הצעת החוק של יושבת ראש מרצ, ח"כ זהבה גלאון, קבעה כי הוצאות השכר של חברה יוכרו לצרכי מס רק עד גובה של פי 15 משכר המינימום או המשכורת הנמוכה בחברה. הצעת החוק היתה אמורה ליצור תמריץ להקטנת פערי השכר בחברות ולהפחית כדאיות של תשלום משכורות ענק לבכירים

מאת צבי זינגר

ועדת השרים לחקיקה החליטה לדחות את הצעת "חוק המשכורות" – הצעת החוק של יושבת ראש מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הקובעת כי הוצאות השכר של חברה יוכרו לצרכי מס רק עד גובה של פי 15 משכר המינימום או המשכורת הנמוכה בחברה. הצעת החוק, שהוגשה במקור על ידי ח"כ לשעבר חיים אורון (ג'ומס), היתה אמורה ליצור תמריץ להקטנת פערי השכר בחברות ומפחיתה את הכדאיות של תשלום משכורות ענק לבכירים.

בתגובה לדחיית ההצעה אמרה ח"כ גלאון: "מצער שהממשלה בחרה להתנגד להצעת חוק מתונה והגיונית, שהייתה מרסנת את השתוללות שכר הבכירים בישראל. בשבועות האחרונים הממשלה הוכיחה פעם אחר פעם שמבחינתה, פערי השכר הגדלים בישראל והטבות המס שמקבלת שכבה דקיקה של בעלי הון לא רק שאינם ראויים לטיפול, אלא הם מצב רצוי.

"משכורות העתק של מנהלים בכירים בחברות מוכרות כיום כהוצאות פטורות ממס, ללא קשר לגובה המשכורת, וכך המנהלים מרוויחים פעמיים – גם משכורות גדלות והולכות המגיעות לכיסם, וגם עוד הוצאות פטורות, המקטינות את גובה המס שמשלמת החברה לרשויות", אומרת ח"כ גלאון. "הצעת החוק שלי קובעת, כי רשות המסים לא תכיר לחברה בחלק המשכורת הגבוה יותר מפי 15 משכר המינימום או מהשכר הנמוך ביותר בחברה. כתוצאה מכך, משכורות הגבוהות מ-61,500 ש"ח בחודש לא תוכרנה במס הכנסה לטובת פטור."

את ההצעה הגיש במקור ח"כ לשעבר חיים אורון (ג'ומס), והיא אושרה בקריאה טרומית בכנסת ה-17.

בדברי ההסבר להצעת החוק, שהוסרה מסדר היום, נאמר: "בשנים האחרונות הולכת וגוברת התופעה של תשלום משכורות עתק למנהלים בכירים, כאשר עובדים רבים באותם מקומות עבודה ממשיכים להשתכר שכר מינימום. הצעת חוק זו אינה מגבילה את גובה המשכורת אותה רשאי מעביד פרטי לשלם למי מעובדיו, אך קובעת כי במשכורות גבוהות במיוחד אין אפשרות לשתף את המדינה בהוצאות השכר, על ידי ניכוי ההוצאה מהכנסות המעביד החייבות במס, אלא עליה להיות משולמת במלואה מכיסו של המעביד לאחר תשלום מיסיו. הוראה דומה קיימת בדיני המס בארצות הברית".