לפי השיטה המשפטית שלנו, גבר המקיים יחסי מין עם אשה נוטל על עצמו אחריות לכל תוצאה אפשרית. גם אם האשה רימתה אותו, הוא לא יוכל לחמוק מחובותיו כלפי הילד

מאת עו"ד אירית רוזנבלום

-האם אפשר לגנוב זרע מגבר? מהי גניבת זרע?

החוק הפלילי איננו מכיר בסוג גניבה שכזה, אף לא קיימת מגבלה או עבירה אזרחית שכזאת, ואין בחוק הישראלי הגדרה משפטית כלשהי למונח "גניבת זרע", "נטילת זרע" ברשלנות, בשוגג או שלא בידיעה. גניבת זרע הוא מונח המתאר תחושה אישית, סיטואציה חברתית, מצב נפשי וכדומה של גבר שאשה הרתה מזרעו בניגוד להסכמתו, בניגוד לידיעתו ובניגוד לרצונו.

במערכת אינטימית של גבר ואשה רב הנסתר על הנגלה. גניבת זרע על ידי אשה, דהיינו הריון הנוצר בניגוד לידיעתו או להסכמתו של האב, מתוך הנחה שהאשה מוגנת מפני הריון לא רצוי – היא עתיקת יומין. שורשיה מגיעים אף לימי המקרא.

על פי תפישת השיטה המשפטית שלנו, גבר המקיים יחסי מין עם אשה צריך להיות ער לכך שבעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל תוצאה ולכל התפתחות היכולה לנבוע מקיום יחסי מין. התעברות – כניסה להריון – היא תוצאה טבעית של יחסי אישות, ועל כן גבר המקיים יחסי מין צריך להביא בחשבון אפשרות סבירה שדבר זה יקרה. זוהי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון לפני שנים רבות ולא שונתה עד כה.

בפני בית משפט הובא עניינו של גבר שקיים יחסי מין עם אשה. לטענת הגבר הוא הגן על עצמו בקונדום  בעת קיום יחסי המין עם האשה, והיה משוכנע שלא תהיינה תוצאות משמעותיות למעשיו, כגון שייוולד ילד כתוצאה מאותם יחסים. אולם התברר שהאשה נטלה את הקונדום מהפח לאחר שעזב את דירתה, שאבה את שאריות הזרע שנותרו על הקונדום והזריקה לעצמה מהזרע. בשלב מאוחר יותר הסתבר שהרתה מאותה זרע. לימים הגישה תביעה נגד הגבר לחייבו להכיר באבהות על הצאצא שייוולד. ההריון לא צלח, אבל בית המשפט ראה במקרה זה גניבת זרע.

-גבר שלא התכוון להכניס אשה להריון ולפחות היה משוכנע שהמין ביניהם "בטוח", אולם מסתבר שהאשה בכל זאת בהריון, האם חייב הוא בחובה כלשהי כלפי הילד שייוולד?

גבר כזה יחויב במזונות הילד שייוולד כתוצאה מקיום אותם יחסים בלתי מוגנים, ואין כל חשיבות לנסיבות בהן נוצר הילד, גם אם האשה רימתה את הגבר ואפילו אם טמנה לו פח במכוון. רצונו או אי רצונו של גבר בהולדת הילד אינם רלוונטיים, ואין לאדם שליטה באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי מין. גבר גם אינו רשאי לכפות על האשה לבצע או לא הפסקת הריון (הפלה).

טענת גבר כי הוסכם בינו לבין האם שלא תיכנס להריון, ואפילו התחייבות שנתנה לו להשתמש באמצעי מניעה בטוחים, אינם יכולים להוות טענת הגנה ראויה מפני תביעה למזונות ולאבהות לגבי התינוק שנולד. טענה שהאשה "סידרה" או "רימתה" את הגבר לא תישמע ככל שהדברים נוגעים לקטין ולא תיבחן כלל בתביעת אבהות או בתביעת מזונות.

-מתי יוכל גבר לטעון להקלה, או להתגונן מפני מצב כזה?

טענה של מעשה רמאות, או נטילת זרע מגבר שלא בידיעתו, יכולה לעלות רק כטענה של גרימת נזק, מבחינה משפטית הכוונה שניתן להגיש תביעת נזיקין. או תביעה על הפרת חוזה בלתי כתוב (שכן הסכימו ביניהם השניים שלא תהיינה תוצאות לקיום יחסי המין שביניהם) פקודת הנזיקין קובעת שאין להציג מצג שווא בפני אדם, וכאשר אשה טוענת שהיא משתמשת באמצעי מניעה ובכך גורמת לגבר להאמין שקיום יחסי המין ביניהם הוא בטוח, היא מציגה בפניו מצג שווא, ועל כך יש לו זכות תביעה. חוק החוזים, לעומת זאת, מדבר על תום לב במו"מ, וכאן הרי מדובר בסוג של תכסיס שהפעילה האשה על הגבר בחוסר תום לב וניסתה להונות אותו על מנת שיקיים איתה יחסי מין בידעה את התוצאות האפשריות.

