טכנולוגיה חדשה לזיהוי פלילי חשפה רצח מזעזע שהתחולל לפני כ-3,000 שנה במצרים העתיקה. ולא סתם רצח, אלא של רעמסס השלישי בכבודו ובעצמו, מי שנחשב לאחד הפרעונים הגדולים האחרונים.

חוקרים גילו כי גרונו של רעמסס השלישי, מלך שמעמדו במצרים העתיקה היה כשל אל, שוסף בידי רוצח, שככל הנראה קיבל את הוראותיו מאשתו התככנית ומבנו השאפתן.

התגלית התאפשרה באמצעות שימוש בהדמיית טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של מומייתו של רעמסס. הסריקות הראו שקנה ​​הנשימה שלו, כמו גם עורקיו הראשיים, נחתכו. הבדיקה חשפה גם פצע גדול ברוחב שבעה סנטימטרים, שמגיע כמעט עד עמוד השידרה.

"אין לי כמעט שום ספק בעובדה שרעמסס השלישי נרצח על ידי שיסוף גרונו",  אומר אלברט זינק, הפליאופתולוג שחקר את המומיה מטעם המכון לחקר המומיות ואנשי הקרח, הפועל באיטליה. "השיסוף עמוק מאוד ודי גדול, שהוא מגיע כמעט עד העצם (עמוד השדרה). זו היתה, כנראה, פגיעה קטלנית".

רעמסס השלישי נחשב לאחרון המלכים המקומיים שהחזיק בסמכות ממשית ושלט בשנים 1155- 1188 לפנה"ס. בימי מלכותו הותקפה מצרים על ידי כמה אויבים, בהם גויי הים (שיש חוקרים הרואים בהם את קבוצת העמים שאליה השתייכו הפלישתים). כן החלה בתקופתו התדרדרות כלכלית קשה במצרים, שלבסוף הביאה לקריסת השושלת ה-20, שאליה השתייך רעמסס. דוגמה אחת לקשיים כלכליים אלו היא השביתה הראשונה בהיסטוריה האנושית, שהתרחשה בדיר אל-מדינה (Deir el-Medina), כמחאת העובדים שבנו את קברי המלכים על אי-אספקת מזונם.

המציאות הזאת הוכחשה בידי רעמסס, ומצבותיו הרמות שתיעדו שגשוג ויציבות, בניסיון לשחזר את תפארת ימי רעמסס השני. רעמסס בנה תוספות חשובות למקדשים בלוקסור ובכרנך. מקדש קבורתו ומרכזו המנהלי במדינת האבו הוא אחד מהגדולים ומהמשומרים ביותר בכל מצרים, אך היעדר הביטחון של ימי רעמסס מורגש בכמות הביצורים האדירה שהקיפה את מבניו. על גבי קירות המקדש נמצאו תבליטים וכתובות המתארים את ניצחונו על גויי הים ביניהם הפלשתים, הת'כר, השרדנה וגויי ים נוספים.

רעמסס השלישי היה בן 65 במותו, אבל עד כה טרם הוברר מה היה הגורם למוות זה. ייתכן שהתשובה טמונה בתעודה הקרויה פפירוס טורינו, שבה מסופר על ארבעה משפטים שנערכו לקושרים ברצח המלך, בהם אחת מנשותיו, טיי, ובנה, הנסיך פנטאוורה. אלברט זינק ועוזריו גילו כי הפצע העמוק בצווארו של המלך הוסתר על ידי התחבושות שבהן נעטפה הגופה כשנחנטה. בתשובה לשאלה, אמר זינק כי ייתכן שגרונו של רעמסס שוסף לאחר מותו, אך הסבירות לכך קטנה מאוד, משום שמעשה זה לא היה נהוג במהלך החניטה. בנוסף, נמצא בחתך קמע המכיל שיקוי שאמור להביא לריפויו. "מבחינתי, ברור מאוד שהם החדירו את הקמע כדי שיחלים בעולם הבא", אמר, "למצרים הקדמונים היה חשוב מאוד שבעולם הבא הגוף יהיה כמעט מושלם, והחונטים החליפו לעתים קרובות חלקי גוף במקלות ובחומרים אחרים".

סיפור פענוח מותו של רעמסס השלישי פורסם בכתב העת הרפואי הבריטי BMJ. כותבי המאמר בדקו את מומייתו של אדם בלתי מזוהה בגיל שבין 18 ל-20, שנמצאה אף היא בתא הקבורה של רעמסס השלישי. הם גילו ראיות תורשתיות לכך שהגופה, שנודעה בשם "המומיה הצורחת" בשל פיה הפעור ופניה המעוותות, היתה קשורה בקשר משפחתי לרעמסס, והם משערים שזוהי גופתו של הנסיך פנטאוורה.

"מה שהיה מיוחד בו זה שהוא היה חנוט בצורה מאוד מוזרה", הסביר זינק על תהליך שימור הגופה, "הם (החונטים) לא הסירו את האיברים ולא את המוח. היה לו צבע מוזר מאוד, אדמדם, וגם ריח מאוד מוזר. הוא גם היה מכוסה בעור של עז, משהו שנחשב כטמא בתקופת מצרים העתיקה". זינק הביעה את דעתו שייתכן ומדובר בעונש שספג הנסיך לאחר מותו, כנקמה על שותפותו בקשר לרצוח את אביו. זינק וחבריו סבורים שאם המומיה הצורחת היא אכן גופתו של פנטאוורה, ייתכן שנאלץ לתלות את עצמו, כעונש שמטרתו לאפשר לו לטהר את חטאיו טרם יעבור לעולם הבא.

ההיסטוריה מראה שהקושרים לא הצליחו לשבש את קו הרצף. רעמסס הוחלף על ידי היורש הנבחר שלו, בנו החמישי, שהוכתר בשם רעמסס הרביעי.