משרד התיירות מתגייס למלחמה בדוכנים בטיילת באילת

מנכ"ל משרד התיירות פנה אל היועץ המשפטי לממשלה כדי שיטיל את כובד משקלו ויביא לידי גמר את פינוי הדוכנים בטיילת באילת. הוא מדגיש שהשקעות משרד התיירות באילת הן בסכנה וכי המשרד לא ישקיע בעיר שלא עומדת במיתוג שנעשה לה כעיר מערבית

Print Friendly

מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר, פנה לפני ימים אחדים אל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, בבקשה להתערב באופן אישי "בהתמודדות עם הסאגה הבלתי נגמרת של עיכובים מיותרים וקשיים המוערמים חדשות לבקרים ע"י בעלי אינטרסים זרים, של פינוי הדוכנים הבלתי חוקיים והמסוכנים על הטיילת באילת, כדי להביא את הסאגה הזו לסיומה, ולקידום שלטון החוק במדינה, תוך ניצול הליכי משפט לעיכוב ביצוע הפינוי".

 

דוכנים בטיילת באילת. בעלי הדוכנים נלחמים על הזכות להתפרנס. העיריה רוצה לפנות את הטיילת. (צילום: עירית רוזנבלום)

דוכנים בטיילת באילת. בעלי הדוכנים נלחמים על הזכות להתפרנס. העיריה רוצה לפנות את הטיילת. (צילום: עירית רוזנבלום)

בר ניר מתייחס לסוגיית פינוי הדוכנים מהטיילת של אילת, מאבק שמתקיים כבר משנת 2005, עת ביקש מינהל מקרקעי ישראל לקבוע כי הסכמים שנכרתו בין עיריית אילת בראשות ראש העיריה אז, גבי קדוש, לבין קבוצות רוכלים להפעלת דוכנים בטיילת, הם בלתי חוקיים ועל כן בטלים.

מאז נכנסים ויוצאים מבתי המשפט הרוכלים מזה והעיריה בראשות מאיר יצחק הלוי מזה, כאשר כל שופט מחליט בדרך אחרת ובסופו של דבר הדוכנים עדיין נמצאים בטיילת.

בעקבות מידע שהגיע למשטרת אילת, הוחלט שראש העיריה מאוים על רקע פינוי הרוכלים מהטיילת. דובר מרחב אילת מסר לאחרונה כי הוחלט על ידי המחוז דרומי ומרחב אילת להגדיר את מאיר יצחק הלוי כמאוים ונקבע עבורו סל אבטחה בהתאם להערכת המצב. ועד הרוכלים מכחיש כל כוונה לפגוע פיזית בראש העיר.

"חושש שההשקעות יירדו לטמיון"

בר ניר מדגיש כי משרד התיירות משקיע בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים בקידום התיירות לאילת, השער הדרומי של המדינה ומתוכם כ-20 מיליון שקלים בשדרוג הטיילת, זאת, למרות שהשקעה דומה במקומות אחרים בארץ, עשויה היתה להביא למספר רב יותר של תיירים, "אך הדבר נעשה מתוך אחריות לאומית לפרנסת תושביה של העיר הדרומית, שכלכלתה תלויה בתיירות. ללא תיירות, אילת תהיה עיר בקריסה שכן 85% מפרנסת העיר תלויה בתיירות", כותב בר ניר ליועץ המשפטי, "השקעת המשרד באילת נעשתה בהנחה שהדוכנים הללו יפונו. הפינוי נגרר כבר כעשר שנים ואנו חוששים שהשקעות אלה תרדנה לטמיון".

אילת פלוס: "מיתוגה של אילת כעיר מערבית יחידה באזור נמצא בסכנה". (צילום: באדיבות עיריית אילת)

קמפיין המיתוג אילת פלוס: "מיתוגה של אילת כעיר מערבית יחידה באזור נמצא בסכנה". (צילום: באדיבות עיריית אילת)

בהמשך כותב בר ניר כי בנוסף על הקשיים של מצב גיאו-פוליטי בלתי יציב, אין חולק שמחירי הנופש באילת יקרים משמעותית לעומת מתחרותיה אשר שוכנות על חוף הים האדום. "כל אלה מהווים קושי בשכנוע תיירים להגיע לאילת. ואכן, עם השנים אנו רואים התפתחות מואצת של התיירות בקרב המתחרות השכנות של אילת, עקבה ושארם א-שייח לעומת ירידה בתיירות החוץ לאילת".

בר ניר מזכיר כי משרד התיירות, בשיתוף העירייה וגורמי התיירות בעיר, יצאו בפרויקט גדול של מיצוב ומיתוג העיר, כשהוא מבוסס על בידולה ממתחרותיה. "המסקנה אליה הם הגיעו בתהליך היא, שהדבר היחידי שיכול להבדיל את אילת מהערים השכנות לה בירדן ובמצרים, הוא מיתוגה כעיר המערבית היחידה לחופי הים האדום. עיר מערבית תוססת, מסודרת ובטוחה, עם מרחב ציבורי הכולל רשת טיילות נקיה עם נוף לים".

