בית המשפט המחוזי בת"א גזר על אב שהורשע בביצוע מסכת מזעזעת של עבירות מין בבתו ובהדחתה לשימוש בסמים, 32 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לבת בסך 258,000 שקל.  בגזר דינו ציין ביהמ"ש, כי המעשים בהם הורשע הנאשם הם מהקשים והחמורים אליהם נחשף.

בכתב אישום שהוגש נגד האב נטען, כי במשך מספר שנים נהג לבצע בבתו שורה ארוכה של עבירות מין מזוויעות, הדיח אותה להשתמש בחשיש, וכאשר בעקבות השימוש בסם חשה הקטינה ברע, ניצל את מצבה וביצע בה מעשי סדום.

עוד נטען, כי בתקופת מעצרו, טלפן הנאשם לבתו ודרש ממנה לחזור בה מתלונותיה במשטרה ואיים כי יתאבד אם לא תעשה כן. האב הורשע על פי הודאתו בביצוע מסכת עבירות מין, הדחת קטין לסם מסוכן והדחה בחקירה.

המדינה ביקשה, כי יוטל על הנאשם עונש המאסר המרבי בגין כל אחת מהעבירות בהן הורשע, מאסר על תנאי ופיצוי לקטינה. המדינה הדגישה כי הנאשם הורשע במספר רב של עבירות, מהחמורות שבחוק, וכי הענישה חייבת לשקף את ההתייחסות שלנו כחברה לעבירות המין, על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בשרשרת של פגיעות מיניות, שהיקפן, מספרן והישנותן מעצימות את הפגיעה במתלוננת."

בית המשפט קבע, כי נראה שגם כיום אין לנאשם ולו קמצוץ של אמפתיה או חמלה על בתו וכי הוא לא הפנים את חומרת מעשיו, ואין בנסיבות חייו הקשות, ילדותו והודאתו כדי להטות את הכף לזכותו, בייחוד כאשר לשורת עבירות המין שביצע, מתוספות עבירות סמים והדחה בחקירה.

בכך, דחה בית המשפט את בקשת סנגורו של הנאשם להתחשב בנסיבות חייו הקשות, בהן – גירושי הוריו והותרתו עם אביו המתעלל. הנאשם ביקש לשוב לחיק משפחתו, התחייב לא לחזור על מעשיו וציין כי מעולם לא ביצע את עבירות המין תוך שימוש בכוח. הוא הוסיף, כי לא הודה בביצוע המעשים בבתו בשל הבושה, אך התנצל בפניה.

"קשה להעלות על הדעת מציאות נוראה, עצובה ומעוררת חלחלה, כמציאות חייה של המתלוננת בשנים בהם הייתה קורבן תמים לדחפיו האפלים של אביה", נכתב בפסק הדין, "מכל היבט וכל זווית שאנו בוחנים את מעשיו של הנאשם, מזדקרת במלוא עוזה ועוצמתה חומרתם המופלגת: הנאשם בצע את העבירות במסגרת התא המשפחתי, שאמור להיות מקום מוגן ובטוח לקטינים הגדלים בתוכו. הוא ניצל את מרותו וסמכותו כהורה, את גילה הרך של בתו – קטינה חסרת ישע, את תמימותה, את האמון המוחלט שנתנה בו מתוקף היותו אביה, את שליטתו המלאה בה ואת חרדתה לגורל משפחתה, הכל כדי לעשות בה כרצונו ולשעבד אותה לצרכיו ודחפיו הסוטים…. נראה, כי בעיניו הייתה משולה לחפץ דומם, כלי שנועד לספק את דחפיו הקמאיים ביותר. השיקול היחיד שעמד לנגד עיניו והדריכו היה סיפוק יצריו המעוותים".