שרון אלוני קוניו, שורדת השבי הזניקה את הצעדה ואמרה ״כל מי שנלחם בעזה הוא גיבור שאין לתאר ואני משתתפת בצער המשפחות. הצעדה הקודמת נעשתה לפני השחרור שלנו, לא זכיתי להיות. כשאני חזרתי הראו לי תמונות, כמה העם שלנו נרתם… יותר ממילים שיכולות להגיד. אני מבקשת ממכם, הפעם אני פה צועדת בשביל בעלי ובשביל כל החטופים, מבקשת שתצטרפו אלינו ותראו לנו את תמיכתכם במאבק החשוב שלנו.״

דקל ליפשיץ, נכדם של החטוף עודד ליפשיץ ושל שורדת השבי יוכבד ליפשיץ: ״145 יום של תהיות של איך יהיה היום שאחרי 145 של תקווה אשר לא התממשה עדיין אך לא דועכת כי אין לנו דרך אחרת, 145 יום של המתנה לתקומה אשר עדיין נמצאת בעזה. 134 אנשים מהמשפחה שלנו, אשר אנחנו מחכים לראותם, מחכים לחזור לחבק אותם. כל אחד ואחד מאתנו אשר חי כאן דורש את המובן מאליו – שאנחנו נוכיח לעצמנו שלא משנה מה, המדינה שלנו תמיד תיהיה הגב שלנו, הגאווה שלנו והעוצמה שלנו.״

ניב כהן, חברם הטוב של החטופים אביתר דוד וגיא גלבוע-דלאל, שורד מסיבת הנובה: ״ממש כאן, איפה שאנחנו עומדים, ניצלתי מהשואה שעברנו ב7.10 במסיבת הנובה ובעוטף עזה. היינו פה חמישה חברים, עידן הרמתי ז״ל, ורון צרפתי ז״ל, נרצחו פה באכזריות, אביתר דוד וגיא גלבוע דלאל, נחטפו ומוחזקים בשבי כבר יותר מידי זמן, 145 ימים. ואני כאן… עומד. אבל הנפש נשארה מאחור, איפה שהוא בין העצים מסביבנו שהיו לי מסתור לכלכך הרבה שעות. אני לוחם לשעבר, ואני מעריץ ומודה לכל לוחם שעזב את הכל בשביל ה4 וחצי חודשי מלחמה שצה״ל הגיע להשיגם ועכשיו הזמן שהם יחזרו… כדי שתהיה לנו תקומה, ולכל אחד באשר הוא תהיה אופציה להתחיל שיקום…״

רונן ואורנה נאוטרה, הוריו של החטוף עומר נאוטרה: ״אנחנו סופרים את הימים, 145 היום. ומי היה מאמין עומר, שעוד לא הצלחנו להחזיר אותך. ונגמרו המילים, ונגמר הכח ואני רוצה לפרוש למקום אליו התקשורת לא תגיע ולהיעלם…עד שתהיה פריצת דרך , עד שיתקשרו אלינו ויגידו לנו ״היהלום שלכם, עומר נאוטרה, בידינו״…ואני מבינה שאין לאן לברוח מהסיוט הזה ובכלל שאין להשוות את הסיוט שלנו לזה שלך עומר, אותו בכלל אני לא יכולה לדמיין. אז אקים את עצמי שוב ושוב ושוב, אסע לקצוות עולם, אדבר בשמך, ילדי האהוב, המושתק, כבר 145 ימים. מאותן שעות קשות, אספנו את עצמינו העם היפה שלנו…ואנחנו כל כך יפים כשאנחנו מאוחדים וכל הכשרון והיכולות מכוונים למטרה משותפת…״

נקודת הסיום ליום זה: אולם ספורט כרמים – קריית גת