שב"ס מונע ביקורי "מוקד הסיוע" בכלא לזרים

מוקד הסיוע לעובדים זרים עתר אתמול נגד שירות בתי הסוהר, אשר מונע מאז חודש יולי מנציגי הארגון לבקר במתקני הכליאה למהגרים בקציעות. "העצורים אף לא ידעו כיצד ביכולתם להגיש בקשה למקלט או להגיש בקשה לשחרורם במשמורת במתקן הכליאה"

שב"ס מונע ביקורי "מוקד הסיוע" בכלא לזרים

מוקד הסיוע לעובדים זרים עתר אתמול נגד שירות בתי הסוהר, אשר מונע מאז חודש יולי מנציגי הארגון לבקר במתקני הכליאה למהגרים בקציעות. "העצורים אף לא ידעו כיצד ביכולתם להגיש בקשה למקלט או להגיש בקשה לשחרורם במשמורת במתקן הכליאה"

"מוקד הסיוע לעובדים זרים" עתר אתמול לבג"ץ כנגד שירות בתי הסוהר בטענה, כי הפסיק לאחרונה, ללא הודעה מוקדמת, את האפשרות להיפגש עם מבקשי מקלט הכלואים במתקני הכליאה "קציעות" ו"סהרונים" ולסייע להם. זאת על אף התחייבות בכתב של שירות בתי הסוהר משנת 2008 לאפשר מפגשים מסוג זה, ואף שצוות המוקד מייצג מבקשי מקלט בפני בית הדין לביקורת משמורת, שנמצא בתוך מתקני הכליאה.

לאחר שנים שבהם הורשו פעילי הארגון לבקר בקביעות במתקני הכליאה במתחם קציעות, החל מאמצע חודש יולי האחרון מסרבת הנהלת הכלא לאפשר את כניסתם למתחם כדי לפגוש כלואים. מדובר הן במניעת מפגשים עם כלואים שעמדו איתם בקשר וביקשו מהם ייצוג בעניינם ואף חתמו על יפויי כוח, והן עם כלואים חדשים.

מונעים ביקורי כלואים ממוקד הסיוע. כלא קציעות

"מוקד הסיוע לעובדים זרים" הוקם בשנת 1998 במטרה להגן על זכויותיהם של מהגרי עבודה ופליטים. לאורך השנים ביקרו עובדיו ומתנדביו במתקני הכליאה השונים בהם כלואים מהגרים, מבקשי מקלט וקורבנות של סחר בבני אדם. מטרת הביקורים היא שמיעה של בעיות הכלואים – בעיות רפואיות, סוציאליות ומשפטיות, בירור תנאי כליאתם וסיוע בהגשת בקשות להסדרת מעמדם.

לטענת המוקד, מאז חוקק החוק למניעת הסתננות והוחל בכליאתם של מבקשי מקלט לתקופה של שלוש שנים, מונע שירות בתי הסוהר מנציגיהם לבקר במתקני הכליאה. בעתירה נטען, כי מניעת הביקורים פוגעת בזכויות הכלואים, מאחר שאין גורם המיידע אותם בדבר זכויותיהם ובדבר האפשרות לטעון את טענתם ולהגיש בקשה למקלט. על פי חוק ההסתננות החדש, רק מי שקיבל מעמד בישראל ישוחרר ממעצר. לפיכך יש חשיבות מכרעת עבור הכלואים במידע על נוהל הגשת הבקשה לקבלת מקלט.

בעתירה מובאת עדותם של עורכי דין  מן הקליניקות לזכויות פליטים ומהגרים באוניברסיטת תל אביב, שביקרו בכלא סהרונים ונפגשו עם שלושה עצורים וארבע עצורות, כולם אזרחי אריתריאה. "העצורים מסרו, כי הם חוששים לחייהם אם יגורשו לאריתריאה, אולם מן השיחה עמם עלה באופן ברור, כי למוחזקים לא נמסר מידע כלשהו על מצבם המשפטי, מכוח מה הם עצורים, מהן עילות השחרור, האם קיימת להם האפשרות להגיש בקשת מקלט, מה משמעותה של בקשה כזו לשחרורם ממעצר וכן הלאה.

"המוחזקים תיארו בפני עורכי הדין מצב של חוסר ודאות, חרדה וחשש לעתידם. מצב אשר גרם להם למתח נפשי כבד, שאותו תיארו כהמשך התלאות אשר חוו באריתריאה ובמחנות העינויים בסיני בדרכם לישראל. העצורים אף לא ידעו כיצד ביכולתם להגיש בקשה למקלט או להגיש בקשה לשחרורם במשמורת במתקן הכליאה".

