האלימות צברה שיאים במהלך הפגנת המחאה החברתית במוצאי שבת שחלפה. 84 מפגינים נעצרו לאחר שיום לפני כן נעצרה דפני ליף, מנהיגת המחאה ב2011, כשנגררה באלימות לניידת על ידי עשרה שוטרים לפחות. יחד אתה נעצרו פעילים נוספים. המשטרה ביקשה לעצור חלק מהם עד תום ההליכים, אך בית המשפט סבר אחרת ושחרר את כולם.

נחצה קו. חלונות ראווה של בנק נותצו. מצד אחר, המשטרה נהגה בקשיחות והסירה כפפות, אבל עיקר הטענות של הפעילים מופנות לכתובת אחת – מפקד מרחב ירקון, תנ"צ יורם אוחיון. הוא גם נבחר על ידי מפקדיו להיות הקצין שיפקד על פינוי התנחלויות מגרון וגבעת האולפנה. פעילי המחאה החלו בימים אלה לאסוף עדויות מצולמות ולדבריהם הם מתכוונים להגיש עשרות תלונות נגד שוטרים למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). במקביל, יוגשו נגדם אישית תביעות אזרחיות בבתי המשפט.

במקביל החליטו פעילי המחאה לפעול גם נגד ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי. למגפון נודע, כי ישנן להקות רוק ואמנים אחרים שהודיעו כי לנוכח התנהלות העירייה, שפקחיה פעלו באלימות ומנעו כל ניסיון לחזור להפגין עם אוהלים בשד' רוטשילד בעיר, הם החליטו לא להופיע באירוע לילה לבן שמתוכנן להתקיים בימים הקרובים בתל אביב. בתגובה לכך פרסם היום חולדאי סרטון, ובו גינה בכל לשון את אלימות המשטרה ואת הוונדליזם, שהתבטא בשבירת חלון הראווה של בנק הפועלים בגן העיר.

משטרת ישראל לא נותרה אדישה. מקורות דאגו להדליף, כי בידי חוקריה מצויים הוכחות בדוקות ואמינות כי שוהים סודאנים הם אלו ששברו את  החלונות וכי פרובוקטורים מסוימים שילמו 400 שקל לכל חלון שבור. המשטרה סירבה להכחיש או לאשר ידיעה זו. הביקורת המאוד קשה  נגד המשטרה, הן בציבור והן בקרב חברי כנסת, לא הותירה את ראשי המשטרה אדישים. "אנו יודעים מי עשה מה ובקרוב יתבצעו מעצרים בעניין זה", אמר מקור במשטרה למגפון.

"אני בתחושה קשה וכבדה מאוד, פשוט לא מצליח להשתחרר מזה," אומר חמי שטורמן, פעיל מחאה שמקדיש למחאה את מרבית שעותיו הפנויות, "כשארבעה שוטרים מעיפים אותך בכוח אל הקיר ואתה חש שממש נשבר לך הגב, כשאתה רואה את תנ"צ אוחיון, מפקד מרחב ירקון, משתולל ומורה לעצור בלי הבחנה, אתה חש שהמשטרה איבדה פרופורציות, את השפיות".

"שמי הוא עדי ואני פעיל חברתי בירושלים," פרסם היום (שני) עדי ברשת הפייסבוק וטען: "התקשורת מציגה אותנו כפורעי חוק, כאנשים שאתמול ניסו לחסום את הרכבת הקלה בירושלים. אני רוצה לספר מה היה שם (בכיכר ציון). אנחנו חצינו את הכבישים רק כשהיה לנו אור ירוק. אנחנו הלכנו על מסילות הרכבת רק כשלא הייתה רכבת, מתוך ידיעה שברגע שתגיע אנחנו נעלה על המדרכה. (הצילומים שלנו על הפסים הם כשהיה אור ירוק, כשהיה אור אדום אנחנו חזרנו למדרכה. כשמפקד המשטרה אמר לנו לא לרדת לפסים, אנחנו לא ירדנו, מלבד כמה אחדים, שלפי מה שידוע לי, לא רצו לחסום את הרכבת.
לא היה לנו רצון כזה או אחר לחסום את הרכבת, כי אנחנו מבינם שפגיעה באזרחים בשל חסימת הרכבת היא דבר לא נכון ולא צודק".

