פרשה מזעזעת, של אב שניסה לרצוח את ילדיו באמצעות סוכריות מצופות בחומר לקטילת חרקים, נפרשה בבית המשפט העליון במהלך ערעור על הרשעתו. עדות הילדים הייתה חלק מהראיות

 מאת אבירם זינו

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אדם שהורשע בניסיון להרעיל את שני ילדיו הקטנים, על רקע מאבק משמורת עם האם.

 על פי כתב האישום בו הורשע, בצהריי היום, ב-21 בפברואר 2008, ס', בנו הקטין בן ה-11 של ד' שב מבית הספר לבית אימו, גרושתו של אביו, כשבידו שלוש סוכריות מצופות אבקה רעילה מסוג "מתומיל" המשמשת לקטילת חרקים. את הסוכריות קיבל ס' מאביו – ד', שבביתו הוא לן ערב קודם לכן והורה לו למסור אותן למאכל לשלוש אחיותיו הקטנות, ולתת להן לשתות מים לאחר אכילתן.

הבן חשד שמשהו אינו כשורה בסוכריות, ומשום כך מסר אותן לאימו. כשהאחרונה טעמה מאחת הסוכריות, היא התעלפה והובהלה לבית החולים. שם, היא אובחנה כסובלת מהרעלה חמורה ונזקקה לאשפוז במשך כמה ימים במחלקה לטיפול נמרץ.

 על פי הנטען, המעשה החמור בוצע לאחר שגמלה בליבו ההחלטה לגרום למותן של שלוש בנותיו הקטנות, על רקע אי-השלמתו עם העובדה שלאחר פרידת בני הזוג נמסרה המשמורת על הילדים לגרושתו.

הערעור בא על רקע גרסתו השנייה של הילד בן ה-11, 7 חודשים לאחר האירוע, לפיה, הוא לקח מיוזמתו את שלוש הסוכריות מבית המערער, במטרה לקרב בין אביו לאימו. גרסה זו השתלבה עם עדותה המאוחרת של האם, אשר סיפרה כי היא רכשה בשוק את הסוכריות המורעלות לפני אירוע ההרעלה וייעודם היה קטילת עכברים.

עם זאת, בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי ד' הוא ששלח את הסוכריות המורעלות לשלוש בנותיו הקטינות במטרה לגרום למותן. בשל כך, הורשע ד' בעבירות של ניסיון לרצח ביחס לבנות הקטנות ובעבירה של שימוש ברעל מסוכן ביחס לאימן – המתלוננת. עוד הורשע ד' בעבירה של איומים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר על ד' עונש של 15 שנות מאסר בפועל.

 כאמור, בית המשפט העליון מצא כי יש לדחות את הערעור. השופטת עדנה ארבל, אליה הצטרפו, השופטים אסתר חיות וניל הנדל, קבעה כי בנסיבות העניין קיימות די אינדיקציות בחומר הראיות שיש בהן כדי לבסס את מסקנת הערכאה הדיונית, שהגרסה הראשונה שמסר הילד משקפת את שאכן אירע. "נמצא כי התמונה העובדתית המצטיירת מן הגרסה הראשונה היא שלמה, הגיונית ומתיישבת עם עיקרי הראיות, תוך שיש לה אחיזה בעדויות של עדים נוספים ובראיות חיצוניות. לעומת זאת, הגרסה השנייה נמצאה כמעוררת תמיהות והרושם הכללי המתעורר למקרא הגרסה דנן הוא שמדובר בגרסת כזב, כבושה ומתואמת, אשר מטרתה היא להגן על המערער ולהביא לזיכויו."