"הילד והאנפה" הוא הסרט האחרון של אולפני ג'יבלי, והיצירה הראשונה של הייאו מיאזאקי מזה עשור. הסרט מתרכז בדמותו של מהיטו מאקי – נער צעיר שנתקל באנפה מדברת, שלוקחת אותו לעולם אחר עם הבטחה להחזיר את אמו המנוחה, ומה שלאחר מכן הוא מסע פנטסטי של התמודדות עם אובדן והבנת הדרך הנכונה לחיות את חייו. הסרט מצטיין בסיפור ובאנימציה כל כך טובה, שרק מעט מן הסרטים שיצאו מאולפני ג'יבלי עד היום הצליחו לעקוף אותו. "הילד והאנפה" בולט כאחד הטובים ביותר של מיאזאקי, ובסך הכל, אין זה פלא שהיוצר שוקל פעם נוספת לפרוש לפנסיה עם יציאתו לאקרנים.

אולפני ג'יבלי תמיד היו מפורסם בהפקת יצירות אלמותיות מוצלחות, ו-"הילד והאנפה" עשוי להיות הקלף החזק שלהם עד כה. מבחינת אנימציה, כל סצנה בסרט מתהדרת באיכות הפקה וקומפוזיציה שעולה על קודמותיה, מה שהופך כל סצנה למחזה ויזואלי. סצנת הפתיחה, כשמהיטו רץ אל אימו, בולטת בשימוש היצירתי שלה בצבעים, צללים וכוריאוגרפיה, ואולי תיזכר כאחת הסצנות הטובות ביותר שהופיעו אי פעם בסרט של האולפן.

גם הפסקול של "הילד והאנפה" ראוי לשבח. משתף הפעולה הוותיק עם מיאזאקי, ג'ו היסאישי, חזר לכתוב את המוזיקה, והפסקול עושה עבודה מדהימה בללכוד את מצב הרוח של כל סצינה, בין אם היא מתוחה, מלנכולית או רגע נדיר של אושר. הנעימה בסרט היא פינוק, כמו בסרטים אחרים של אולפני ג'יבלי, ובשילוב עם האנימציה, מתחברת כדי לתת ל-"הנער והאנפה" רמת בימוי שבולטת כמו אחד הטובים של האולפן, אם לא הטוב ביותר.

בנוסף לבימוי הנפלא, לסרט יש דמויות מדהימות. "הילד והאנפה", בדומה ליצירותיו הקודמות של מיאזאקי, הוא דרמה אנושית, והתסריט עושה עבודה מצוינת בהוספת אנושיות לדמויות הראשיות. מהיטו והימי מקבלים את עיקר התסריט, כשהסרט עושה מאמצים רבים לחקור את הטראומות השונות שלהם וכיצד הם מגיבים אליהן, ואפילו דמויות קטנות יותר, כמו קיריקו, נאטסוקו ואביו של מהיטו עדיין מביאים בשרניות למה שהם מייצגים בסרט.

למרבה הצער, לסרט יש קומץ חסרונות. בתור התחלה, חלק מדמויות משנה קטנות יותר חסרות כל פיתוח משמעותי, וככאלה, קשה להיקשר אליהם. הקצב של המחצית השנייה הוא גם מהיר להפליא, מה שגורם לדברים כמו טבעו של העולם האחר, הסכמתו של מהיטו לנאצוקו, וטבע הקונספט הגבוה של אלוהותו של סבו של מהיטו, לא מפותחים וקשים להסבר. עם זאת "הילד והאנפה" עדיין מצליח לרכז הכל בצורה מגובשת, אבל הנקודות הללו עדיין למרבה הצער גורעות ממנו הרבה.

השערה רווחת בציבור, כי "הנער והאנפה" אכן יהיה סרט הגמר של מיאזאקי, וזה בהחלט סרט מדהים לסיים איתו את הקריירה. הסרט לא חף מטעויות, אבל עם הבימוי המדהים, הדמויות והנושאים האוניברסליים, הוא מפצה על כך והתוצאה היא אחת היצירות הטובות ביותר של אולפני ג'יבלי. "הנער והאנפה" הוא סרט שכל מעריץ של מיאזאקי יסרב לדלג עליו.

"הילד והאנפה" | "The Boy and the Heron" – עכשיו בבתי הקולנוע.