יצוין כי ביקורי הפעילים של מוקד הסיוע נמנעים אף שהמשפט הישראלי מכיר באופן ברור בזכותם של עצורים, מכוח חוק הכניסה לישראל והחוק למניעת הסתננות, להיות מיוצגים על ידי מי שאינו עורך דין ובלבד שהייצוג ניתן שלא בתמורה (כפי שעושה המוקד). קבוצת הכלואים, שרובם מאריתריאה ומסודאן, מדינות שאליהן אי אפשר לגרש, מונה גם קטינים וכן קורבנות של סחר ועינויים.

"מוקד הסיוע לעובדים זרים" עתר אתמול לבג"ץ כנגד שירות בתי הסוהר בטענה, כי הפסיק לאחרונה, ללא הודעה מוקדמת, את האפשרות להיפגש עם מבקשי מקלט הכלואים במתקני הכליאה "קציעות" ו"סהרונים" ולסייע להם. זאת על אף התחייבות בכתב של שירות בתי הסוהר משנת 2008 לאפשר מפגשים מסוג זה, ואף שצוות המוקד מייצג מבקשי מקלט בפני בית הדין לביקורת משמורת, שנמצא בתוך מתקני הכליאה.

לאחר שנים שבהם הורשו פעילי הארגון לבקר בקביעות במתקני הכליאה במתחם קציעות, החל מאמצע חודש יולי האחרון מסרבת הנהלת הכלא לאפשר את כניסתם למתחם כדי לפגוש כלואים. מדובר הן במניעת מפגשים עם כלואים שעמדו איתם בקשר וביקשו מהם ייצוג בעניינם ואף חתמו על יפויי כוח, והן עם כלואים חדשים.

מונעים ביקורי כלואים ממוקד הסיוע. כלא קציעות

"מוקד הסיוע לעובדים זרים" הוקם בשנת 1998 במטרה להגן על זכויותיהם של מהגרי עבודה ופליטים. לאורך השנים ביקרו עובדיו ומתנדביו במתקני הכליאה השונים בהם כלואים מהגרים, מבקשי מקלט וקורבנות של סחר בבני אדם. מטרת הביקורים היא שמיעה של בעיות הכלואים – בעיות רפואיות, סוציאליות ומשפטיות, בירור תנאי כליאתם וסיוע בהגשת בקשות להסדרת מעמדם.

לטענת המוקד, מאז חוקק החוק למניעת הסתננות והוחל בכליאתם של מבקשי מקלט לתקופה של שלוש שנים, מונע שירות בתי הסוהר מנציגיהם לבקר במתקני הכליאה. בעתירה נטען, כי מניעת הביקורים פוגעת בזכויות הכלואים, מאחר שאין גורם המיידע אותם בדבר זכויותיהם ובדבר האפשרות לטעון את טענתם ולהגיש בקשה למקלט. על פי חוק ההסתננות החדש, רק מי שקיבל מעמד בישראל ישוחרר ממעצר. לפיכך יש חשיבות מכרעת עבור הכלואים במידע על נוהל הגשת הבקשה לקבלת מקלט.

בעתירה מובאת עדותם של עורכי דין  מן הקליניקות לזכויות פליטים ומהגרים באוניברסיטת תל אביב, שביקרו בכלא סהרונים ונפגשו עם שלושה עצורים וארבע עצורות, כולם אזרחי אריתריאה. "העצורים מסרו, כי הם חוששים לחייהם אם יגורשו לאריתריאה, אולם מן השיחה עמם עלה באופן ברור, כי למוחזקים לא נמסר מידע כלשהו על מצבם המשפטי, מכוח מה הם עצורים, מהן עילות השחרור, האם קיימת להם האפשרות להגיש בקשת מקלט, מה משמעותה של בקשה כזו לשחרורם ממעצר וכן הלאה.

"המוחזקים תיארו בפני עורכי הדין מצב של חוסר ודאות, חרדה וחשש לעתידם. מצב אשר גרם להם למתח נפשי כבד, שאותו תיארו כהמשך התלאות אשר חוו באריתריאה ובמחנות העינויים בסיני בדרכם לישראל. העצורים אף לא ידעו כיצד ביכולתם להגיש בקשה למקלט או להגיש בקשה לשחרורם במשמורת במתקן הכליאה".

יצוין כי ביקורי הפעילים של מוקד הסיוע נמנעים אף שהמשפט הישראלי מכיר באופן ברור בזכותם של עצורים, מכוח חוק הכניסה לישראל והחוק למניעת הסתננות, להיות מיוצגים על ידי מי שאינו עורך דין ובלבד שהייצוג ניתן שלא בתמורה (כפי שעושה המוקד). קבוצת הכלואים, שרובם מאריתריאה ומסודאן, מדינות שאליהן אי אפשר לגרש, מונה גם קטינים וכן קורבנות של סחר ועינויים.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן