הוועדה לפניות הציבור התכנסה ביום שלישי השבוע בכנסת, בעקבות פניות רבות של אזרחים לוועדה, הנאבקים במחלה קשה והזקוקים לטיפול רפואי הכלול בסל הבריאות, אך הם נדרשים להליך ארוך כדי להשיג אישור או מימון לטיפול.

יו"ר הוועדה, דוד אזולאי (ש"ס), הוסיף כי השגת האישור המיוחל אורכת בין שבועות למספר חודשים, ומדובר באובדן זמן יקר, דבר שיכול לפגוע בסיכויי ההבראה של החולה ולגרום לנזקים קשים יותר. לדבריו, "הרי כשאנשים היו בריאים, הם שילמו ממיטב כספם עבור חוק ביטוח בריאות ממלכתי – ואילו עתה, כשהם חולים, המדינה וקופות החולים מתנערים מאחריותם כלפי חולים אלה. ברור לכל כי חולים רבים מתייאשים ממאבקם בסבך הביורוקרטי, ומוותרים במאבק להבריא".

אזולאי ציין, כי נציבות קבילות לחוק ביטוח בריאות, שאמורה לכפות על קופות החולים לתת טיפול כשמתגלה מחלוקת בין המשרד לקופה, לא הגישה דוחות משנת 2008. מתוך 7.5 מיליון מבוטחים, רק 2,500 תלונות הוגשו לנציבות בנושא סל שירותי הבריאות. אחת מכל שלוש קבילות נמצאה מוצדקת. יו"ר הוועדה הוסיף, כי נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שבין תפקידיה לכפות על קופות החולים להעניק לחולים את הטיפולים שכלולים בסל הבריאות, לא מתפקדת.

מאז שעזבה הנציבה הקודמת לא מונה לה מחליף, הנציבות מתפקדת על ידי ממלא-מקום, דו"חות הנציבות לא פורסמו כבר שלוש שנים, והאזרחים אף אינם מודעים לאפשרות הפנייה לנציבות במקרים שכאלה.

אזולאי ציין, כי כל קופות החולים מפרסמות את כל המידע באתרי האינטרנט שלהם, ולמי שאין אינטרנט – אין נגישות למידע. כמו כן, מידע רב כתוב בשפה משפטית, שלרוב לא מובנת לאזרח הפשוט והחולה, והמידע מוצג בסעיפים רבים שהחולים צריכים להיות בקיאים בהם כדי שיוכלו לדעת כיצד למצות את זכויותיהם.

בוועדה הושמעו כמה וכמה עדויות, בהן חולים שנתקלו במניעת מידע על זכויותיהם או בסירוב הקופות לממן טיפולים או תרופות – למרות שהן כלולות בסל הבריאות.

למשל, שגריר ישראל בארצות הבלטיות לקה בסרטן הכבד לפני חמש שנים. לדבריו, נזקק לטיפול רפואי שעלה 217.000 דולר בחו"ל, והקופה סירבה לממן לו את הטיפול. לאחר מספר שנים חזרה המחלה שוב ועתה נזקק לטיפול סירטקס, שנמצא בסל הבריאות, אך הקופה מסרבת לממנו. בינתיים לקחו הלוואות מחברים למימון הטיפולים.

עדות אחרת: בן של חולת סרטן המעי הגס, שהתגלה לפני כשנה, ונזקק לטיפול הסירטקס להצלת חייה. המשפחה שילמה 74,000 שקל עבור הטיפול וקופת החולים הלאומית איננה מוכנה להחזיר את הכסף למשפחה, למרות תשובת מנכ"ל משרד הבריאות שהטיפול כלול בסל.

לדבריו הגיב ד"ר אריה גרובר מקופת חולים לאומית וציין, כי גם לטכנולוגיות הכלולות בסל יש התניות שקבע משרד הבריאות, ולפעמים הכללים אינם ברורים ולא מתאפשרת גמישות.

על כך ענה יו"ר הוועדה, כי יש בכך משום הטעיית הציבור אם אין הדבר מפורש ומובהר.

