היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה היום (חמישי) לממשלה כי אין יסוד משפטי לטענתה שהיא יכולה להימנע מגיוס בני ישיבות. היועמ"שית גם דחתה את בקשת עו"ד יוסי פוקס מזכיר הממשלה לייצוג פרטי בעתירות לבג"ץ בנושא הפטור מגיוס לחרדים, משום שלדבריה הממשלה לא הציגה את עמדתה ביחס לעתירות. "התפיסה העולה ממכתבך שבסמך, לפיה הממשלה יכולה בינתיים להימנע מגיוס בני ישיבות, למרות שאין מקור נורמטיבי לכך, אינה מעוגנת ביסוד משפטי. נזכיר כי ביום שני האחרון, כתבה היועצת במכתב עליו חתום המשנה ליוצת עו"ד גיל למון. "ב-8.4.2024 דחה בית המשפט העליון בקשה מטעם איחוד הישיבות באר"י למתן צו ביניים שיעגן את ההנחיה המוצעת במכתבך ביחס לסוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות, ושיורה למדינה להימנע מהוצאת צווי גיוס לתלמידי ישיבות עד להכרעה בעתירה, עד לדיון בה או עד להגשת התצהיר המשלים מטעם המדינה", כתבה היועצת.  כזכור, הממשלה ביקשה ביום ראשון השבוע מהיועצת המשפטית לקבל ייצוג נפרד בעתירות, בשל חוסר ההסכמה בין הצדדים באשר לחובת גיוס החרדים. מטרת הבקשה לאפשר לממשלה להציע עמדה נפרדת מזו של בהרב־מיארה, ולשכור עו"ד פרטי שייצג אותה. "אין כל אפשרות לגשר על הפער המהותי שבין עמדת בהרב־מיארה לעמדת הממשלה", כתב מזכיר הממשלה למשנה ליועמ"שית גיל לימון.

מכתב למזכיר הממשלה – בקשתך לייצוג נפרד בעתירות חוק הגיוס

בג"ץ הוציא בסוף החודש שעבר צו ביניים בעתירות, המורה למדינה להקפיא את התקציבים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים לצבא, החל מ-1 באפריל. בעמדה שהגישה בהרב־מיארה לבג"ץ טרם הוצאת הצו ובמכתב ששלחה למזכיר הממשלה היום, היא כתבה כי על הרשויות לפעול לגיוס חרדים משום שאין מקור סמכות חוקי שימנע זאת. לעומתה, טען ראש הממשלה בנימין נתניהו במכתב ששלח לבג"ץ כי אין מניעה לתקצב תלמידי ישיבות שטרם קיבלו צו התייצבות אישי מהצבא. לטענתו, יישום המלצת היועמ"שית עלול לגרום לסגירתם של מאות מוסדות לימוד, ולפגוע גם במוסדות שבהם לא לומדים מועמדים לגיוס.