Skip to content

לא רוצה לחזור

לפחות אחת לשבוע מאיץ בי מישהו לחזור ארצה. אחת לשבוע אני מתנצל בנימוס. די, נמאס לי להתנצל. אני מודיע כאן קבל עם ועדה: לא רוצה לחזור! ואני לא מתבייש להסביר למה. כי מה זה משנה, כבר שנים אני יושב בקטגוריה של עוכר ישראל מאת: עמית מנדלזון אני הולך לשבור כאן כל קלישאה יהודית שאי פעם […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

לפחות אחת לשבוע מאיץ בי מישהו לחזור ארצה. אחת לשבוע אני מתנצל בנימוס. די, נמאס לי להתנצל. אני מודיע כאן קבל עם ועדה: לא רוצה לחזור! ואני לא מתבייש להסביר למה. כי מה זה משנה, כבר שנים אני יושב בקטגוריה של עוכר ישראל

מאת: עמית מנדלזון

החלום ושברו

אני הולך לשבור כאן כל קלישאה יהודית שאי פעם צצה, ואם שכחתי משהו תזכירו לי. אם קשה לכם לעמוד מול המראה, התרחקו מהטקסט הזה. אבל אם תקראו נכונה, אולי תבינו למה אין סיכוי שאני ושכמותי נחזור. ולפני שאתם צועקים "לא צריך, תישאר שם". אני מודיע שוב: "אל דאגה אני נשאר כאן."

לאן בעצם לחזור? למדינה יהודית או למדינת היהודים? במקרה הראשון זו מדינה על בסיס דתי גזעני; המקרה השני הוא סתם גזעני. אני יהודי מלידה, אין זו אשמתי, וזו לא היתה בחירתי. הבחירה היחידה שלי היתה להיות חילוני.

מצטער, אבל אני לא רואה דבר חיובי ביהדות: זה מתחיל מ"נעשה ונשמע" עוד מתקופת משה – קודם נעשה ואחר כך נשמע. לא פלא שרבים מהמיליונים נטבחו כי האמינו באמונה שלמה שחבר דמיוני יציל אותם. כי הם קודם עשו ואחר כך שמעו, לצערי הם שמעו את צפירת קרונות הרכבת בכניסה לתחנת אושוויץ.

זה נמשך במיתוס המטורף: "שנית מצדה לא תיפול". מצדה לא נפלה, כשהרומאים הגיעו לפסגה הם גילו שאוסף יהודים פנאטים ביצע התאבדות קולקטיבית. אלפי שנים מאוחר יותר הזדעזע בדיוק אותו עם כשכומר בשם ג'ים ג'ונס הוביל את מאמיניו להתאבדות קולקטיבית.

לא שכחתי את שגעון הגדלות של "העם הנבחר". נבחר למה? נבחר על-ידי מי? אני לא רואה משהו נבחר בעם הזה. אני גם לא רואה איזה סגולה יש לעם הזה ובמה הוא נבדל מעמים אחרים. מה שאני רואה הוא עם קסנופוב חולני, גזען חסר תקנה, עושה שימוש בטקסטים בני אלפי שנים כדי להצדיק כל חטא אפשרי. מה נבחר בזה?

עם הספר אנחנו קוראים לעצמנו, עם של ספר אחד וגם זה בגלל שחובה ללמוד אותו במשך 10 שנים (רעיון שמעורר חלחלה בכל מי שרק שומע את העניין במדינה מתוקנת, בה הדת והמדינה אינם היינו הך). נו טוב אולי לא ספר אחד אלא ארבעה ב-100 שקלים. זה עם הספר, שזנח את סופריו ומשורריו, אבל צופה בשקיקה באוסף של נטולי אישיות המנהלים מערכת יחסים אינפנטילית בסביבה מלאכותית ועוד מזיל דמעה בסוף.

אבל אם כבר בספר עסקינן, הרי להזכירכם זהו ספר בן אלפי שנים אבל עם שלם מאמין שהוא עדיין רלוונטי.

