"כמעט אין אישה שלא עברה משהו כזה, בין הטרדה מינית לבין אונס. זה לא קיים כמעט ומי שאומרת דבר כזה לא דוברת אמת". כך אמרה יו"ר "העבודה", שלי יחימוביץ', בכנס שבו דיברה עם הנשים המתמודדות בפריימריז של מפלגת העבודה, על מקומות בכנסת ה-19.

הכינוס, שנערך בסמינר הקיבוצים, עמד בצל פרשת אורי שגיא. "הרף שלנו הוא לא רף פלילי", אמרה יו"ר "העבודה". "השתררה נורמה לפיה או שאתה מואשם בפלילים או שאתה צח כשלג. לא. יש לנו רף אחר, הוא בכלל לא בתחום הפלילי, הוא בתחום המוסרי, המנהיגותי והציבורי. הרף שלנו לא יכול להיות הרף הפלילי, בוודאי לא כמנהיגות. "הדוגמה האישית כאן היא מאוד קריטית כי ברגע הזה, שבו אנחנו נבחנות כמנהיגות, איננו יכולות להפנות עורף לקורבן, גם אם זה מזיק פוליטית וגם אם אנחנו משלמות על כך מחיר.

"לפעמים התוקף הוא אדם מוכר בקהילה והן (הנשים המותקפות – צ.ז) פוחדות שתהיה התייצבות לימינו", אמרה יחימוביץ'. "זה קורה ממורה בבית הספר, יכול להיות רב בקהילה, יכול להיות פוליטיקאי בכיר, מפקד נערץ בצבא. הן פוחדות כי הן יודעות שהמערכת תתייצב לימינו. יש קבוצה קטנה של אנשים לא נורמטיבים, עם אתיקה משובשת לחלוטין, שעושה את המעשים על פני שנים רבות. ככל שהם כאלה ומחזיקים בעמדת שררה, קל יותר לעשות כרצונך, והם מותירים אחריהם שובל ארוך וכואב של קורבנות".

יו"ר "העבודה" ציטטה פתגם האומר: "הרובה אינו זוכר – המטרה לא שוכחת" ואמרה: "המטרות לא שוכחות, הן חיות בינינו. ראינו את זה עם איציק מרדכי ועם משה קצב. זה מתחיל באשה אחת ואז מיד מגיעות נוספות. גם עכשיו. יש לנו מחויבות מוסרית, והמחויבות המוסרית והאתית עומדת מעל הרפלקס המובנה לגונן מיד על הקורבן".

יחימוביץ'  הדגישה כי במקרים כאלה "צריך לעשות את כל הבדיקות הנדרשות ולבוא ממוסמכות – לא להסתפק בשמועות ולא פחות מלשבת עם הקורבן, לוודא ולמסמך. לעשות ברצינות וביסודיות, לא בהינף יד, ואז אחרי שזה קורה, מגיעים עוד סיפורים. זה קלאסיקה, זה תמיד כך".