עם זאת, קיים קושי לגבר להוכיח את טענתו. קשה להוכיח כי הגבר דרש מהאשה להשתמש באמצעי מניעה בטוחים (כמו גלולות) וכי היא אמרה לו כי היא משתמשת בגלולות ולמרות השימוש הרתה בכל זאת. הקושי נובע מהאפשרות להוכיח את טענת התרמית או מצג השווא, שכן מטבע הדברים שיחות בנושא אמצעי מניעה נעשות במערכת סגורה בין גבר לאשה ובדרך כלל אין שותפים לשיחות אלו.

גם אם תוכח טענתו של גבר שהאשה התחייבה בפניו כי אין לה כל סיכוי להרות, אין לכך כל השפעה על חובתו ואחריותו כאב כלפי בנו הן במזונות והן בנוגע להכרה באבהותו. במישור היחסים שבין הילד לאב – מחויבותו של האב קיימת בלא כל קשר להתנהגות של אם הילד, לרבות באשר להתנהגות האם, האם נהגה בתום לב או לא והאם עשתה שימוש במצגי שווא או הרתה בזדון (או אף מתוך רשלנות) מתוך כוונה לגנוב את זרעו. יש אף מקום לטעון כי בהתנהגות הגבר הייתה רשלנות תורמת.

-האם ניתן לחייב גבר לעבור בדיקת אבהות (נטילת דם) לצורך שלילת או אימות האבהות? מה זאת הבדיקה הזו? כמה היא עולה? 

מדובר בבדיקת דם הנעשית לילד, לאב "החשוד כאב", ולאם. הבדיקה נעשית במעבדות של מספר בתי חולים בארץ בעלות של 3,000-4000 שקל. אחוז הוודאות גבוה מאוד, 99% , תוצאה חיובית של בדיקה זו מקובלת על בית המשפט וגורמת לו להכריז על ה"אב החשוד" כאב האמיתי.

עם זאת יש לגבר זכות לסרב לבדיקה, מטעמים של פגיעה בכבודו ובגופו, אלו טענות משפטיות מקובלות, אין חוק שיכול לכפות על אדם לעבור בדיקה פולשנית בניגוד לרצונו, ואין כופים על אדם לחקור בניגוד לרצונו בעברו. זכות היסוד של אדם מעניקה לו את הזכות "שלא לדעת על עצמו יותר מאשר ברצונו לדעת", אולם זכות זו כפופה לזכויותיהם של אחרים ונבחנת מתוך התחשבות ובהקפדה על זכויותיהם של אחרים, ובמיוחד כשמדובר בקטינים.

בפועל, גם אם יטען אדם שתלויה נגדו תביעת אבהות טענות מעין אלו ויסרב לעבור הבדיקה, הוא אולי יחסוך מעצמו את הבדיקה, אבל לא את התוצאה. בעבר, גברים שסירבו לעבור את הבדיקה הוכרזו על ידי בית משפט כאבות גם ללא בדיקה וסירובם נתפש כהסכמה. במילים אחרות, אין אפשרות לחמוק מהבדיקה.

-מדוע חשוב כל כך לברר מיהו האב ?

בתי המשפט מצאו שהפגיעה היחסית בילד עקב שלילת זכותו לדעת מיהו אביו חמורה בהרבה מהפגיעה בזכותו של הגבר שלא לדעת. זכותו של אדם שידע מנין בא, מיהם הוריו, מי הולידו, מהו המטען הגנטי שלו, ומהי מורשתו. כבוד האדם של קטין כולל את רצונו לקבל את המידע על זהותו ולא ניתן למנוע ממנו לבקש לדעת את זהותו. על כן, גם אם גבר מסרב לערוך בדיקת רקמות, שמורה הזכות לשופט להכריע כי עקב הסירוב לעבור בדיקת רקמות להסיק שהגבר הוא אבי הקטין . 

-האם ניתן לבצע בדיקת אבהות פחות פולשנית ומכאיבה מבדיקת דם?

ניתן ליטול דגימת רירית, שאין בה חדירה לגופו של האדם, כי אם למשטח בחלק הלחי הפונה לחלל הפה.

–איזו משמעויות יש לעובדה שנולד ילד מבלי שהאב רוצה בו?

ראשית, המשמעות של גידול הילד ודאגה לצרכיו. אבל גם אם אדם מסרב לבקר את בנו, לגדלו ולחנכו, אין הוא יכול להתחמק מן החובה לדאוג למזונותיו. משמעות נוספת היא שאותו ילד יירש את רכושו של האב בבוא היום. ואם לאדם יש ילדים נוספים או משפחה פורמלית, כדאי שיידע משמעות זו וידע כיצד לחלק את רכושו.

-כיצד אדם יכול לקבוע מה יעלה בגורל רכושו אם יש לו ילדים נוספים?

הדרך לעשות כן היא באמצעות צוואה מפורשת, על פיה יחליט אדם מה לעשות ברכושו. אם איננו רוצה להוריש לילד דבר, עליו לכתוב זאת במפורש. 

-האם הילדים או אמם יכולים לדרוש בדיקה להוכחת אבהות בכל עת?

בדיקה להוכחת אבהות איננה תלויה בזמן, בכל שלב אפשר לדרוש אותה, גם לאחר שאדם נפטר, עדיין ניתן לדרוש לבצע את הבדיקה.

יש לכם סיפור אישי הקשור בתביעת אבהות או בהריון בלתי מתוכנן? שתפו אותנו

• עו"ד אירית רוזנבלום היא מייסדת ומנכ"לית ארגון משפחה חדשה.