עברו שנים וגם לנו ליהודים צצו גאונים, הג'ניוס היהודי אנחנו אוהבים לקרוא לזה. אבל אני בעניין של  סטטיסטיקה. אמנם מספר נאה מאוד של בני העם היהודי עמד על דוכן זוכי פרס הנובל. אבל על כל אחד כזה גידלנו בעמל רב מאות אלפים עם מנת משכל שאם היית טומן בעציץ, האדמה היתה נובלת. אני טועה? אז איך תסבירו לי שאחרי כמעט 70 שנה שאנחנו משננים כמו מנטרה "לזכור ולא לשכוח", מסתבר שבעצם כבר שכחנו? שכחנו איך עלה היטלר לשלטון? שכחנו איך הוא מיין את קורבנותיו? שכחנו את ליל הבדולח, שכחנו את הקריאות "יודן ראוס", שכחנו את הרכבות את המחנות. שכחנו הכל.

אני לא חוזר לסלט הזה, אני גם לא חוזר לסחבקיות היהודית. "כל ישראל אחים" תמכרו למישהו אחר. יש לי אח אחד בארה"ב, אחות בהרצליה ואח אחד בבית העלמין בנתניה, ובזאת נגמרת הסאגה המשפחתית שלי. אל תידחפו לי לאילן היוחסין. לא רוצה אתכם שם. גם "כל ישראל חברים" לא מסתדר לי וגם "כולנו יהודים" זה לא תירוץ לדפוק אותי.

מה בעצם נותנת לי מדינת ישראל? להיות עם חופשי בארצנו? איזה חופשי, מה חופשי? לאכול מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה והיכן שאני רוצה? לא ממש. להתחתן עם מי שאני רוצה איך שאני רוצה? גם זה לא. מה בעצם נותנת לי מדינת ישראל – את חופש הפולחן? מי צריך את זה? אבל גם כאן זה לא ממש חופש. זה חופש של פולחן יהודי, דתי. זה הכל.

מדינת ישראל לקחה ממני ומשכמותי. רק לקחה ומעולם לא נתנה. היא שתתה את דמנו, רוקנה את כיסינו, הרסה את חלומותינו, התעללה באמונותינו, עשקה את חסכונותינו. ועוד העזה לקרוא לנו יורדים. לאן נחזור? למדינה גזענית וחשוכה, דתית פנאטית, פשיסטית למהדרין. לאן? אני שואל אתכם: עבור מה? עבור הדמוקרטיה שנתנה לנו את האנליטיות של אהוד ברק? עם האמביציה של בוגי יעלון? האידיאולוגיה של ליברמן? האינטיליגנציה של אנסטסיה מיכאלי? הגבריות של שאול מופז? אה, כן: הצדיקים של ש"ס.

זה הרי לא הולך להשתנות וזה רק מחמיר. כולנו יודעים שהאור בקצה המנהרה הוא רכבת משא ענקית שדוהרת לעברנו.

מצטער חברים, אבל אין לי לאן לחזור. אני נשאר כאן. עוד עוכר ישראל, סמולני מניאק.

 

 

10 Comments

  1. עמית מנדלזון
    4 ביולי 2012 @ 0:38

    סלח לי אבל חייתי במדינת ישראל 43 שנה, את הנשמה שפכתי שם, יש לי את הזכות, וזכות לא פחותה משלך. אתה כנראה לא משכיל מספיק כדי לדעת מה פירוש המילה גזען, אז בטרם תכתוב גזען בכל מקום שאפשר כדאי שתבדוק במילון. ואתה יודע מה ? אולי כדאי שתסתכל בראי

  2. מעין
    3 ביולי 2012 @ 17:37

    מעניין שרק יהודים שהאמינו באלוהים נרצחו בשואה. את זה לא ידעתי.

    נראה לי שלמרות שאתה לא רוצה שום התחייבות כלפי העם היהודי, אתה עדיין חושב שאתה שמגיע לך לדבר אלינו איך שבא לך.
    אם אנחנו לא העם שלך, תפסיק אם ההכללות המגעילות והשנאה הבוטה ("עם חולני" וכו'). כי אם אנחנו לא עם שלך אז אתה לא נשמע כמו "עוכר ישראל" אלא כסתם גזען . ואדם נאור וצודק כמוך בטח לא רוצה להיחשב לגזען.

