הערב (ב׳), בתום חג הפורים, קיימו משפחות החטופים הצהרה מיוחדת לתקשורת מתוך סוכה שהוקמה בכיכר דיזינגוף, תחת המסר ״אנחנו עדיין בשמחת תורה״.

חיים אוטמזגין, מפקד היחידות המיוחדות בזק"א: ״הייתי שם ב-7 באוקטובר. הייתי במסיבה, הייתי בכבישים, במיגוניות ובפרדסים אליהם נמלטו אזרחים חפים מפשע, פיקדתי על כוחות זק"א שטיפלו בנרצחים, ראיתי בעיניים ונגעתי בהם בידיים. עד היום הייתי קול המתים, ואילו היום אני קולם של אלו הנמצאים בשבי. אני רוצה להזכיר לכם בידי מי נמצאים החטופים. מחזיקים אותם האנשים שהשתתפו, פיקדו והגו את אירועי ה7.10. אותם שובים רצחניים אשר ביצעו את אחד הפשעים המחרידים ביותר שהאנושות חוותה, מחזיקים את יקירינו ומחליטים על שגרת חייהם. כתב הרמב"ם "ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות". אין דבר שיותר מתאר את מצבם מאשר זה, אין מצווה גדולה יותר מפדיונם של כולם וכמה שיותר מהר. כבני אנוש, אין לנו את היכולת לוותר עליהם.

שלומי ברגר, אביה של החטופה אגם ברגר: ״ראיתם היום את התמונה שפורסמה בדיילי מייל – ״מצאו די אן איי של הבת שלך בחדר הזה יחד עם עוד בנות״ אמרו לי.  ואני מסתכל על זה ואומר- לפה הביאו את הבת שלי אחרי שחטפו אותה עם פיג׳מה. היא הייתה קשורה בידיים, ליד 15 חברות שנרצחו ואני שואל עד מתי? יש נשים בשבי, יש גברים בשבי, יש ילדים בשבי, אין להם זמן. חלקם בסכנת חיים אמיתית וקיומית – כל רגע שעובר אנחנו לא יודעים מי יחזור, אנחנו יודעים לצערנו שזה יילך ויצטמצם, צריך לדאוג שהם יגיעו הביתה ועכשיו. אני אומר למנהיגים שלנו לגלות מנהיגות בעת הזו ולהוציא את כולם, מבלי לדבר על מחירים, כי את ההשלכות כבר חווינו וגם את התוצאות. תמונת הניצחון של מדינת ישראל היא שכולם יהיו בבית. הרגע שאנחנו מחבקים את ההורים שלנו, האחים שלנו, הילדים שלנו – זו תמונת הניצחון של מדינת ישראל״.

אורית מאיר, אמו של החטוף אלמוג מאיר ג'אן: ״החיים שלנו נתקעו ב7.10, בני אלמוג יצא למסיבה של אהבה ושמחה, ממנה לא חזר. מאז חצי שנה עברה, שלא שמעתי ממנו ולא חיבקתי אותו. העולם צריך לזכור את היקירים שלנו, ואנו נמשיך לזעוק את זעקתם עד שובם הביתה – ללא החזרתם אין שום ניצחון. חג הפסח בפתח, חג שמציין את יציאת ישראל מעבדות לחירות. בחג הזה משאירים כסא לאליהו הנביא, אני רוצה שבני יישב איתנו בחיק משפחתנו לחגוג את ליל הסדר. שאף כסא לא ישאר ריק בליל הסדר אצל משפחות החטופים״.

דיצה אור, אמו של החטוף אבינתן אור: ״אנחנו עמוסים בצער עמוק מתמשך שהוא כבד ומעיק. לקום כל בוקר אל האסון שלא נגמר, זה כאילו שהאסון מתרחש עכשיו, אותו אנחנו עוברים כבר קרוב לחצי שנה.  אנחנו כואבים עד העצמות אבל אנחנו לא חלשים, רוח העם איתנה וברור איפה האופל ואיפה הטוב. אנחנו כאן בשליחות האור – זה קרב נגד החושך. אני קוראת לראשי מדינת ישראל שרוח העם איתנה, העם מאחוריכם ואם תשקפו זאת החוצה, יראו את הכוח שלנו בכל העולם. אני קוראת לכם תצעידו את ישראל קדימה אל האור״.

קובי בן עמי, אחיו של החטוף אוהד בן עמי: ״עכשיו מסתיים חג פורים, זהו חג של ניסים. את הפנים של אחי אני זוכר, אבל תארו לעצמכם שעכשיו 171 יום אני לא מצליח לזכור את הקול שלו.  אני מוצא את עצמי נכנס להודעות ווטסאפ מלפני השבת הארורה, כדי להיזכר בצליל קולו הנעים.  אני רוצה שלרגע אחד כולכם תדמיינו תמונה של החיבוק הראשון שלנו איתם, כמה עוצמה וכוח זה יתן לעם שלנו״.

דניאל וייס, בנם של שמוליק ז"ל שנרצח ב07.10 ושל יהודית ז"ל שנחטפה ונרצחה בשבי וגופתה הוחזרה ע"י צה"ל, ומירי אלוני ריגשו את הנוכחים כששרו את השירים ״פרחים בקנה", ״ימים של שקט״ ואת ״התקווה״.