העיתונאית, השגרירה בלבן, תמר גולן, שמה קץ לחייה לפני שנה ב-30 במארס. הסלון שלה בפריז אירח ידידים מישראל, בצד חברים מהיבשת שכל כך אהבה. בין ידידיה הזוג רחל וסבולה בנגורה, ישראלית ובן גיניאה המעלים הערב במרכז סוזן דלל בתל אביב מופע מוסיקה ומחול לזכרה: אפריקה לתמר גולן

מאת אורה עריף כץ

לפני שנה, כשנודע על מותה של תמר גולן, דליתי מזכרוני את הפגישה היחידה שלי איתה, שהיתה אינטנסיבית, מרתקת ושופעת סיפורים: הזכרון הקצר שלי מתמר גולן שהוליד הערכה גדולה ובעיקר המון רוח טובה של אהדה/חיבה/אהבה מתמצה בביקור שלה במערכת מעריב בירושלים, אז היא היתה כבר "תמר גולן" ואני הייתי פרילנסרית מתחילה. זה היה יום מלא שיחות וסיפורים מרתקים שלא נגמרו, ומשום מה, הדבר שנחרט הכי עמוק בזכרוני היה דווקא ההסבר שלה, למה ביקוריה בישראל חייבים להיות תכופים. לא תאמינו. היא סיפרה לי שהנעליים היחידות הנוחות לה, הן נעלי נמרוד, אז היא מוכרחה לבוא לרכוש אותן בישראל. עד אותו יום, בכלל לא הכרתי את נעלי נמרוד, שהן בעיקר נעלי ילדים. אבל תמר היתה פוקדת את החנות שלהם מידי שנה או יותר כדי לקנות לה נעליים. לבנות. נו, מה.

מאז מותה חלפה שנה. רחל בנגורה, שמתוודה כי אהבה את גולן אהבת נפש, מספרת על הבוקר שבו התבשרה על מותה בהודעת מייל: "זה זמן רב שחשה את הכאבים ולא יכלה יותר. היא נסעה מביתה בקיבוץ להב שבדרום, כל הדרך עד חיפה ושם נכנסה למלון דן ממנו לא יצאה יותר". החברים בלהב לא יכלו לעצור בעדה, מספרת רחל. לדבריה, נפגשו היא וסבולה עם גולן לאחרונה כאשר נפתחה שנת הלימודים באוניברסיטת בן גוריון: "מדי שנה,  היא הזמינה אותנו לתת מילות רקע על התיפוף ולהדגים את המקצבים המיוחדים. היא אהבה את הנגינה של סבולה, שעות הייתה מסוגלת להקשיב לו".

<

בנגורה: ריקוד ותיפוף אפריקאי

סבולה ורחל בנגורה הם זוג מתופפים החיים ויוצרים ביחד בישראל ומנהלים בצוותא את הלהקה מזה 12 שנה. הקשר עם גולן נוצר לאחר שרחל התקשרה אליה בהתרגשות "לומר לה שהיא נפלאה. היה זה בשנת  2003 , לאחר שקראתי את ספריה: לבן שחור-שחור לבן, ואפריקה –אפריקה. מיד חשתי כלפיה חיבור עמוק. אהבתה לאפריקה והחוויות העצומות שלה מילאו אותי סקרנות. שמעתי שהיא חזרה מפריז והתיישבה בקיבוץ להב, וכך מצאתי אותה והתוודעתי אליה, מאז ועד היום שמרנו על קשר יומיומי במיילים ובטלפון, השתתפנו והופענו בכל החגיגות והמסיבות שהכינה למען אפריקה. האירוח שלה היה מלכותי ונדיב, השהייה בחברתה העניקה תחושה וחוויה של נוכחות של מלאך קסום, כולה בלבן, וראשה להבה, תלתלים בצבע אדום לוהט. גם הריהוט בביתה היה לבן. בקיבוץ התייחסו אליה כמו למלכה."

<

עם אלפא בלונדי בקיבוץ להב

הזוג סבולה חגג עימה את השקת ספרה "גורילות ודיפלומטיה"  שם הופיעו בקטעי מחול ותיפוף: "האולם היה מלא מפה לפה, תמר הייתה חגיגית ושמחה".

בסוף 2008 , ייסדה תמר באוניברסיטת בן גוריון את מרכז אפריקה,  בנוכחות שגרירים רבים מאפריקה ואמנים מכל העולם, כמו אלפא בלונדי, שקרא לה אמא:"כל המתופפים והרקדנים נגנו ורקדו, היא הייתה מאושרת ויפה, ואמרה לי כאשר התחבקנו עמוקות, 'תזכרי תמיד שהיית פה'. אני זוכרת כל מילה".

רחל מספרת כיצד בכתה גולן ביום השריפה בכרמל על היופי האבוד של עיר הולדתה- בה בחרה לסיים את חייה. "היא הלכה לעולמה שבעת סבל, מצפונית ללא פשרות, עקשנית, נהדרת. אישה לוחמת, אידיאליסטית, מורה ומחנכת – סערה אנושית שלא נרגעת ותמיד דבקה באמונתה ועשייתה.  אישה נדירה קשוחה, נפלאה, חדה וגם פוצעת".

המופע הערב בתשע יהיה בהשראת קטעים נבחרים מיצירתה של תמר ובהשתתפות מתופפים, רקדנים ורקדניות בניהולו של סבולה בנגורה בנגורה מגינאה -מערב אפריקה, מאסטר בתרבות אפריקאית, מורה לתיפוף, כוריאוגרף, מלחין ובמאי.
מתופפים: סבולה בנגורה, רחל בנגורה, אסף שטיינברג, מיכאל נגב שלומי אמיר. רקדנים:איריס אייל, עדי בוקאי, מלי מזל , אנה קניאל, יעל אבינתן, הילה ידלין, הגר שאקטי, לילוש ונטורה. כוריאוגרפיה ובימוי: סבולה , רחל , אמני פטאלה ובנגורה. תלבושות: סבולה, רחל ,מוסא באיו.