פעיל אחר, אייל עופר, כתב היום: "יש מי שמעוניין ליצור למחאה תדמית אלימה. בתוך ההפגנה בשבת ראיתי עשרות סמויים, אשר בן-רגע שולפים כובע שוטר ועוצרים מפגין מתוך הקהל. במעגל שני סביבם היו עוזריהם, אשר לא טרחו אפילו לשים כובע משטרה – אצל אחד מהם ראיתי מה שנראה כאקדח מתחת לחולצה. השאלה שעליה אין לי תשובה, מדגיש, אין לי תשובה: האם יתכן שאת מעט הוונדליזם שהיה שם – גם אותו ביצעו "סמויים?".

יואב פקטה, פעיל נוסף, סיפר: "אני אישית דיברתי אם כמה שוטרי יס"ם ביום שישי והזכרתי להם שמי שמוליך אותם להכות אותנו לא מתעניין בעם. בשבת אותם שוטרים ליוו אותנו באיילון. הם צעדו לידנו ולא נהגו באלימות. אלו היו שוטרי יס"ם עם הקצין הבכיר שלהם והם נהגו באיפוק והגינות ולכן לא היו שם שום אלימות ושום עימות בין המפגינים למשטרה. באותו הזמן, בפיקודו של אוחיון ליד העירייה, הייתה אותה כמות מפגינים וכאן הייתה אלימות רצח מצד השוטרים, שכמובן גררה התנגדות של המפגינים".

84 עצורים הולידה ההפגנה במוצאי שבת האחרונה, 70 מתוכם שוחררו ממטה משטרה כשהם נתבעים להביא ערב צד ג', שיחתום ויערוב לכך שלא ישתתפו מעתה ואילך בשום הפגנה שעלולה להפוך לבלתי חוקית. 14 נוספים הובאו אתמול (ראשון) לבית המשפט השלום בתל אביב. המשטרה טענה שהם תקפו שוטרים וביקשה לעצור אותם עד תום הליכים על בסיס מסוכנות לציבור. היא הודיעה כי תגיש נגדם כתבי אישום במהלך המעצר.

בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות שהובאו בפניו, פסק אחרת. הוא שחרר את כל העצורים ללא יוצא מהכלל ואפילו לא דרש מהם להביא ערב צד ג', אלא פסק להם ערבות עצמית על סך 1,500 שקל והרחיק אותם מרוטשילד עד האחד ביולי, כלומר לכמה ימים. למעשה "נזף" בית המשפט במשטרה ודחה את שלל טענותיה.

אחד מפרקליטי העצורים, עורך הדין מרטין קאיל, מעביר ביקורת קשה על התנהלות המשטרה על שוטריה: "כיום למשטרת ישראל" הוא אומר, "יש שתי בעיות עיקריות, ראשית, השוטרים מצייתים ציות עיוור לפקודות הניתנות להם ולא עוצרים לרגע לשאול למה הם עושים את מה שהם עושים. אמת, זה נושא מורכב, אבל כשניתנת הוראה לפנות מאהל מחאה וכמה שוטרים מתנפלים ביחד על מפגינה כמו דפני ליף ובאלימות פוגעים בה באופן שדרש טיפול רפואי, למרות שהיא לא הייתה אלימה ולא התנגדה, מלמד על כך שיש בעיה קשה במשטרה".

עו"ד קאיל מודאג יותר מהעובדה, שהמשטרה מבלבלת כנראה בין שלום הציבור לשלום המשטר. תפקידה של המשטרה הוא להגן על הדמוקרטיה, לא על הממשלה הנוכחית. תפקידה של המשטרה הוא בעיקר להגן על שלום הציבור. על פי הפרשנות הנוכחית של המשטרה למונח "התקהלות בלתי חוקית", ספק אם אפשר יהיה לקיים כאן אי פעם הפגנה שאיננה הפגנה בלתי חוקית. החוק מאפשר למשטרה לדרוש, כי מפגינים יצטיידו ברישיון בשני מקרים: תהלוכה או הפגנה עם נאומים בעלי אופי מדיני – וגם אז רק כאשר משתתפים בה 50 איש או יותר. אם אין תהלוכה ואין נאומים בעלי אופי מדיני, גם אם ישתתפו בהפגנה 30,000 איש, אין צורך לקבל אישור מהמשטרה לעניין. זאת לשון החוק והיא ברורה".

