכלי.

לאחר שסיננו את אלה שלא נמצאו "מתאימים" הם העבירו את השיחה למי שכונו ה"שוּטֶרִים" אשר התחזו לעורכי דין מהעיר אולבני שבמדינת ניו יורק. תפקידם של  ה"שוּטֶרִים" היה למסור לקורבנות כי על מנת לקבל את הכסף, עליהם לשלם תחילה אלפי דולרים כתשלומי מס ותשלומים אחרים. מנהלי המשרד. בפועל, הרי אף אחת מן ההגרלות לא התקיימה ואיש מהקורבנות לא זכה בסכום כסף כלשהו.

רבים מהקורבנות, כך בתביעה, נפלו קורבן למצגי השווא שהוצגו להם ושלחו סכומי כסף גבוהים למבוקשים מתוך אמונה כי לאחר התשלום הם יקבלו את כספי הזכייה. הפעילות נעשתה באמצעות משרדים הממוקמים בישראל – בתל אביב ובאילת.