כותב בר ניר: "המצב כיום הגיע לידי אבסורד: שורות 'הבסטות' המכוערות מסתירות את הנוף לים, בנויות באופן בלתי חוקי ובלתי אסתטי, ומהוות מפגע בטיחותי (בשל חוטי חשמל חשופים ובורות וקידוחים שנחפרו באספלט לצורך תשתית פרטיזנית שימוש בבלוני גז ועוד), מסתירות את הים לגמרי למטיילים שעל הטיילת. באיזו עיר מערבית נורמלית יש טיילת על חוף הים שההולך בה לא יכול לראות את הים? בכל עיר מערבית מכירת סחורות מסוג זה נעשית באזור מוסדר ומאורגן שאינו מפריע לחזות ולנוף".

שאלת שלטון החוק

בר ניר מעלה את שאלת שלטון החוק, שכן לדבריו, אם המדינה לא תאכוף את החוק בטיילת באילת, מדוע שהחוק ייאכף בטיילות במקומות אחרים? "אם המדינה לא תפנה שוק בלתי חוקי, (כפי שכבר קבעו בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון) יבוא מי שיטען לאפליה אסורה" ומוסיף בר ניר, "נדרש כוח ואומץ לעמוד מול קומץ עבריינים המייצרים רעש תקשורתי שקרי ומטעה (למשל שמפנים עניים לטובת בעלי הון, כאשר האמת היא שמפנים עבריינים משטח ציבורי לטובת הציבור) ולשמחתי בתי המשפט אכן עמדו בפרץ וקבעו פעם אחר פעם כי יש לאכוף את החוק. וכבר היו דברים מעולם, למשל פינוי השוק הבלתי חוקי בטבריה, ויצירת מתחם תיירותי אסתטי, אשר מפרנס את תושבי העיר".

ויוי בושקרה, מוועד רוכלי אילת: שומרים על החוק ומשלמים ארנונה. (צילום: עירית רוזנבלום)

ויוי בוקרה, מוועד רוכלי אילת: שומרים על החוק ומשלמים ארנונה. (צילום: עירית רוזנבלום)

על פי משרד התיירות, מינהל מקרקעי ישראל ועיריית אילת הקצו שטח מתאים לפעילות של חלק מהרוכלים שיפונו (מגרש 40), ואף השלימו את הכשרתו, כולל התשתיות המתאימות לצורך הפעילות. "לצערי, במצב הדברים היום, יהיה זה מעשה חסר אחריות מצד משרד התיירות להשקיע את סכומי העתק שהמשרד הקצה לבניית רשת טיילות, שמתחילה באגן המזרחי של העיר ומגיעות עד לקניון מול הים. אני חושש, שאם החוק לא ייאכף בטיילת הקיימת, ההשקעות של עשרות מיליוני שקלים יירדו לטמיון ולכן אנו שוקלים לעצור השקעות אלו".

לסיכום שב ומבקש בר ניר את התערבותו האישית של היועץ המשפטי בתהליך, כדי להביא לסיומו המוצלח, דהיינו פינוי הטיילת מכל הדוכנים והעברת חלק מהם, כפי שקבעה הוועדה הציבורית לאחר בחינת הנושא, ומתן אפשרות לכל לטעון בפניה.

בעלי הדוכנים: "דמנו הותר"

ועד בעלי הדוכנים בטיילת באילת, מצדו, נלחם על זכות בעלי הדוכנים להתפרנס, תוך מאבק נגד ראש העיר, מאיר יצחק-הלוי. לדבריהם, "הבוטות בה מרשה לעצמו ראש העיר להשתמש כנגד מאות משפחות תושבי עירו, אנשים פשוטים, שכל רצונם הוא להתפרנס בכבוד, היא עוד הוכחה לכך שאף אחד לא בוחל באמצעים כנגדנו, כאילו היינו אויב העם – דמנו הותר ולצערנו את המחיר כבר שילמנו בנפש. אנו נמשיך להיאבק על הצדק כפי שרוני כהן ז"ל, חברנו, ציווה לנו במותו. אנחנו נלחמים בכוחות גדולים ואטומים של טייקונים ובעלי הון שחברו לראש העירייה עושה דברם, שלא מסוגלים להבין שזה כל מה שיש לנו".

בעלי הדוכנים אומרים שהם רוצים פתרון: "עיריית אילת הביאה אותנו לטיילת לפני 20 שנה והיא חייבת לנו את הפתרון הזה. הפתרון שראש העיר מציע לנו כרגע הוא בבחינת לעג לרש, אין בו פתרון אמיתי והוא נותן מענה לחלק קטן מאוד מהדוכנים ובאותה העת חורץ את גורלן של 200 משפחות לחיות מתחת לקו העוני"

מחכים ל-18 בפברואר

ב-6 בינואר השנה, קיבל שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, את בקשת פרקליטי הרוכלים לעכב את ביצוע פינוי דוכני הטיילת. לדבריו, סיכויי הערעור טובים ואם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, עלול להיגרם לו נזק בלי הפיך. בית המשפט העליון הורה על עיכוב ביצוע הליך פינויים של הרוכלים מן הטיילת הצפונית עד להכרעה בערעור בדיון שנקבע ל-18 בפבראור.

Print Friendly

על אודות עירית רוזנבלום

עורכת וכתבת התיירות. עד 2011 כתבת התיירות של הארץ-דה מרקר. ילידת תל אביב ומתגוררת בה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, פנאי, תיירות, תיירות בארץ, תיירות נכנסת, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.