כֹּל לָיִל בֶּלֶילוֹ אֶרְעָדֶם בִּשְמֶך

אֶחְלוֹם אֶת חָיָיִך בֶּתוֹכָיֶך

אֶחְדְהוֹר לֶעָרְפְלוּלִית רֹאשֶך

כֹּל לָיִל בֶּלֶילוֹ אֶרְעָדֶם בִּשְמֶך

(מתוך "שחף" / בלטשאצר)

– מה גרם ליצירת המילה החדשה?

התחלתי ליצור מילים חדשות בזמן שכתבתי את ספרי הראשון, "אחוזי תקווה". המילה הראשונה שיצרתי הייתה "קְטִיפְאֶרֶת". קשה לומר מה גרם לי להתחיל ליצור מילים חדשות, אך ניתן לקבוע בוודאות שאני לא הראשון שיוצר מילים חדשות וגם לא האחרון שיעשה כך.

צְלוֹל לָקָרְקְרָעִית

אָנָה מֶחָכָּה שָם

בִּטְנָהּ הָגָמְשוּשִית מָרְפָּה מִן הָאָוִיר

שֶמִתְבָּעָבֶּע תְלוּלוֹת

הִיא לֹא תָגְלִיד לֶךָ דָבָר

מִילִים הֶן אִם שֶרָק פוֹצֶע עוֹד

אָך כְּשֶמָטוֹס חוֹלֶף בֶּסִילוֹנֶי בּוּעוֹת

הִיא תוֹהָה בֶּקוֹל

מָתָי יָבוֹא תוֹרָהּ

(מתוך "אנה" / בלטשאצר)

– מי עשה זאת בעבר?

ניתן למצוא דוגמאות ליצירת מילים חדשות בעברית ע"י הלחמה כבר בלשון התנ"ך ובלשון חז"ל, כגון איפה(אי+פה), אפילו(אף+אילו), לולא (לו+לא).
גם בעברית המודרנית שופעות הדוגמאות להלחמי שמות עצם: רמזור(רמז+אור), חיידק(חי+דק).
לעומת זאת, הלחמי פעלים כמעט ואינם קיימים בשפה.
דוגמאות להלחמת מילים במישור הפואטי ניתן למצוא אצל המשורר דוד אבידן, שהשתמש בהלחמה כדי להרחיב את גבולות השפה: אדמילה(אדם+מילה), תמלב(תום+לב).

דוגמאות מספרות העולמית?

בהסטוריה העולמית אפשר לראות את ססאר וויאחו, משורר פרואני נודע שכתב בשנות העשרים של המאה הקודמת בעזות שמדהימה קוראים עד היום. הוא נהג לכתוב תוך המצאת מילים.
ובל לנו לשכוח את לואיס קרול, שבספרו אליסה בארץ הפלאות כתב שירים שלמים בניאולוגיזמים.

בֶּרֶטֶט הָלָילָה

בֶּחֹב הָשֶקֶט הָקוֹל אֶל

אָנִי מָכְּשִיף לֶצְלִיל נֶשִימָתֶך

אָנִי מָכְּשִיף, בֶּין פְּסִיעוֹתָיִך, לֶצְלִיל נֶשִימָתֶך

(מתוך "אנה" / בלטשאצר)

– איך אתה יוצר מילים חדשות?

אני נוהג להלחים שמות עצם עם שמות עצם(מֶלְתָעוּיוֹת) ופעלים עם פעלים(מִתְמָחְשֶך). לעתים אני אף מלחים שמות עצם עם פעלים(וֶאָז בָּהָלָילָה), אך כמעט לעולם לא יותר משתי מילים בבת אחת. העיקרון המנחה אותי ביצירת מילים חדשות הוא עיקרון האפקטיביות: ככל שמילה חדשה מובנת ביתר קלות ע"י הקורא, ומצד שני מצליחה להעביר את שתי המילים הקיימות בתוכה ואף מטען שלישי שנובע משילובן, כך היא אפקטיבית יותר. זאת ועוד, ככל שמילה מכילה כמה שפחות משתי המילים שמרכיבות אותה, אך עדיין מובנת, כך היא יותר אפקטיבית.
בנוסף ליצירת מילים  חדשות ע"י הלחמה, אני גם נוהג ליצור מילים חדשות ע"י חיבורים חדשים בין שורש של שם עצם למשקל פעלי)(לדוגמא: לפתק= לכתוב פתק).
כדי להוסיף לאפקטיביות של המילים החדשות אני נעזר רבות בקונטקסט כדי לתמוך בהן ולהוסיף להבנתן:

"הָיָרֶח מִתְמָלְבֶן, עָלָילָצוּד פָּרְפָּרִים שֶחוּרָרֶי כָּנָף, "טוֹעֶמֶת כְּבָר אֶת חוֹם גוּפִי שֶמָחְזִיר לִי עוֹרוֹ", לוֹחֶשֶק לִי שָׂרָה, אָך אָנִי עוֹמֶק רוּדָם לֶחֶלֶל הָחָלוֹם, וֶהָיָרֶח הָנִשְקָף מִי, בָּא, עָד לָחָלוֹן הוּא אֶינוֹ יֶרֶחָהּ שֶל הָאָרֶץ, וֶאָנִי בָּך, חָלוֹם"
(מתוך "בלטשאצר")

ייתכן שהמילה "רודם" בשיר הזה הייתה קשה יותר להבנה בקונטקסט אחר, אך כאן אני מאמין שניתן להבינה בקלות כתוארו של הפועל "עומק", מדמיונה למילה "דומם", וכן בשל האוירה הרדומה-חלומית של השיר.

