כ-63% מההוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד באוניברסיטאות היו במחקרים בתחומי המתמטיקה, מדעי הטבע ורפואה, 16% במדעי הרוח, מדעי החברה ומשפטים, כ-16% בהנדסה ואדריכלות, כ-3% בחקלאות ו-2%  בתחום לא מוגדר

מאת עמי אטינגר

ההוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד בשנת תשס"ט (2008/9) הסתכמו                       בכמיליארד וחצי שקל. זוהי עלייה ריאלית של כ-5% לעומת שנת תשס"ח (2007/8). כך מתברר מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנאספו עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה.

מחקרים בעלי מימון מיוחד הם מחקרים הממומנים על ידי גורמים חוץ-אוניברסיטאיים וקרנות פנים-אוניברסיטאיות המיועדות למחקר. זאת בניגוד למחקרים הממומנים מהתקציב השוטף של האוניברסיטאות. ההוצאה למחקר ופיתוח באוניברסיטאות היא כ-13% מכלל ההוצאות למחקר ופיתוח אזרחי בישראל .

מניתוח ההוצאות לפי תחומי מחקר מתברר, כי כ-63% מהן היו במחקרים בתחומי המתמטיקה, במדעי הטבע וברפואה, 16% במדעי הרוח, במדעי החברה ובמשפטים, כ-16% בהנדסה ואדריכלות, כ-3% בחקלאות ו-2% בתחום לא מוגדר.

רוב המימון מקורו בישראל

כ-59% ממימון זה בתשס"ט (2008/9) מקורו בישראל ובכל התחומים המדעיים, למעט המדעים הביולוגיים. חלקו של המימון מישראל גבוה מזה של המימון מחו"ל. חלקו היחסי של המימון מישראל גבוה במיוחד בתחומים הבאים: מדעי הרוח ומשפטים (כ-68%), מדעי החברה (כ-64%) וחקלאות (כ-66%).

המגזר הציבורי מימן כ-36% מההוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד – חלקו של המימון הציבורי מישראל הוא כ-31% ומחו"ל כ-44%. כ-30% מהמימון מקורו בקרנות מחקר ורק כ-9% במימון המגזר העסקי.

חלקו של המימון מהמגזר הציבורי מחו"ל (מסך כל המימון מחו"ל) גבוה יחסית בתחום מדעי הטבע לעומת בשאר התחומים המדעיים. רק בתחומי ההנדסה והאדריכלות חלקו של המימון הציבורי מסך כל המימון בחו"ל נמוך לעומת חלקו של המגזר הציבורי מישראל במימון תחום זה.

מרושתים היטב במדע העולמי

"השיעור הגבוה של מימון ממקורות חו"ל מצביע על האיכות, הכושר התחרותי ועל האופי הבינלאומי של המחקר האוניברסיטאי בישראל ומתחזק על ידי העובדה שיותר מ-40 אחוז מהמאמרים המדעיים של ישראל נערכים יחד עם חוקרים מחו"ל. הנתונים מצביעים על כך שהמחקר האוניברסיטאי בישראל מרושת היטב בתוך המדע העולמי", מציין יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה, פרופ' יצחק בן ישראל.

שיאנית המימון המיוחד בקרב האוניברסיטאות היא האוניברסיטה העברית שקיבלה כ-397 מיליון שקל, אחריה אוניברסיטת תל אביב עם כ-318 מיליון שקל, מכון ויצמן למדע עם כ-243 מיליון שקל, הטכניון עם 225 מיליון שקל ואוניברסיטת בן גוריון בנגב עם כ-192 מיליון שקל. בפער גדול אחריהן נמצאות אוניברסיטת בר אילן עם כ-88 מיליון שקל ואוניברסיטת חיפה עם כ-59 מיליון שקל.