קשת מרימה להנחתה, במכה אחת עם השנה החדשה, וזו חבטת הגשה צורבת.
זה התחיל בערב השנה החדשה עם תכנית הסיום של בית הספר למוסיקה.

קשה להבין מנין ואיך נמצאו הילדים האלה, ששרים יותר טוב מהרבה זמרים 'מקצועיים',  שיחת הרחוב חגה סביב התכנית הזו. השבוע אפילו שמעתי טרוניה "למה הם מפסיקים? שימשיכו".

שיאי הרייטינג שהתכנית הזו הניבה (מעל ל- 35% ובערב הסיום מעל 40%) רק מצביעים , שוב, ש'קשת' הולכת על כל הקופה ודורסת את כולם בדרך. שלושת הימים הראשונים של השבוע שעוברים לקשת עומדים להתמלא, ומיד, בתכנים פופולאריים ובראש ובראשונה 'האח הגדול': עוד עונה שתשתלט על המרקע בערבים של ראשון ושלישי. יש קוד אתי חדש שמחייב את קשת לגבי השידורים הישירים בערוץ 20, לאחר פשלת דנה רון/ יורם זק  בעונה הקודמת, אבל התכנית חוזרת. מיטות זוגיות לאנשים שהכירו הרגע. כנראה.

זה היה קצת דביק כשאלירז בוגר 'האח הגדול' כבר החל, לאחר נשיקת החצות של השנה החדשה, לראיין אנשים מבית הספר למוסיקה, אבל זה כמיטב המסורת של קידום המכירות העצמי שהערוצים המסחריים העלו אותו לרמת אמנות.

מישל כהן כבש אתמול את המקום הראשון בבית הספר למוסיקה. ילד עם כשרון ענק. לא פחות. ילד ששר מהנשמה, שיש לו משהו מאוד עמוק בפנים, אבל אי אפשר להתעלם מהכשרונות המדהימים של שי המבר, קטלין אליגדו ושלו מנשה ששר כמו מלאך.

כשם שלכל אורך העונה ניסתה ההפקה לא לפגוע ברגשות הילדים, היא הייתה צריכה גם בסיום, כמו גדולה, להעניק את המקום הראשון ליותר מילד אחד. כשם שההפקה הצליחה לגייס סכומי עתק מפרסומות וממפעל הפיס שהסכים לסבסד את לימוד הילדים, כך הייתה צריכה להוכיח ברגע הסיום גדלות נפש ולהרחיב את מעגל הזוכים של בית הספר. אבל כנראה שהגזמנו. שנגיד תודה שלא הראו לנו את השופטים מתפקעים מצחוק למול ילדים שלא יודעים לשיר כמקובל במסורת 'כוכב נולד'. לא?

אל כל מסת הבידור הזו מצרפת קשת ביום שני את התכנית עובדה עם הטוב בכתביה איתי אנגל, שלאחריה יבוא האפריטיף עם 'סברימרנן'. אבל עוד קודם, על הבוקר, צמד יוצאי ערוץ 1- דליה מזור ויואב לימור, פוצחים בתכנית בוקר חדשה ומתריסים נגד הבית הישן: הנה, אנחנו כאן.

פופוליזם? כן. לחם להמונים? כן והרבה. אז הנה מתחילה לה עוד שנה ועוד עונה שממחזרת את נוסחת ה'couch potato'- אנחנו.