ח"כ ד"ר רחל אדטו, שהייתה חברת ועדת סל הבריאות שנים רבות, הדגישה כי  ברגע שתרופה, טיפול או טכנולוגיה נכללים בסל, הם ללא כל התניה. לדברי אדטו, על קופות החולים לפרט את זכויותיו של החולה שלא אושר לו טיפול או תרופה כיצד לערער ולמי לפנות לסיוע ולעזרה. ההסבר חייב להיות בארבע שפות ובלשון ברורה. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) ציין, כי יש להילחם בביורוקרטיה המונעת מחולים, ובמיוחד חולי-סרטן, את מיצוי זכויותיהם. טיפולים יקרים יותר קשים לאישור הקופה והחולים ומשפחותיהם סובלים מכך.

פרופ' ארנון אפק, ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, ציין כי קופות החולים צריכות לספק שירות למבוטחיהן, והמשרד יקח לתשומת ליבו את ההערות שנשמעו. כמו כן ציין, כי כאשר נדרש טיפול רפואי מיידי ולא התקבל אישור לכך מהנציבות ובוצע, צריך למצוא את הדרך לסייע למשפחה. לדבריו, החוק קובע במפורש, שההחזר יינתן רק אם האישור ניתן לפני ביצוע הטיפול.

מידד גיסין, יו"ר ארגון צרכני בריאות ישראל, ציין כי יש יותר מדי זמן עד שמתקבלת תשובת נציבות קבילות הציבור, ולכן אנשים פונים בינתיים לטיפול מציל-חיים, כי אין להם זמן להמתין לתשובות. גיסין ציין, כי מועצת הבריאות לא הוציאה חומר מעודכן מאז שנת 2007. רחל אייל, מנכ"ל האגודה לזכויות החולה הוסיפה, כי אזרחים רבים אינם מקבלים מידע מדויק על זכויותיהם הרפואיות, המידע באינטרנט איננו מספק וגם במענה האנושי אין די. 

פרופ' אילן גיל-רון, אונקולוג מהמרכז הרפואי "איכילוב", אמר כי ישנן טכנולוגיות רפואיות, שאמנם נותנות רק מענה חלקי, אך הן מעניקות יכולת לטפל בחולה שאי אפשר לנתחו ובהמשך אף להביא להבראתו המלאה. הוא קרא להכליל גם טכנולוגיות כאלו בסל הבריאות.

עו"ד שמעון רייפר, ממלא-מקום נציב הקבילות, אמר כי הוא נושא בכל הסמכויות של הנציב וכי מרגע שהקבילה מתבררת כמוצדקת, הכסף שיוצא עבור הטיפול לחולה יוחזר בתוך שלושה שבועות.

רויטל טופר חבר טוב, סמנכלי"ית קופות חולים בפועל במשרד הבריאות, מתחה ביקורת על קופות חולים שאינן מעניקות הסבר מפורט ובהיר לחולים, או תשובות חלקיות בלבד. לדבריה, קביעת הנציבות מחייבת את קופות החולים, ואם הקופות מסרבות לקבל את קביעת הנציבות, יכולות המשפחות לפנות לבית הדין לעבודה. כמו כן המשרד יכול לקזז מתקציב הקופות את סכום הסיוע הנדרש. היא הוסיפה, כי אם יש מחלוקת בין הקופה למשרד, מחויב החולה לקבל פירוט מהקופה לאן ולמי עליו לפנות. "בתחילת שנת 2013 יעלה באתר האינטרנט של המשרד מידע לכל החולים לפי סוגי המחלות וסוגי הטיפולים שכלולים בסל. הבעיה בחוק, שניתן להחזיר כספים רק אם הטיפול טרם בוצע. אם הטיפול בוצע, אין אפשרות חוקית להחזיר כספים, ואני מציעה לתקן את החקיקה בנושא".

שרה זילברשטיין-היפש, מרכזת פניות הציבור במשרד לאזרחים ותיקים, הדגישה כי 75 אחוז מהקשישים בישראל אינם משתמשים במידע מקוון – ואין להם גישה למידע הדרוש לבריאותם ולזכויותיהם.