קאיל נחרץ בדעתו, כי המשטרה עשתה הכול על מנת להכשיל גם את ייצוג העצורים. "כעו"ד שהגיע לייצג את העצורים ולייעץ להם בתחנת המשטרה לפני החקירה, נתקלתי ביחס עוין מצד המשטרה כלפי וגם לעורכי דין אחרים שהגיעו לייצג עצורים ספציפיים. כן, המשטרה ניסתה להכשיל". הוא מניף אצבע מאשימה כלפי המשטרה וטוען, כי "הוזמנו על ידי חברי העצורים וקרוביהם לצורך זה. נהגו בנו כאילו אנחנו עבריינים. המשטרה ניסתה להכשיל את קיום ההיוועצות בטרם החקירה בכך שסירבה ליידע את העצורים שיש עורכי דין שנשלחו עבורם וסירבה להודיע לחשודים שישנם 10 עו"ד בחוץ שיכולים לייעץ להם לפני החקירה".

"המשטרה חושבת שזכות ההיוועצות היא כנראה 'טובה' שהם עושים לעצורים", מתרעם קאיל. לדבריו, חלק מהעצורים קיבלו את הרושם, כי "התעקשות על היוועצות עם עורך דין רק תעכב אותם ואין ספק שלו ידעו שנשלחו עורכי דין עבורם, היו מתעקשים להיוועץ בנו".

– אתה מטיח כאן דברים קשים.

"המשטרה פשוט לא מבינה את תפקידה, האישור מהמשטרה איננו דרוש לעצם קיום הזכות להפגין. אם מתקיימת הפגנה ללא רישיון, היא איננה התקהלות בלתי חוקית וכאן הכשל העיקרי של המשטרה: היא צריכה לאפשר את ההפגנה. אם מישהו יתפרע ויסכן את שלום הציבור, המשטרה יכולה לעצור אותו, אבל זאת לא עילה בפני עצמה למנוע את ההפגנה כולה".

– בכל זאת, משטרה באה להגן על שלום הציבור, לא?

"היה בחור שארגן בזמנו מסיבה בבית העם, שנמצא ברוטשילד בת"א. קצין המשטרה הודיע לו, כי מפקד התחנה החליט שהוא לא יכול לקיים מסיבה. כשנשאל באיזו סמכות, ענה לו קצין המשטרה: 'כי אנחנו הריבון כאן'. בדמוקרטיה – העם הוא הריבון והשוטר הוא משרתו של הציבור."

– אם כך מהו תפקיד השוטר בעת מחאה כזו שאירעה בתל אביב?

"לאפשר מחאה, במיוחד מחאה בלתי אלימה כמו זאת שמתקיימת בימים אלה – ואם אתם רוצים חיזוק לכך שהאלימות היא מצדם של השוטרים, ראו החלטתו של בית המשפט לגבי שחרור העצורים. תפקידו של השוטר הוא פשוט להגן על האזרח שמבקש למחות מפני הממשלה שרוצה לדכא את מחאתו ולא להיפך".

דוברת מחוז תל אביב, סנ"צ אורית פרידמן, מסרה בתגובה: "מדיניות המשטרה היא לאפשר לכל קבוצה להביע את מחאתה ובתנאי שהיא נעשית על פי חוק,  כך נהגנו בשנה קודמת כך ננהג בהמשך. ביום שבת התקיימה הפגנה לא חוקית, שבמהלכה המפגינים נהגו בוונדליזם חריג, תקפו שוטרים, ירקו וקיללו, זרקו חפצים, חסמו צירים ושיבשו את שגרת החיים של תושבי תל אביב. בשל התנגדות פעילים למעצר, השוטרים נאלצו להפעיל כוח סביר. במהלך ההפגנה נעצרו 85 מפגינים, כנגד 14 הוגשו כתבי אישום בהליך מזורז, החקירה נמשכת. צפויים מעצרים נוספים".