הגז שבעזרתו מחממים את האוויר בבלון אזל * מלבד הטייס השתתפו בטיסה 17 נוסעים * חוקר התאונות הראשי מנה במסקנותיו שורה של כשלים שגרמו לארוע החמור 

מאת עמי אטינגר

טייס כדור פורח נאלץ לבצע נחיתת חירום בשטח קיבוץ עין חרוד, לאחר שהגז שבעזרתו מחממים את האוויר בבלון, כמעט אזל מהמכלים. הנחיתה בקרקע הייתה "קשה" וכתוצאה ממנה נפגעו כמה נוסעים, שניים מהם פונו מידית, על ידי הטייס עצמו, לבי"ח העמק שבעפולה. השניים שוחררו תוך שעתיים, אך כמה ימים אחר כך התברר, כי חומרת פציעתם קשה בהרבה. כך מתברר מדו"ח חקירה שפורסם היום באתר חוקר התאונות הראשי.

נחיתה קשה

הכדור הפורח, שנשא 17 נוסעים מלבד הטייס, המריא לטיסה מסחרית, ביום שבת בבוקר, ב-11 בפברואר השנה, ותוכננה להימשך עד שעה. לאחר כשעת טיסה, התקרב הבלון לאזור הקיבוצים תל יוסף ועין חרוד, מכיוון צפון מערב. הטייס, שהחליט לנחות לאחר שיחלוף מעליהם, החל להנמיך, אך בגלל עוצמת הרוח שנחלשה מאד, בגובה נמוך, מצא עצמו חג מעל תל יוסף עם מגמת סחיפה אל תוך הקיבוץ עין חרוד. עקב מצוקת יתרת הגז, שכמעט אזלה מהמכלים, החליט הטייס לבצע נחיתת חרום בשטח הקיבוץ. הטייס הזעיק את צוות הקרקע שלו, להצטרף אליו, כדי לתפוס את הרצועה שהשליך מטה ולעגון אותו לנקודה הקרקעית שקבע, בין המבנים של הקיבוץ. הנחיתה בקרקע הייתה "קשה" וכתוצאה ממנה נפגעו כמה נוסעים, כאמור.
הטייס לא דיווח טלפונית לחוקר הראשי על התאונה וגם לא שלח דיווח כתוב, כפי שמתחייב ממנו, על פי חוק הטיס.

תחום חדש יחסית

הטסת בלונים מאוישים בישראל, הוא תחום חדש יחסית. הפעלת הבלון נערכת בהתאם לתקנות הטיס, ועל פי ספר עזר מבצעים של החברה, שאושר על ידי רשות התעופה האזרחית (רת"א), והכולל את כל המרכיבים הרלוונטיים לשם הטסת הבלון, לרבות כללי הטיסה ומגבלות ואילוצים (מספר אנשים, משקל מרבי וכד), החלים על הבלון.
מטבע הדברים, מזג אויר, כיווני ועוצמת הרוחות, הם מרכיבים קריטיים בהטסת הבלון.

"ביצוע לקוי ולא די מיומן של הנחיתה"

לאחר חקירה מעמיקה, כוללת בדיקת נושא הטסת כדורים פורחים ובטיחותם בארה"ב, אוסטרליה, אנגליה ומדינות נוספות, העלה יצחק רז, חוקר התאונות הראשי, שורה של מסקנות, שלדעתו תרמו להווצרות האירוע החמור, להלן כמה מהם:
* התאונה מסווגת אישית צוות אוויר של טייס הבלון, עם תרומה של גורמי רקע וארגון, בחברה המפעילה ומחוצה לה.
* ההחלטה הסופית של הטייס, לבצע נחיתת חירום כבדה, בתנאים שספק אם חייבו אותה, כל שכן לא בצורה כזו חריפה, הייתה שגויה ובלתי תואמת את הנסיבות.
* הגורם הישיר לתאונה הוא ביצוע לקוי ולא מיומן מספיק של נחיתת חרום כבדה, במצב שחלק הנוסעים לא היה מוכן וערוך דיו לפגיעה הקשה בקרקע. הנוסעים לא תודרכו לעמידה נכונה, כפי שנדרש בנחיתה כבדה.
* תדרוך הבטיחות של הנוסעים לפני הטיסה היה חלקי ושטחי. הכנת הנוסעים לנחיתת החרום, לפני שבוצעה, הייתה כמעט אגבית, מבלי שהטייס ווידא, כי הנוסעים מחולקים נכון בתאים, עומדים בצורה הנכונה ומוכנים למכת הנחיתה הקשה.
* הטייס ניהל באופן לקוי את הטיסה, נטל סיכון מיותר בהארכת משכה ובאי נחיתה, קודם שחלף את הקבוצים תל יוסף ועין חרוד, עד כי נקלע בעל כורחו מעל קיבוצים אלו, בגובה נמוך וללא רוח, כמעט.
* תכנון הדלק (הגז) לטיסה ואופן ניהול הצריכה במהלכה, היה שגוי וללא רזרבות המתאימות לתנאי הטיסה בפועל – הטייס היה חייב ויכול לבצע את הנחיתה, מוקדם הרבה יותר, באזור פתוח ובאופן בטוח.

ארבע חברות

בישראל מופעלים כיום כ-15 כדורים פורחים, מסוגים שונים, על ידי ארבע חברות. עקב העובדה, כי היקף הפעילות של הטסת בלונים בישראל נמוך מאוד ביחס לארצות אחרות, הניסיון וההכרות עם אופייה של הטסת בלונים נמצאים רק בתחילת הדרך. כדי לשפר את הבטיחות בתחום זה הועברו המלצותיו של החוקר הראשי, המבוססות על מסקנותיו, לרשות התעופה האזרחית.