הנוהל הזמני הוגש לאישור בג"ץ, בתגובה לעתירה שהגישו מעסיקים סיעודיים ועמותות הפועלות בתחום. לטענת העותרים, המטופלים הסיעודיים נותרים ללא מטפל כיוון שעובדים זרים עוזבים בו ביום, לטובת מעסיקים אחרים

מאת אורלי ממן

בג"ץ אישר נוהל זמני, שגיבשו משרד הפנים, משרד המשפטים ושר התמ"ת, לפיו עובד סיעודי זר יחויב להודיע למעסיקו (המטופל על ידו) הודעה מוקדמת טרם עזיבתו, וזאת עד שתתגבש חקיקה מתאימה. הנוהל הוגש לאישור בג"ץ, בתגובה לעתירה שהגישו מעסיקים סיעודיים ועמותות הפועלות בתחום, בשל אישור בג"ץ המוכר כ"בג"ץ הכבילה" ולפיו, עובד זר רשאי לעזוב את מעסיקו בלי שהמעסיק יוכל לכבול את העובד הזר אליו, תוך החזקת רשיון השהייה שלו.

העותרים טענו, כי "בג"ץ הכבילה" יצר מצב חדש, בו המטופלים הסיעודיים נותרים ללא מטפל כיוון שעובדים זרים עוזבים בו ביום  לטובת מעסיקים אחרים, והותרת המטופלים הסיעודיים ללא  מענה יוצרת מצוקה אישית ואנושית קשה. לטענת העותרים, יש להסדיר חובת הודעה מוקדמת ומסודרת בתחום, כך שיתאפשר למטופלים למצוא הסדר חדש טרם עזיבתו של העובד הסיעודי.

בטיוטת הנוהל שהוצגה לביהמ"ש נקבע, כי חובת ההודעה מראש לעובד מתחילה מהיום השביעי לתחילת העבודה ומחולקת כך: עד שלושה חודשי עבודה – הודעה מראש של שבוע; בין ארבעה לשישה חודשים – הודעה של שבועיים; מהחודש השביעי ועד לתום השנה הראשונה של העבודה יחויב העובד להודיע שלושה שבועות מראש על עזיבה. מתום משנת העבודה הראשונה יחויב העובד הסיעודי בהודעה מוקדמת של חודש ימים לפחות. עוד הודיעו המשרדים, כי הם פועלים לגיבוש תקנות בנושא.

השופט רובינשטיין כתב בפסק דינו המאמץ את הנוהל  "כי אמנם 'בג"ץהכבילה' מהווה הלכה חשובה המגנה על זכויות היסוד של העובדים הזרים, אולם מנגד, עומד גם הצורך להגן על המטופלים הסיעודיים, ולפיכך ניתן לקבוע כי הנוהל שהוצע, המתייחס אך ורק לעובדי סיעוד, לא יפגע מהותית בהלכה, הגם שיש בו כדי לסטות ממנה קמעה".

עוד כתב השופט, כי "אין ענייננו במעביד רגיל, אלא במעביד שנמצא לרוב במצב רפואי קשה ושנותר חסר אונים למול נטישה של העובד הסיעודי… מצוקתם של המטופלים ברורה, ונדרש איזון בין זכותו היסודית של העובד לחירות לבין זכויותיהם היסודיות ביותר של המטופלים הסיעודיים". השופט הורה על ביצוע הנוהל תוך 30 יום.