הרבה אנשים שואלים – למה בכלל לבוא לכנסים? הרי כנסים הם דבר משעמם.

הם כמובן צודקים. אין דבר משעמם יותר מכנס. ב"תפוז המכני" העונש האולטימטיבי היה לקשור אנשים לכסא ולהכריח אותם לשמוע נאומים מאיזה כנס. הכל נכון, אבל יש סיבה אחת כן לשקול לבוא לכנס בנושא עובדי קבלן במגזר הרוסי, שיתקיים בחולון בשבוע הבא. זה ניסיון ראשון להתארגנות עצמאית של צעירים עולים להשפיע על מגזר דוברי הרוסית בארץ כדי שייקחו חלק בפעילות חברתית היכולה להטיב עם מצבם.

לא, לא הבורקס, גם לא מרק עוף שיש מצב שיחולק ביציאה מהאולם, אם יימצאו מספיק עובדי קבלן לעמדות החלוקה (בלי נדר). הסיבה לבוא לכנס בתקופה זו הזה היא ב-ח-י-ר-ו-ת.

אני אסביר. נניח אתם חיים במדינה בה מידי פעם (טוב, מדי חודש, שבוע, יום) כיסכם מתרוקן משקלים. בצעדי זומבי נואשים אתם ניגשים לראש הממשלה שלכם, מושכים לו בשרוול ואומרים: "ראש הממשלה, ראש הממשלה, שוב אין לי כסף לגמור את החודש!". הוא לא עונה מיד. רה"מ מיישר את מבטו אל האופק. ארשת פניו נחושה וממלכתית, יש יגידו ארשת של מנהיג דגול. לבסוף, בלי להסתכל עליכם שם למטה, הוא מרים את ידו הימנית, מצביע לכיוון השמיים ועונה – "איראן".

– אבל מה עם הפנסיות שלנו  – אתם לא מרפים – דיור ציבורי, פנסיות, עבודה קבלנית, המיסוי העקיף, ריכוזיות, שחיקת המעמד היצרני.

– "איראן", – עונה לכם ראשו של אביגדור ליברמן, שגם הוא מחובר באורח פלא לצוואר של ראש הממשלה. עדיין בהלם מכך שלרה"מ שחשבתם שאתם מכירים כל כך טוב יש שני ראשים, אתם מעיזים לשאול על העבודה הקבלנית. בכל זאת, עבדתם בה בתקופת האוניברסיטה, אבא של חבר עדיין עובד בה ויש את כל האנשים השקופים האלה בכניסות לקניון ולסופר, עם מגב במשרדי הממשלה, שפתאום עולים לכם לראש.

– "איראן", מצפצף ראשו של ליברמן, להפציץ את עזה!

ואז אתם מתעוררים.

לא, למזלכם אתם לא חיים במדינה של מפלצת דו-ראשית שמתעלמת בגסות מקשיי הקיום שלכם. אתם גומרים את החודש בקלות ועם חיוך על הפנים. והאנשים השקופים בכניסה לקניון? רק בטיולים בחו"ל.

אז כן, הבחירות האלה יוכרעו יותר מאי-פעם על מלחמת האג'נדות. האג'נדה החברתית מול שיח בטחוני מאיים וזורע פחד. "עזבו אתכם מדיור ציבורי עכשיו! עם ישראל ניצב מול איום של שואה 2!". שואה, הסיקוול.

אז הכנס הזה הוא, בין היתר, ניסיון להעלות לסדר היום הציבורי את אחת הרעות החולות של הכלכלה שלנו – העסקה עושקת ופוגענית באמצעות קבלן. מספר עובדי הקבלן בישראל הוא לא 120,000, כפי שיספר לכם הדו"ח הרשמי של משרד התמ"ת. הוא עובר בקלות את ה-250,000, כפי שמציין דו"ח מחלקת המחקר של הכנסת לשנת 2011. וגם המספר הזה, מציינים שם בזהירות, מוטה כלפי מטה בשל הקושי באומדן מדויק של עובדי הקבלן בישראל.

הכנס הזה שם זרקור על סוגיית עובדי הקבלן דווקא בקרב ציבור דוברי הרוסית בישראל – ציבור שמהווה כמעט 50% מכלל עובדי הקבלן.

16% –  מכלל האוכלוסיה.
48% –  מקרב עובדי הקבלן.

אז כן, כנס זה לא הופעה של א-קולקטיב בפסטיבל יערות מנשה. אבל אם אכפת לכם ממה שיקרה פה ב-22 בינואר, אם ברצונכם לגרום לכמה שיותר אנשים להבין על מה הבחירות האלה ומה חשיבותה של הכלכלה הצודקת – אתם בהחלט מוזמנים לבוא. ולשמוע. ולהכיר. ולהעביר הלאה.

ואז באמת כשתמשכו פעם הבאה לראש הממשלה שלכם בשרוול, הוא יענה לכם – הכל בסדר, ילדים. אני כבר מעלה את המס הדיפרנציאלי ומסבסד לכם לחם אחיד.

חלום הרבה יותר נעים, לא ככה?

• הכנס בנושא זכויות עובדי קבלן במגזר הרוסי, ביוזמת תנועת קול עולה, יתקיים במכון הטכנולוגי בחולון, בניין 3, בתאריך 17.12.12 משעה 16:30. הכנס יתקיים ברוסית, עם תרגום סימולטני של הדוברים בעברית. להרשמה לכנס