האם המדינה תפצה אוטומטית משפחות שנולדו להן תינוקות פגועים מסיבות גנטיות או אחרות? מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה טרומית הצעת חוק, לפיה יינתן אוטומטית, על ידי המדינה, פיצוי לאלה שנולדו פגועים.

הצעת החוק, שאותה יזם ח"כ מאיר שטרית, ביחד עם ח"כים נוספים,  נועדה לקבוע פיצוי אוטומטי לכל משפחה שנולד לה ילד עם מום מולד או גנטי, שגורם לנכות קשה. הפיצוי יינתן  בלי שיהיה צורך להוכיח מחדל של רופא.

על פי הצעת החוק לא יתאפשר לתבוע פיצוי מעבר לכך גם אם הייתה רשלנות רפואית – אך זה לא ימנע הגשת תביעות פליליות נגד רופאים רשלניים במקרה של רשלנות רפואית. התשלום לנפגע ייעשה מאוצר המדינה, בידי קרן שתוקם לצורך זה. הפיצוי יחושב בהתאם לגובה הנזק, בין היתר הוצאות טיפול ושיקום לרבות מכשירי החייאה, תרופות ומזון, טיפול סיעודי ואובדן הכנסה.

בדברי ההסבר להצעה, נכתב: ”המצב הקיים – לידת ילד עם פגם גנטי – הינו מצב מכאיב למשפחה. מצב זה הינו יחסית שכיח, אחוז העוברים עם פגם גנטי קשה הוא כ-2-3%. חלקם מתגלים בזמן ההיריון ומופסקים, אך בכל זאת יש מקרים שאינם מתגלים מפאת מגבלות הידע הקיים. ההורים לילדים אלו מגישים תביעות אזרחיות נגד רופאים/ קופות חולים/ משרד הבריאות. התהליך ארוך וכדי לזכות בתביעה הם צריכים להוכיח פגם בטיפול או מחדל בניהול ובמעקב הרפואי בזמן ההיריון".

עוד נאמר בדברי ההסבר, כי בהיות המערכת הרפואית מבוטחת, המערכת המשפטית נוטה לצד המטופל (כולם רוצים בטובתו) – ולכן רוב הפעמים השיפוט הוא נגד הרופאים. "נוצרו תקדימים משפטיים שאין כדוגמתם בעולם והתוצאה היא חשש מהרס שירות חיוני לציבור הרחב: נוצר מצב בו רופאים טובים עומדים מצידו השני של המתרס של המטופלים. תמיד ימשיכו להיוולד ילדים עם מומים ומחלות גנטיות, גם אם המערכת הרפואית תנהג באופן מושלם, מספר התביעות הולך ועולה, עלות הביטוח גדלה והבעיה החמירה לכדי כך שהרופאים בתחום מאיימים להפסיק לתת ייעוץ בהיריון וחברות הביטוח מאיימות להפסיק לבטח את העוסקים בתחום".

עוד מסבירים יוזמי החוק: "בגלל המצב, הרפואה ביחסה להיריון הופכת למתגוננת והסבל הוא של הנשים ההרות. נערכות עשרות אלפי בדיקות מיותרות, המלצות מיותרות לדיקורי מי שפיר ואף הפסקות היריון שלא מוצדקות ושלא לצורך".

יוזמי החוק אומרים גם, כי במצב הקיים נגרם אי צדק חברתי בין המשפחות והילדים הסובלים: "המשפטים אורכים זמן רב ורק משפחות בעלות אמצעים מסוגלות לעמוד בתהליך הארוך וגם אז הן מתקשות למצוא רופא שיכין חוות דעת תומכת. השיטה הקיימת לא יכולה להבטיח שייעשה צדק עם הנכה. הערכת הנזק נעשית על פי אורך החיים הממוצע של הנכה ובגלל השונות הגבוהה חלק מהמשפחות מקבלות כסף רב ואחרות מקבלות מעט מדי. בנוסף אין ביטחון שהכסף הניתן אכן ינוצל רק לטובת הצרכים של הילד הנכה.

"בקרב משפחות חסרות אמצעים או משפחות חרדיות וערביות, שאצלן, עקב תפיסת עולם דתית, לא מסכימים להפסקת היריון גם שמתגלה חשש לפגם גנטי בבדיקות, המשפחה נאלצת לחתום על כך שהם מודעים לפגם ולכן נשארות חסרות יכולת לתבוע וכמובן גם חסרות אמצעים לטפל בילד".

בהצעת החוק תמכו 16 ח”כים, תשעה התנגדו לה וח”כ אחד נמנע. עם זאת, עד לאישורה הסופי צריכה הצעת החוק לעבור תהליך של הכנה בוועדת העבודה והרווחה בכנסת ולעבור שלוש קריאות במליאה.