פירטתי כאן דרכים אחדות ליצירת מילים חדשות, אך חשוב לציין שאלה אינן הדרכים היחידות, שכן ליצור מילה חדשה אפשר באינספור דרכים וצורות.

– למה אתה יוצר מילים חדשות?

אני יוצר מילים חדשות מתוך הרצון לנסות ולהעניק לקורא חווית קריאה חדשה. אני מאמין ששילוב של שתי מילים לכדי מילה אחת אפקטיבית יוצר רושם חדש, חד פעמי ואישי לכל קורא. כך, כל קורא יכול להבין מילה חדשה בדרכו, וכל הפרשנויות כשרות. אני מאמין שהשפה כפי שאנו משמשים בה אינה מממשת כמעט את הפוטנציאל האדיר שגלום בה בכדי לעורר רגשות חדשים, לפתוח אופקים ודרכי חשיבה שונות ומגוונות ובעיקר לתת יותר מדיווח יבש ותכליתי. השילוב בין יצירת מילים חדשות לבין המדיום הפואטי יוצר אפשרויות ביטוי ופרשנות רבות מספור, ועשוי להעניק תרומה יפה לשני הגורמים שמרכיבים אותו.

– מה הם הסודות שהכתיבה צופנת?

האפשרויות שהשפה מציעה לנו הן בלתי מוגבלות, ולכן גם בלתי מוגבלות הן המילים החדשות שביכולתנו ליצור בתוכה. השפה העברית במיוחד היא כר פורה ליצירת מילים חדשות בשל המבנה המיוחד שלה: ניתן לראות את השפה העברית כקוביה הונגרית של שורשים ומשקלים. כל שילוב חדש בין שורש ומשקל- ויהא מקרי או נסיוני בלבד- עשוי לגרום ליצירתה של מילה חדשה ויפה, ובלי שום מאמץ.
זהו הצופן של השפה העברית: אותיות שורש ומשקלים. זהו המנוע של השפה. אני בחרתי להשתמש בו למטרות פואטיות של שירה ופרוזה. רציתי לראות כמה רחוק ניתן לקחת את המנוע הזה של השפה העברית, רציתי לבדוק את גבולות השפה, לשבור אותם וליצור לה גבולות חדשים.
האם גבולות השפה תלוים באקדמיה העברית ללשון? בהחלט לא. השפה העברית היא אורגניזם חי ומתפתח, והיא מתפתחת כמעט באופן בלעדי בידי הדוברים אותה.

– למה אתה אומר הנח לפחד?

כל קורא עברית יכול בקלות להבין ולהנות מכתיבה שכוללת מילים חדשות, אך רובם אינם מצליחים לעשות זאת. הפחד הוא המכשול הבלעדי של קורא עברית ממוצע בהבנת מילים חדשות. הפחד הוא עצלות, הוא דעה קדומה בנוגע למילה, הפחד הוא לקרוא בצורה שטחית ולהתעלם אם לא ניתן להבין את הכתוב בדרך המסורתית של התאמת מילה כתובה להגדרה מילונית. בכתיבה שלי הקורא הוא המילון, הוא קורא את המילה, חווה אותה ונותן לה את המשמעות שהוא רואה לנכון לתת. קריאתן של מילים חדשות היא קריאה סובייקטיבית כמעט טהורה. למרות שמילה חדשה מורכבת מגורמים קיימים, השילוב ביניהן יוצר מטען חדש.

– ספר לי על הפרק אופק

הפרק על אופק נכתב בעקבות חלום שהיה לי. על פיו גם יצרתי את העטיפה של הספר.
אני חושב, בראייה לאחור, שהספר הזה מדבר בראש ובראשונה על נשים ועל נשיות באופן כללי.
החלום הזה אולי נותן את המהות של הנשיות בצורה מתומצתת. בגלל זה היה לי חשוב לכתוב אותו.

– האם חששת שלא תובן? שלא תתקבל כי לא תובן?

תיארתי לעצמי שהבנתו של "בלטשאצר" תהיה קשה לרבים, בין השאר בגלל הסיבות שפירטתי למעלה. אך מצב זה הוא כורח המציאות, אל לי לחשוש ממנו אלא לפעול בתוכו. אין לי רצון להתקבל כסופר/משורר בחברה הישראלית. אני מעוניין ליצור אמנות ולהפיצה.

– איך מגיבים לספר?

הוצאתי את "בלטשאצר", כמו גם את ספרי הראשון בצורה עצמאית, ואני מפיץ אותו גם בצורה עצמאית תוך מכירתו ברחוב. טווח התגובות לספר רחב מאוד, יש כאלה שדחו אותו בבוז, כמו גם אנשים שכתבו לי שהצליחו להתחבר אליו ברמה עמוקה מאוד.

 ********

אופק קהילה. יליד 1987, רמת גן. כותב, מוציא לאור ומפיץ את ספריו באופן עצמאי.
ב2009 יצא ספרי הראשון "אחוזי תקווה. ב2012 יצא ספרי השני "בלטשאצר"
סטודנט שנה א' בלימודים לטינו אמריקאים באונ' העברית בהר הצופים.

"בלטשאצר" – 2012, 150 עמודים, הוצאה עצמאית