פס"ד חריג של  בית הדין לעבודה: חברת כוח האדם לבדה תשלם לעובד את מלוא הזכויות הסוציאליות שמגיעות לו. השופט: כשמדובר בהתקשרות חוזית לגיטימית בין שתי חברות, שלא נועדה לגרוע מתנאי העסקתו של העובד, יש לראות בחברת כוח האדם מעסיק יחיד

מאת אורלי ממן 

בפסק דין חריג, שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בת"א, פטר סגן נשיא בית הדין, השופט שמואל טננבוים, את חברת קודאק ישראל מחבות כלשהי כלפי עובד חברת כוח אדם שהועסק במשרדיה במשך שתים עשרה שנה.

פסק הדין קבע, כי חברת כוח האדם לבדה תשלם לעובד את מלוא הזכויות הסוציאליות שמגיעות לו ומסתכמות בכ-176,000 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום עבודתו (2002), המסתכמות ביותר מ-100 אלף שקל נוספים. לדברי עו"ד קליה קליין, ממשרד פרל כהן צדק לצר, שייצגה את קודאק יחד עם עו"ד שגית סזגר, זו פעם ראשונה בה בית דין לעבודה פוסק כי חברה "המשתמשת" שנים כה רבות בשירותי עובד, דרך חברת כוח אדם,  לא תהיה חייבת כלפיו בתשלום כלשהו.

פסק הדין ניתן במקרה של עובד, אזרח זר מבריטניה, שהוצב משך 12 שנים בחברת קודאק מטעם חברת כוח האדם "טכנומן". עם סיום הצבתו בקודאק בשנת 2002, לנוכח אי חידוש אשרת העבודה שלו, פוטר העובד על ידי חברת כח האדם ללא תשלום פיצויי פיטורים. העובד הגיש תביעה נגד החברה וזו צירפה את קודאק לתביעה בטענה כי קודאק, כמי שהשתמשה בשירותי העבודה של העובד במשך כל כך הרבה שנים, היא מעסיקתו של העובד, ועליה לשאת באחריות לתשלום הזכויות הסוציאליות כלפיו.

באמצעות עורכות הדין קליין וסזגר, טענה קודאק, כי בהסכמים שנחתמו בינה לבין חברת טכנומן נכתב מפורשות, כי טכנומן לוקחת עליה את האחריות לתנאיו הכספיים והסוציאליים של העובד, ולכן קודאק לא הייתה המעסיקה בתקופה הנדונה ואינה צריכה צריכה לשאת באחריות כלפי העובד.

בית הדין קיבל את טענותיה של קודאק ובהחלטה חריגה פטר אותה לחלוטין מאחריות כלשהי לתשלום הזכויות הסוציאליות של העובד. את פסק דינו נימק השופט טננבוים בציינו, כי במקרה בו מדובר במערכת משולשת של יחסי עבודה בין עובד, חברת כוח האדם והחברה המשתמשת, וכשמדובר בהתקשרות חוזית לגיטימית בין שתי חברות, שלא נועדה לגרוע מתנאי העסקתו של העובד, יש לראות בחברת כוח האדם מעסיק יחיד, שחלה עליו אחריות מלאה לזכויות העובד.

במקרה זה, בית הדין הדגיש, כי כל אחד ממבחני העזר שנקבעו בפסיקה לקביעת זהותו של המעביד משמש כמבחן יחיד בלבד, ויש לשקלל את כולם, בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל ארוע. במקרה הנדון, נאמר, נוטה הכף לחיוב חברת כוח האדם.