אברהם אדן (ברן), איש הפלמ"ח, מניף דגל הדיו באילת, מפקד האוגדה שבלמה את המצרים במלחמת יום הכיפורים, נאבק בשנים האחרונות במחלה קשה והיום הוכרע. ברן נפטר היום בביתו ברמת השרון והוא בן 86 במותו. הוא הותיר אחריו רעיה, מרים (גם היא מהפלמ"ח), שלושה ילדים, 11 נכדים וששה נינים. באחרונה עסק בתיעוד היסטורי של הפלמ"ח. 

אדן נולד בכפר גלעדי בשם אברהם אידלסון. בנעוריו היה חבר בתנועת השומר הצעיר. את לימודי התיכון עשה בבית ספר התיכון החדש בתל-אביב. את כינויו, ברן, רכש לו מאוחר יותר, בשל מיומנותו בפירוק נשקים.

ב-1943 התגייס לפלמ"ח ושימש כמדריך ספורט. השתתף בפעולה לשחרור המעפילים ממחנה המעצר הבריטי בעתלית ב-1945. שנה לאחר מכן, במסגרת משותפת של הפלמ"ח והשומר הצעיר, יצא להתיישבות בנגב, במצפה גבולות ואחר כך, במסגרת מבצע 11 הנקודות, בקיבוץ נירים. בפלמ"ח עבר קורס מ"כים וקורס מ"מים. בפרוץ מלחמת העצמאות שימש כמפקד פלוגה בחטיבת הנגב והשתתף בקרבות רבים: כיבוש חירבת אל פאר, משטרת עימרה, שועוט וחירבת מעין, מבצע יואב, מבצע משה, מבצע חורב ומבצע עובדה.

אל אום אל רשרש (אילת) הגיע ברן עם כוח קטן של חברים מחטיבת הנגב, לאחר שחיפשו תוואי עביר לרכבים שיוביל אותם לאילת. אדן היה זה שטיפס על התורן ותלה את דגל הדיו המפורסם, שסימל לימים את כיבוש אילת. לאחר מלחמת העצמאות נותר בצה"ל ושנה לאחר קום המדינה, ב-1949, מונה לתפקיד בו נדרש להקים את חיל השריון. הוא הקים את יחידת השריון הראשונה של צה"ל, שקלטה את טנקי השרמן המפורסמים.

בשנת 1950 עבר ברן קורס מג"דים והיה קצין המבצעים של פיקוד דרום. בשנת 1952 הוא פרש מצה"ל והשתקע בקיבוץ נירים. ארבע שנים לאחר מכן הוא שב לצבא ובמלחמת סיני פיקד על גדוד טנקים, שכבש את מתחם אבו עגילה (קרב אבו עגילה המפורסם). לאחר מכן יצא ברן לארצות הברית, שם עבר השתלמות שריון מתקדם בצבא האמריקני. עד שנת 67' למד ברן לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת ששת הימים היה ברן סגן מפקד האוגדה של אלוף אברהם יופה, שלחמה בציר המרכזי בסיני וכבשה את ג'בל ליבני, ביר חסנה ואת מעבר המיתלה. ברן מונה להיות מפקד סיני עד 1969, שנה בה מונה למפקד גייסות השריון וקודם לדרגת תת-אלוף.

במלחמת יום הכיפורים, ב-1973, הוא פיקד על אוגדה 162, שנטלה חלק מכריע בקרבות בחזית המצרית וספגה אבידות רבות.  האוגדה השתתפה בבלימת מתקפת הכוחות המצריים בתחילת המלחמה, בניסיון הראשון והכושל להתקפת הנגד ב-8 באוקטובר, בחציית תעלת סואץ ובאיגוף הארמיה ה-3 המצרית. במהלך המלחמה נהרגו 550 חיילים מאוגדה 162 וכ-1,200 נפצעו.

בכל הנוגע למהלכי יום הכיפורים בסיני התנהל ויכוח קשה ונוקב בינו לבין מפקדים בחזית סיני, כמו שמואל גונן (גורודיש), אריאל שרון וחיים בר-לב. בסופו של דבר, ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים, לא מתחה על ברן ביקורת. ברן עצמו לא חשש להשמיע ביקורת ובשנת 1974 מונה כנספח צבאי בשגרירות ישראל בארה"ב. חודשים ספורים לאחר מכן התראיין לתקשורת הישראלית על מלחמת יום הכיפורים ועקב כך הושעה מתפקידו. הוא פרש מצה"ל ועבר לעסוק במגזר העסקי הפרטי. ברן היה חבר במועצה לשלום וביטחון, בתנועה לאיכות השלטון וכתב שני ספרים, הראשון בשם "דגל הדיו" והאחר עסק ברשמיו ממלחמת יום הכיפורים ונקרא: "על שתי גדות הסואץ".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הביע צער על מותו של האלוף אברהם (ברן) אדן. נתניהו: "הלך לעולמו לוחם ומפקד אמיץ. אחד מסמליה של מדינת ישראל. מורשתו של האיש שכתב יחד עם מדינת ישראל את ההיסטוריה שלה, תישאר איתנו לעד."

צה"ל פרסם הודעה, בה נאמר כי הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, פורום המטה הכללי של צה"ל, מפקדי צה"ל וחייליו בסדיר ובמילואים מצדיעים לזכרו ומשתתפים בצער המשפחה. "צה"ל מצדיע לאלוף (מיל') אברהם (ברן) אדן, על פועלו, מורשתו ותרומתו רבת השנים לביטחון מדינת ישראל", נמסר בהודעה.

שר הביטחון, אהוד ברק: "אנו זוכרים את תמונתו של ברן על דגל הדיו בכיבוש אילת בתש"ח. זכיתי להילחם תחת פיקודו כמפקד אוגדת ברן בקרבות יום הכיפורים בסיני ובכיתור הארמיה השלישית. ברן היה מחשובי מפקדי השדה של צה"ל, שקבע בדוגמה אישית ובקור רוח למופת תחת אש את הנורמות שמלוות את צה"ל עד עצם היום הזה. דורות של לוחמים יזכרו אותו תמיד".
הלווייתו של האלוף (במיל') אברהם (ברן) אדן, תיערך ביום שלישי בשעה 15:00 בבית העלמין שבקיבוץ שפיים. במקום קבורה רעייתו מרים, שנפטרה לפני כשנה. צה"ל יערוך לאלוף אדן הלוויה צבאית ואת ארונו יישאו שישה אלופים.