כתב אישום הוגש לבית משפט שלום באשדוד נגד מוהל לא מוסמך ונגד מתמחה שלו, בגין רשלנות ופזיזות בביצוע ברית מילה בתינוק.

על פי כתב האישום, הורי התינוק הזמינו לטקס הברית מוהל מוסמך, שיערוך את טקס ברית המילה באשדוד, אך המוהל לא יכול היה להגיע לטקס ושלח במקומו את יהודה גיאט, שהיה בעברו מוהל מוסמך אך לא חידש את תעודת ההסמכה שלו. תוקפה של התעודה פג במאי 2009. גיאט הגיע לטקס יחד עם תלמידו, שלא הוסמך לביצוע ברית מילה, ולא היה לו ניסיון מעשי בביצוע ברית המילה.

לפי כתב האישום, המתמחה ביצע את ברית המילה לתינוק, בפיקוחו ובעזרתו של גיאט, אך מאחר שהחיתוך ארך זמן רב ואיבר מינו של התינוק דימם מאוד, התערב גיאט וסיים את הליך ברית המילה. הדימום מאיבר מינו של התינוק נמשך גם לאחר מספר דקות, איבר מינו נחבש, ולאחר מספר שעות הבחינו ההורים כי הדימום נמשך וכי מראה איבר מינו של התינוק חריג והוא מתקשה להטיל את מימיו.

למחרת הגיע המוהל, שהוזמן במקור  לבית ההורים, כדי לבדוק את החיתוך וכאשר הוריד את התחבושת מאיבר מינו של התינוק החל דימום ומראה איבר המין היה חריג, ועל כן התינוק הובהל לקבלת טיפול רפואי.

על פי כתב האישום, הנאשמים לקחו על עצמם לבצע הליך של ברית מילה, שהוא טיפול כירורגי שעלול לסכן חיי אדם או בריאותו, בלי שהיתה להם מיומנות סבירה לכך, ועל כן פעלו בדרך נמהרת ורשלנית שיש בה לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה. עוד נטען, כי הסעיף מושתת על החובה הקבועה בסעיף 325 לחוק, על מי שנוטל על עצמו לבצע טיפול כירורגי או רפואי, שלא בשעת כורח, לבצעו במיומנות ובזהירות סבירות, ותוך הפניה לדברי בית המשפט העליון, כי "ביצוע ברית מילה ע"י מוהל שאינו רופא, כפופה לכך שתבוצע בדרך נאותה ובידי מוהל מיומן".

עוד טוענת המדינה, כי גם אם פעולת המוהלים אינה מוסדרת בחוק, בכוונתה להביא בפני בית המשפט במהלך ניהול התיק גם את הנהלים, ההנחיות והפיקוח על המוהלים.

לגבי עניינו של המוהל הראשון, שנגדו לא הוגש כתב אישום, טענה המדינה כי הוא לא הצליח להגיע לברית מאחר שהתעכב, ולכן ביקש מגיאט, אותו הכיר כמוהל, להחליפו, אך לא ידע כי ההליך יבוצע ע"י המתמחה ולא ידע כי לגיאט אין תעודת הסמכה בתוקף.