"היום נקבל רק את אזרחי אריתריאה שיביעו את רצונם לחזור לאריתריאה. לא נקבל אזרחים שיגורשו לאריתריאה ויפריעו לנו בבניית המדינה", אמר שגריר אריתריאה לחברי הוועדה לעניין העובדים הזרים בכנסת

מאת צבי זינגר 

שגריר אריתריאה בישראל, טספאמרים טקסטה, הגיע הבוקר לראשונה לכנסת, לבקשת יו"ר ועדת עובדים זרים ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ), לדיון בנושא המצב באריתריאה ונתיני אריתריאה הנמצאים בישראל. זה היה דיון ראשון מסוגו שהתקיים בישראל בנושא. השגריר שטח את משנת ממשלתו, שעיקריה הם אי-רצונה לקבל אזרחים אריתריאים שיוחזרו בכפייה וטענות בגין "דמוניזציה" שעושה הקהילה הבינלאומית למדינתו.

"אנחנו מנהלים את המדיניות שלנו ומשתמשים במשאבים העומדים לרשותנו ללא עזרה מהעולם המערבי. המערב כפה על מדינות רבות באפריקה משטר דמוקרטי והתוצאה היא שפיכות דמים ומלחמות פנימיות. לפני 21 שנים קיבלנו עצמאות ואני בטוח שבעתיד יתקיימו בחירות באריתריאה ובעוד עשר שנים אריתריאה תהיה הדמוקרטיה המכובדת ביותר באפריקה", אמר טקסטה לוועדה.

 עוד אמר השגריר כי בשנת 2007 כאשר הגיעו ראשוני אזרחי אריתריאה לישראל, ביקש להחזירם לארץ מוצאם, אך נתקל בחוסר שיתוף פעולה. "היום נקבל רק את אזרחי אריתריאה שיביעו את רצונם לחזור לאריתריאה. לא נקבל אזרחים שיגורשו לאריתריאה ויפריעו לנו בבניית המדינה". הוא הוסיף כי המספרים של נתיני אריתריאה בישראל אינם נכונים. לדבריו, נתיני מדינות אחרות כגון סודן ואתיופיה מצהירים על עצמם כנתיני מדינתו כדי לזכות בהגנה הקבוצתית שלה זכאים האריתראים.

השגריר טקסטה הדגיש כי המערב והארגונים הבינלאומיים ובראשם הקהילה הבינלאומית עושים לאריתריאה דמוניזציה מבלי שכף רגלם דרכה במדינתו: "אף אחד לא ילמד אותי על זכויות אדם. אם הייתי מאמין לכל מה שאמרו על ישראל, לא הייתי מגיע לכאן. עושים מישראל גיהינום, אבל אני קורא מעבר לשורות". הוא הזמין את נציג אמנסטי שהביע ביקורת על המשטר האריתריאי, לבקר במדינתו אך הפציר בו להגיע "ללא דעות קדומות".

אבי גרנות, סמנכ"ל אפריקה במשרד החוץ אמר בדיון: "יש לנו יחסים עם אריתריאה ב-21 שנים האחרונות מאז היווסדה. זה לא אומר שאנחנו חולקים אותן דעות במגוון הנושאים העומדים על הפרק. אנחנו רוצים לראות יותר שיתוף פעולה ואחריות מצד אריתריאה.שמענו מהשגריר שאין כל רצון לקבל אנשים שיוחזרו בכפייה, זה מצמצם את רוב הפליטים, כי רובם לא רוצים לחזור מרצון". גרנות הוסיף כי ממשלת ישראל רוצה לדעת שאלה שחוזרים יקבלו את כל ההגנות והזכויות כמתחייב מהאמנות הבינלאומיות. "יש לנו אחריות כלפי האנשים הללו ומצד שני יש לנו אחריות להחזירם למדינת מוצאם – זוהי הדילמה העיקרית שלנו". הוא ציין כי במשרד החוץ מחפשים מדינה שלישית שתסכים לקבל אותם, אך ללא הצלחה: "יש עשרים מיליון פליטים ומהגרים לא חוקיים בכל אפריקה, ללא העולם המערבי. יש מאתיים אלף אריתריאים רק באתיופיה. למצוא מדינה שלישית באפריקה שתסכים לקלוט אותם, זוהי בעיה".

 ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר הוועדה, הבהיר כי "הגישה הישראלית ביחס למצב באריתריאה ולאזרחי אריתריאה הנמצאים בישראל, נגזרת ממחויבותה לאמנות הבינלאומיות, להחלטות האו"ם, ובהתאם למדיניות הברורה של הקהילה הבינלאומית. ישראל ומשרד החוץ שלה לא המציאו דבר. ישראל פועלת בעניין הזה על פי הסטנדרטים הבינלאומיים, שהם מאוד ברורים. הדוחות הבינלאומיים ביחס לאריתריאה הם קשים וחד-משמעיים".

