לאחר שבשנה שעברה שברו אלפי שוחרי מדע שיא גינס עולמי, בקטגוריה שיעור הכימיה הגדול ביותר בעולם, יתבקשו הלילה המוני המבקרים בליל המדענים להכריע בהתמודדות ראש בראש של האדם מול המחשב. באירוע, הנערך ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה, יוכל הקהל הרחב לראשונה להכריע בשאלה, האם למחשב יש אינטליגנציה לפחות כמו בני האדם –  שאלה אותה הגה אלן טיורינג, אבי מדעי המחשב, עוד בשנות ה-50 במה שלימים נקרא "מבחן טיורינג".

ליל המדענים נערך זו השנה השביעית באוניברסיטאות ובמוזיאוני המדע ברחבי הארץ, בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה והאיחוד האירופי ובריכוז ארצי של מוזיאון מדעטק. בערב זה פותחים מוסדות המחקר והמדע ברחבי הארץ את שעריהם לקהל הרחב ללא תשלום ומציעים מפגשים בגובה העיניים עם מדענים ומדעניות, סיורים במעבדות, הרצאות, סדנאות חווייתיות, הפעלות ופעילויות מגוונות. השנה יהיו האירועים בסימן מדעי המחשב לרגל 100 שנה להולדתו של אלן טיורינג אבי מדעי המחשב.

במסגרת האירוע הארצי של מבחן טיורינג ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה, ישתתפו המבקרים בשנים-עשר המוקדים של ליל המדענים ברחבי הארץ בשיעור קצר על אלן טיורינג, במסגרתו יצפו בשעשועון שהפיק המשרד בהשתתפות ארבע דמויות: הדוגמנית שוחרת המדע עדי נוימן, מנכ"לית אינטל ישראל מקסין פסברג, יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל וילד מחונן בשם יונתן בונצל.

את השעשועון ינחה אברי גלעד, שישאל את המשתתפים שאלות שמטרתן לגלות מי מביניהם הוא מתחזה, שקיבל תשובותיו מהמחשב. חלק מהשאלות הן שאלות טריוויה וחלקן מלמדות על ניסיון חיים ועל אינטליגנציה רגשית – שאלות שייתכן שהמחשב יתקשה לענות עליהן. אם יצליח המתחזה לשכנע את הקהל הרחב שהוא עונה תשובות של אדם, הרי שהמחשב עבר את מבחן טיורינג ואפשר לומר שהוא אינטליגנטי כמו בני האדם.

עד כה, עברו מעט מאוד תכנות מחשב את מבחן טיורינג בהצלחה ומעולם לא באופן מוחלט. ישנן מספר תכנות שיחה שזכו להצלחה בתחרות לובנר למבחן טיורינג, וכולם מכירים את תכנת "כחול עמוק", שניצחה את גארי קספרוב, ואת תוכנת "ווטסון" שניצחה בשעשועון הידע Jeopardy.

באירוע בליל המדענים יוכל הקהל הרחב להיות השופט במבחן טיורינג ולהכריע מי הוא המתחזה למחשב. במקביל, יוכלו גולשים מהבית או מהטלפון החכם להצביע דרך אפליקציה מיוחדת בדף הפייסבוק של משרד המדע והטכנולוגיה, שתהיה פעילה באותו יום: http://www.facebook.com/IsraelMinistryOfScienceAndTechnology

לדברי שר המדע והטכנולוגיה, הפרופ' דניאל הרשקוביץ, "בזמן שעבר מאז הגה טיורינג את המבחן, נעשו המחשבים מתוחכמים יותר, עד שהיום יש מחשבים שמחברים יצירות מוסיקליות, כותבים סיפורים, מדמים כמעט בשלמותם מודלים ביולוגיים ואף מסוגלים לשחזר טקסטים שהושחתו. לכן אני מניח שלא יהיה קל לזהות בניסוי בליל המדענים מי האדם ומי המחשב".

אירועי ליל המדענים יתקיימו הערב החל מהשעה 17:00 במוסדות: מדעטק מוזיאון המדע והחלל בחיפה; מוזיאון המדע בלומפילד בירושלים;  אוניברסיטת חיפה; הטכניון; מרכז ידע גליל מיג"ל בקריית שמונה; מכון ויצמן ברחובות; האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת תל אביב; האוניברסיטה הפתוחה ברעננה; מכללת סמי שמעון בקמפוסים אשדוד ובאר שבע; ואוניברסיטת בן גוריון בנגב. פרטים נוספים באתר משרד המדע והטכנולוגיה: www.most.gov.il.

אלן טיורינג היה מתמטיקאי בריטי, ממניחי היסודות למדעי המחשב. הגיע להישגים יוצאי דופן בצד התיאורטי ובצד המעשי של מדעי המחשב. בצד התיאורטי הנחיל טיורינג לעולם את מכונת טיורינג – מודל מופשט לאופן פעולתו של המחשב, ואת מבחן טיורינג – מבחן הבודק האם למכונה כלשהי יש בינה מלאכותית שלא תאפשר להבחין בינה לבין אדם.

בצד המעשי היה טיורינג הדמות המרכזית במאמץ הבריטי במלחמת העולם השנייה, הוא היה אחד השותפים העיקריים לפיצוח הצופן של מכונת ההצפנה "אניגמה" של הצבא הגרמני – מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של בעלות הברית. הוא גם פיתח מכונת פיענוח שכונתה "בומב", אשר מיכנה והאיצה את תהליך הפענוח של הודעות האניגמה המוצפנות.

טיורינג שם קץ לחייו בשנת 1954, ככל הנראה בעקבות תופעות הלוואי של טיפול הורמונלי שנכפה עליו לאחר שהורשע בהומוסקסואליות, שהייתה באותן שנים בגדר עבירה בבריטניה.

טיורינג למד מתמטיקה בקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1934 העלה את הרעיון של "מכונת טיורינג", בניסיון לענות על שאלות העוסקות ביסודות המתמטיקה שהועלו על ידי דויד הילברט. בשנים 1936–1938 למד באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית, ובשנת 1938 השלים את הדוקטורט שלו, בהדרכת אלונזו צ'רץ'. ג'ון פון נוימן הזמין אותו להצטרף למכון למחקר מתקדם, אך הוא העדיף לחזור למולדתו.

במהלך מלחמת העולם השנייה היה טיורינג הדמות המרכזית במאמץ הבריטי. הוא היה אחד השותפים העיקריים לפיצוח הצופן של הצבא הגרמני, האניגמה. מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של בעלות הברית.