הסרת הלוט ממצבת הזיכרון בברלין לצוענים שנרצחו בשואה מתרחשת אחרי דחיות שנמשכו שנים רבות, ומחלוקות בנוגע לעיצוב המצבה ולעלותה. כך מדווח ה-BBC. לדברי מומחים, בין 220,000 לחצי מיליון צוענים, רומה וסינטי, נרצחו על ידי הנאצים.

"חשוב לי מאוד שאנו מטפחים תרבות של זיכרון", אמר קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בראיון בערוץ יוטיוב שלה. "על כל דור להתמודד עם ההיסטוריה שלו מחדש. ולשם כך עלינו לבנות מקומות ראויים, שאליהם יוכלו בני ללכת בעתיד, כאשר העדים בני הזמן ההוא לא יהיו עוד בחיים".

גברת מרקל הודתה, שהקמת מצבת הזיכרון נמשכה זמן רב והיתה כרוכה ב"דיונים רבים" והזכירה שגם להשלמת האנדרטה לזכר היהודים שנרצחו באירופה נדרשו יותר מחמש עשרה שנים. נשיא גרמניה, יואכים גאוק, וכמאה ניצולים קשישים הצטרפו היום, רביעי, לקנצלרית בטקס הסרת הלוט.

את מצבת הזיכרון עיצב דני קראוון. ופרח טרי יונח מדי יום על הבסיס שבמרכזה. שירו של המשורר האיטלקי, סנטינו ספינלי, "אושוויץ", נחקק סביב שולי הבריכה, ולצדה נחקקה כרונולוגיה של מסעי ההשמדה של הנאצים.

בשנת 1982 הכירה גרמניה רשמית בהשמדת הרומה והסינטי – שבט קרוב, החי ברובו באיזורים דוברי גרמנית של אירופה. ראש המועצה המרכזית של הסינטי והרומה בגרמניה, רומאני רוז, נכח גם הוא בטקס. קודם לכן הוא אמר: "חנוכת מצבת הזיכרון משגרת מסר חברתי חשוב, שלפיו יחס שלילי לצוענים הוא בלתי קביל באותה מידה כמו אנטישמיות". עם זאת, ארגוני צוענים וזכויות אדם טוענים שצוענים עדיין מופלים ברחבי אירופה.

עיתונים בגרמניה ציינו היום, שגרמניה מסרבת לקלוט פליטים צוענים מקוסובו, ואחדים האשימו את שר הפנים הגרמני, הנס-פטר פרידריך, באפליה בלתי קבילה כאשר התייחס לאחרונה ל"שימוש לרעה גובר בזכויות המקלט מכיוון מדינות באזור הבלקן".

גריט בארטלס כתב ב"טאגשפיגל" הגרמני שאף שהאנדרטה "מכירה סוף סוף בהשמדת הצוענים של אירופה בידי הנאצים… היא אינה מציעה לדורות הבאים של הסינטי והרומה  מוצא מהדילמה שבין הדרה, הפרדה והתבוללות".