במהלך שלושת סרטי "קונג פו פנדה", הקהל צפה בפנדה החביב בדיבובו באנגלית של ג'ק בלאק, פו – מנצח את כל יריביו והופך לכוח הבלתי ניתן לעצירה המכונה 'לוחם הדרקון'. כעת, שמונה שנים אחרי שסדרת הסרטים הסתיימה (לפחות על המסך הגדול), פו חוזר להרפתקה חדשה ומציע נקודת קצה נוספת, ולמעשה חביבה ב-"קונג פו פנדה 4". אולי הנוסחה מוכרת, אבל הסרט של הבמאי מייק מיטשל והבמאית-משותפת סטפני סטיין עדיין מוצא את הלב, ההומור ובעיקר דמיון חסר מעצורים.

"קונג פו פנדה" התחיל לראשונה בשנת 2008, והפך לתופעה שוברת קופות שרק הלכה וגדלה עם סרטי ההמשך שלה. עם זאת, "קונג פו פנדה 3" ראה תשואות הולכות ופוחתות, ונשאר לראות כיצד הסרט החדש יצליח. עבור הצופים הוותיקים שדאגו להשלים את כל שלושת הסרטים, אפשר לטעון בביטחון שמי שנהנה מהרפתקאות העבר של פו, ימצא דברים רבים לאהוב גם בסרט הזה. "קונג פו פנדה 4" מתחיל בדומה לסרטים הקודמים, כשאחד מיריביו הקודמים של פו חוזר במפתיע בסצינת פתיחה מבשרת רעות.

עד עכשיו, פו אימץ לחלוטין את תפקידו כלוחם הדרקון של עמק השלום, ואפילו יש לו צוות חדש כדי להדגיש את מעמדו המורם. הסרט מעלה שרשורים מ-"קונג פו פנדה 3", בעיקר הצוות של מאסטר אוגוויי המנוח. כתוצאה מכך, מאסטר שיפו (דסטין הופמן שב לדבב) מודיע לפו שהוא צריך לבחור מישהו שיחליף אותו כלוחם הדרקון החדש, כדי שפו יוכל להפוך למנהיג הרוחני של העמק. באופן לא מפתיע, פו מתנגד לרעיון ונמנע ממנו באופן פעיל, כדי להפנות את המיקוד שלו לאיום האחרון, הזיקית משנה הצורה (ויולה דייויס).

פו מתחיל את "קונג פו פנדה 4" עם האישיות הטיפוסית כחסר ביטחון עצמי, אולם הופך בטוח יותר בעצמו בכל הנוגע לגבורה; אולם ככל שהוא מתמודד עם אחריות גדולה יותר, הוא מתרחק בבדיחות – למורת רוחו של שיפו. זה קצת מתיש לראות את פו מסרב לגדולה, במיוחד אחרי שראינו אותו לומד שוב ושוב שהוא צריך לעבור שינוי כלשהו. "קונג פו פנדה 4" מתאושש במהרה ומכניס את פו למסלול של התפתחות אמיתית, אבל זה כן מצביע על כך שאין עוד הרבה לדמות הזו בסרטים עתידיים. למרבה המזל, בלאק לא מחמיץ פעימה בדיבוב של פו, ונכנס לתפקיד שוב עם הרבה התלהבות. גם את הקאבר שלו ל"Baby One More Time" של בריטני ספירס בכותרות הסיום אסור לפספס.

כמו בסרטים הקודמים, "קונג פו פנדה 4" מורכב מצוות מדובבים מרשים. חבריו הלוחמים של פו נעדרים באופן בולט, והיעדרם מאכזב. למרות זאת, הסרט מנסה כמיטב יכולתו להשלים את החסר. הדמויות החוזרות, לי (בריאן קרנסטון) ו-פינג (ג'יימס הונג), מקבלים עלילת משנה משלהן, כשהאבות של פו מתחברים עם הדאגה המשותפת שלהם לביטחונו, והדינמיקה מחממת הלב שלהם מובילה להרבה צחוקים. איאן מקשיין חוזר בענק בתור הנבל של הסרט הראשון – טאי לונג, והוא כמו תמיד עושה עבודה נפלאה שגונבת את ההצגה.

פו מבלה הרבה מזמנו בקשר עם ג'ן (אקוופינה) – שועלה גנבת בעלת כישורים מרשימים. הם מצטלבים תחילה, בעת שג'ן מנסה לשדוד את ארמון הג'ייד, ופו מגייס אותה למסע שלו נגד הזיקית, כאשר הוא מבין שיש לה מידע חיוני. האישיות המנוגדת שלהם מייצרת דינמיקה מהנה, אם כי צפויה; אין ספק רב לגבי היכן יסתיים הסיפור של ג'ן, כשדמות אחת אפילו מצהירה על כך באופן מוחלט. אבל זה נחמד לראות את פו בתפקיד מנטור, במיוחד כאשר ששיפו מתיישב במושב האחורי ועדיין מספק הומור בשפע.

מחוץ לסיפור ולדמויות שלו, "קונג פו פנדה 4" כולל כמה דימויים ויזואליים מצוינים. מסצנות הקרב האנרגטיות שמפיקות את המקסימום מהעיצובים של הדמויות ועד למקומות החדשים שפו נוסע אליהן (המרגשת ביותר היא ג'וניפר סיטי, מטרופולין שוקק חיים שמרגיש גם עתיק וגם חדש). הצוות היצירתי מבטיח שהסרט יהיה כמרבד קסמים לעיניים, וגדולים כקטנים – ייהנו מכל רגע.

קונג פו פנדה 4 | Kung Fu Panda 4 – עכשיו בבתי הקולנוע.