 ח"כ דב חנין (חד"ש) פנה לשגריר: "המדינה שלכם נחשבת למדינה שממנה מותר לאנשים לברוח. המצב שם כל כך גרוע שאנשים מורשים לברוח ממנה על חייהם. העמדה שלכם, היא לא כל כך קלה להבנה. זה כמו שהשגריר הסורי יגיע לפרלמנט הטורקי ויגיד שאזרחי מדינתו יכולים לחזור אליה בחזרה". "אני מצפה ממך", אמר חנין, "שתשכנע אותנו שהאזרחים שלכם יכולים לחזור למדינתם מבלי שיאונה להם כל רע. שתתנו לקהילה הבינלאומית אישורים וביטחונות שלא יאונה לאזרחיכם כל רע כשהם יחזרו לארץ מוצאם".

 ח"כ שלמה מולה (קדימה) ביקש מהשגריר למצוא דרך לעבוד עם ישראל בשיתוף פעולה ולמצוא דרך לקבל את אזרחי אריתריאה בחזרה. "אנחנו מאוד מודאגים בישראל מהרכבת האווירית של נתינים אריתריאים לתוך מדינתנו".

 ד"ר אירית בק, מומחית לאפריקה מאוניברסיטת תל אביב: "אריתריאה היא אחת הדיקטטורות הגרועות בעולם, אפילו במונחים אפריקאים". לדבריה הסיבה להתנהגות המרוככת של הקהילה הבינלאומית לממשל באריתריאה היא מיקומה האסטרטגי בים האדום ובמפרץ הפרסי. בתגובה אמר השגריר האריתריאי: "זאת הבעיה עם האקדמיה. כף רגלך מעולם לא דרכה באריתריאה".

גם יונתן גר, מנכ"ל אמנסטי ישראל, הצליח להוציא את השגריר משלוותו. הוא נקב בפשעים שמבצעת ממשלת אריתריאה: "אין תקשורת בינלאומית שיכולה לדווח על פשעי המשטר, אין חופש פולחן, שירות החובה כולל עבודות פרך, אין חופש ביטוי, יש חברות עם ארגוני טרור והחזרת אריתריאים למדינתם עלולה לעלות להם בחייהם".

השגריר האריתראי ענה: "אנחנו שומעים את ההאשמות האלו במשך שנים רבות. מדובר בקמפיין שלילי נגד אריתריאה. אנחנו קורבנות של טרור המתמודדים עם איומים מצפון ומהדרום. אנחנו התמודדנו עם בן לאדן עוד כשהיה בסודן. אנחנו הראשונים שנלחמנו בטרור". לגבי ההאשמה ליחסים עם ארגון הטרור "אל-שבב" אמר כי אינן נכונות ואף קיבל גיבוי לדבריו מאבי גרנות, איש סמנכ"ל אפריקה במשרד החוץ .

 אסייס, אזרח אריתריאה המתגורר בישראל בגינת לוינסקי פנה לוועדה ואמר כי השגריר אינו מייצג את אריתריאה כי הוא נציג של ממשלה בלתי חוקית. "הממשלה מובלת על ידי קבוצה של אנשים שמשליטים דיקטטורה. לא היה לי חלום להגיע לישראל, הגעתי כי לא היתה לי ברירה ולא יכולתי לחיות בארצי. אני אוהב דמוקרטיה. אני אוהב זכויות אדם. בגלל זה אני כאן. אני אוהב את מדינתי. הממשלה באריתריאה הורגת חפים מפשע".

"תודה לך שאתה בוגד במדינתך", ענה לו השגריר האריתריאי והוסיף :"דבריך הם הבלים. אילו רצית לתקן את המצב באריתריאה היית נלחם עבור שחרור המדינה ולא חוצה כל כך הרבה גבולות ומתרחק ממנה. אין לך אומץ לחזור או להישאר בסודן ולמחות. חיפשת מדינה שבה תוכל לחיות חיי רווחה ולהרוויח כסף. אתה לא דואג למדינתך". הוא סיפר על עצמו שבחר לחזור לאריתריאה לפני שני  עשורים ולהילחם על עצמאותה: "יכולתי להיות רופא בגרמניה, אבל בחרתי לחצות גבולות בחזרה למדינתי ולהילחם".

ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי) הציע להקים משלחת שתבקר באריתריאה ותמסור מסקנותיה. יו"ר הוועדה ח"כ הורוביץ ביקש מכל הגורמים שהשתתפו בדיון להעביר לוועדה נתונים ומסמכים הנוגעים לעניין, ואליהם תתייחס הוועדה בדיוניה בנושא בעתיד.