    • עמית מנדלזון
      4 ביולי 2012 @ 0:34

      חבל שאתה לא מעמיק בקריאה הטקסט הוא כזה: " שרבים מהמיליונים נטבחו כי האמינו באמונה שלמה שחבר דמיוני יציל אותם", "רבים מהמיליונים " משמעותו לא כולם אלא רבים מהם

  3. עמית מנדלזון
    22 ביוני 2012 @ 17:13

    תודה, לא יודע, בתי האבות יקרים רצח בישראל וחם פחד

  4. sofar
    22 ביוני 2012 @ 17:10

    mr. globy הוא סטליניסט!
    סטלין אמר פעם : מי שלא איתנו הוא נגדנו. אנשים לא מבינים שהם אמצו את הערכים השליליים של אלה שדיכו אותנו ולא רק אותנו.
    אני לא סובר כך. אם טוב לך במרסיי, אז תשאר, ואם תרצה להגיע לכאן, תבוא ותשאר כמה שבא לך – אתה לא צריך רשות ממני, אבל אם אפגוש בך ברחוב – אברכך לשלום.
    מאמרך האמיץ, הנוקב מלא חשבון הנפש, הוא השתקפות של המציאות, ונכון.
    השאלה היא מה תעשה אם פתאום תזרח השמש, והמצב בארץ ישתפר ונהפוך להיות עם נאור…יתכן ואז תחזור, נכון?
    אז החלטתך אינה סופית.
    יכול גם להיות שכאשר תבחר בית אבות, תגיע לכאן וגם זה משהו…

  5. mr.globy
    21 ביוני 2012 @ 12:47

    זכותך לבחור את מקום מגורך לפי ראות עיניך אין חולק על כך. רק מה?
    אף אחד לא מבקש ממך הסברים למה אתה לא רוצא לגור כאן. זה מענין כשלג דאשתקד.
    רק דבר אחד ניתן לבקש ממך. צנזר נא את דבריך יש כאן בארץ אנשים שלמרות כל מה שמניתה
    לרעה מוצאים כאן מקום לגור. ולא, לא מתוך הכרח אלה מתוך אהבה וכן רצון לשנות דברים. לדברים על פי השקפת עולמם.
    לכן אל תצפה (זאת אני קורא בין השיטין של מאמרך) לכך שאני ועוד שכמותי יסדרו לך את המדינה כפי שהנך סבור שצריכה להיות על מנת שתגיע לכאן.
    רצונך בשינוי במדינה? הנך מוזמן לכאן ולמרות כל הקשיים להאבק על מה שהנך מאמין בו.
    עד אז חסוך מאיתנו את דבריך חסרי הטעם. או לחילופין עמוד בתור של שונאי ישראל רק משום שזו מדינת ישראל.

    • עמית מנדלזון
      21 ביוני 2012 @ 13:25

      אתה לא צריך לקרוא בין השורות. אני אומר בבירור "לא רוצה לחזור". אני את הפתרונות שלי מצאתי. לא צריך טובות מאיש. אבל אתה, שם, תצטרך לתקן בעצמך וזו לא עבודה לאיש אחד. לא בשבילי, לי כבר יותר טוב. אלא בשבילך ובשביל ילדיך.
      אם אתה לא מבין את זה הרי שקראת רק בין השורות, ואני לא מסתיר כלום, הכל שם גלוי. לא אוהב ביקורת ? אל תקרא, גם את זה כתבתי. עוכר ישראל ? אכן כך אני מתויג ביום בו הבנתי שהמדינה איננה ערך קדוש, אלה אסופה של בני אדם. אנשים שחושבים שהמדינה היא ערך קדוש מקריבים את ילדיהם

  6. אופיר
    20 ביוני 2012 @ 17:03

    ממליץ לך בחום ואהבה שבוע אישפוז באומן אצל הצדיק הגדול ,מבטיח לך שתוך שבוע אם השם ירצה ותראה לנו כמה אתה גבר גבר ועומד ממול האמת ולא משנה את הדעה שלך……אני הייתי כמוך בדיוק וקצת יותר
    כשתהיה מוכן תדבר איתי ואעזור בשמחה ללא תשלום כמובן
    בהצלחה…

  7. חנוך
    20 ביוני 2012 @ 13:54

    מילים כדורבנות!

  8. חחח
    20 ביוני 2012 @ 11:05

    חזק עמית!

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן