התנועה למען איכות השלטון והמשמר החברתי עתרו לבג"ץ נגד ממשלת ישראל, ראש הממשלה, שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לתת צו על תנאי שיחייב את הממשלה להסביר בבית המשפט מדוע אינה מניחה את הצעת התקציב לשנת 2013 ובבקשה לקיים דיון דחוף בעתירה.

לעתירה קדמה ב-14 בנובמבר פנייה רשמית לראש הממשלה מצד העותרות וארגונים נוספים בבקשה להציג את הצעת התקציב, אך היא לא נענתה. בעתירה נטען כי אי-הגשת התקציב במועד מפרה את חוק יסוד: משק המדינה, הקובע כי על הממשלה להניח על שולחן הכנסת את הצעת התקציב עד שישים יום לפני תחילת שנת התקציב, כלומר עד 3 בנובמבר 2011.

העותריים טענו כי "אי הגשת התקציב המחויבת על פי חוק יסוד מעקרת את יכולתה של הכנסת לבקר את הצעת חוק התקציב ואת יכולתו של הציבור לקיים דיון ציבורי אפקטיבי. לתקציב המדינה יש השפעה מכרעת על התהליכים הכלכליים והחברתיים במדינה. הצורך בהבטחת קיומו של דיון הולם בהקשר זה נובעת מהחשיבות המרכזית המיוחסת לתהליך התקצוב הלאומי בהליך הדמוקרטי. הכנת התקציב צריכה לעמוד במועדים הנקובים כדי לעודד דיון ציבורי ובחינה ממשית תוך כדי תהליך אישור חוק התקציב בכנסת".

חשוב לציין כי כל הממשלות קיימו כנדרש את הוראת החוק והגישו את הצעות התקציב במועדן, גם בשנים בהן התנהלו בחירות בסמוך לתחילת שנת התקציב. לפי דיווחים בתקשורת אף משנת 1982, עת תוקן החוק, קיימו ממשלות ישראל את הוראת החוק והגישו את הצעת חוק התקציב במועדה. תוצאה זו היא אף מתבקשת נוכח המציאות הפוליטית בישראל בה לעיתים תכופות מועד הבחירות מוקדם, ועל הממשלה מוטלת החובה להניח את הצעת חוק התקציב אף בתקופת בחירות.

עו"ד חי מיארה, התנועה למען איכות השלטון: "הכול כפופים לחוק: האזרחים, המחוקקים והשופטים. ומתוך כך, במדינה שבה שולט עקרון שלטון החוק, אין איש או גוף העומדים מעל לחוק. בשל הפרת החוק לכנסת הבאה יהיה זמן קצר מאוד לדון בתקציב. לו תופעה זו תהפוך לנורמה מקובלת, אנו עלולים למצוא עצמנו במצב בלתי נסבל שבו בכל שנת בחירות יהיו לוחות זמנים צפופים לאישור התקציב, דבר שעשוי לעקר את יכולתה של הכנסת לפקח על התקציב ולהביא לפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות וביכולת של הציבור להביע את דעתו באשר לתקציב".

מהמשמר החברתי נמסר כי "נתניהו הקדים את הבחירות בטענה, כי אינו מצליח לגייס תמיכה בתקציב בקרב שותפותיו לקואליציה, ובכך הפך למעשה את כל מערכת הבחירות להצבעת אמון בתקציב. עם זאת, הוא נמנע מלהציג את התקציב בכנסת או בפני הציבור כדי שאפשר יהיה לשפוט אותו ולקבל החלטה מושכלת בבחירות לכנסת. מעבר למשמעות החוקית של הפרת חוק יסוד על ידי ראש הממשלה, יש פגם מוסרי בהסתרת הצעת התקציב ומניעת דיון ציבורי עליה".