סוגיית "השמים הפתוחים" שוב עמדה במרכזו של פאנל, הפעם בנושא "תיירות ותעופה או תעופה ותיירות – יישום מדיניות השמים הפתוחים", שהתקיים אתמול במסגרת ועידת התיירות השנתיית של תערוכת התיירות הבינלאומית בתל אביב. משתתפי הפאנל בדקן את יחסי הגומלין בין התעופה לתיירות וההשפעה ההדדית של יישום ההחלטה עליהן.

בסקירה שקדמה לפאנל, הדגיש מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר, כי בשיחות עם סוכני נסיעות מחו"ל עולות תלונות על כך שישראל יקרה "ויש חוסר שביעות רצון מהתמורה לכסף", כדבריו. בר ניר, שסקר את המלצות הוועדה להוזלת עלויות הנופש שבראשה עמד, אמר כי צעדים כמו פתיחת השמים לתחרות, הגברת השקיפות של המלונות על ידי חידוש הדירוג ובעקבות כך הגדלת התחרותיות והורדת מחירים, לצד מענקים לבניית מלונות חדשים – יביאו בהדרגה להורדת מחירי המלונות והנופש בישראל בכלל.

דוד מימון, סמנכ"ל למסחר באל על, פתח באמרו שהיה שמח אם משרד התחבורה היה נוטל על עצמו להקים ועדה מקבילה לזו שהקים משרד התיירות לבדיקת הוזלת עלויות הנופש "ולא היו מדברים על שמים פתוחים בלי בדיקה מעמיקה של הנושא". לדבריו, כאשר מדברים על חוסר תחרות בענף התעופה, יש לזכור שאל על מתחרה עם שלוש בריתות בינלאומיות של חברות תעופה, שלהן  צי של 4,000 מטוסים, "ולנו יש פחות מ-40 מטוסים – 45 ביחד עם ארקיע וישראייר.

מה הרווחיות בעולם התעופה?

"מישהו יודע מה הרווחיות הממוצעת בעולם התעופה? כ-2-3 אחוזים בשנים רווחיות", הדגיש מימון והוסיף כי כשם שוועדת בר ניר  המליצה על הפחתת רגולציות – אותם מנגנוני הפיקוח והוויסות על פעילויות החברות – כך צריך לעשות גם לענף התעופה, שכן כדי לאשר קוד שייר (הקוד המשותף המאפשר לאל על להתחלק בקו עם חברת תעופה נוספת), או פעולה אחרת "אנחנו עוברים שבעה מדורי גהינום והסיכוי לקבל אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים, הוא קלוש", אמר מימון, "חברות התעופה בברית הסטאר אלאיינס מתאמות ביניהן הכל. אבל אם אני יושב עם מנכ"ל ארקיע או ישראייר, אני צריך לבוא עם עורך דין צמוד. לפני שהולכים לשמים פרוצים, בואו נפתור את הרגולציות ובעיות הבטחון".

מימון גילה כי מאות קבוצות של תיירים ביטלו את ביקורן בארץ לחודש אפריל בגלל מבצע "עמוד ענן", כך שאי אפשר להתייחס לישראל כמו למדינה אירופית ולהעדיף חברות תעופה זרות במתן שעות נחיתה והמראה נוחות. "למה לטורקיש מותר לקחת מפה מאות אלפי נוסעים למזרח בכל שעה שהם רוצים? אני רוצה שגם הם יטוסו רק בלילה. אני לא יכול טוס לאפריקה, כי לי יש אישור לטוס רק בחצות ואיזה לקוח עסקי יטוס אתי?" שאל.

מימון: "מאז 2006, כשישראל החליטה ללכת על הסכם השמים הפתוחים, התמונה השתנתה. יש עליה מ-4 מיליון מושבי מטוסים בנתב"ג ל-8.5 מיליון. צריך להוזיל את הטיסות, אבל בצורה מושכלת ומפוקחת. ישראל צריכה לעשות הרבה לפני שהיא נכנסת לאישור בריצת אמוק".

עוד אמר כי אם ישראל רוצה לחקות מדינות בחו"ל, הנה צעד השווה חיקוי: "פליי אמריקה" היא פנייה לאמריקאים במשרה ציבורית לא לטוס בחברה לא אמריקאית. "זו הנחיה, לא בקשה, ולא בוחרים את החברה הכי זולה, כמו בישראל".

כמה מפסיד המשק הלאומי

ישי דון יחיא, ראש האגף ליחסים בינלאומיים ברשות התעופה האזרחית (רת"א), סיפר כי הוא זה שריכז את צוות המשא ומתן עם האיחוד האירופי. "היום המגמה היא של פתיחה ולתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. אל על הופרטה ב-2003 ולממשלה אין יותר זכות התערבות בחברה ואין לה שום נתונים עליה. 'מניית הזהב' שבידי הממשלה נותת לה רק זכות סרוב ראשונה, אם החברה יורדת מתחת למספר מטוסים".

לדבריו, המדינה לא יכולה לפעול בעולם תחרותי. "ב-2006 הממשלה דיברה על הסכם שמים פתוחים ועל החלת חוק ההגבלים העסקיים. התהליך מ-2006 הוא מדורג, כך שהשמיים ייפתחו ב-2017, בהנחה שהממשלה תחתום היום על ההסכם. איחור בחתימה הוא גם איחור בתהליך. ב-2007 החלה פתיחה של הסכמים עם המדינות השונות. השמים כיום פתוחים יותר, אך לא פתוחים לגמרי. יש הסכמים עם ארה"ב והסכם הסטורי עם טורקיה".

דון יחיא מודה שההסכם יעמיד את החברות הישראליות בתחרות. "זהו ענף קשה, הרווחיות נמוכה, הוא עונתי ורגיש לכל מיני השפעות וכידוע, אנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים. אבל בכל מקום שבו התבצעו שמים פתוחים, תוספת הרווחה למשק היתה עצומה. המשק הלאומי מפסיד בין  200-400 מיליון דולר ברווחת הצרכן בגלל היעדר שמים פתוחים מלאים".

אשר לתלונתה של אל על שאף ברית של חברות תעופה לא רוצה לקבל אותה, בגלל התנגדות מדינות ערביות, מציע דון יחיא לראות בזה יתרון מסוים. "אל על מגיעה מנקודת זינוק נמוכה יותר. יש דברים שאל על יכולה להרחיב בהם את הסכם שיתוף הפעולה שלה. יש דברים שאפשר לעשות".

טיסה מארה"ב ב-1,000 דולר ומלון בתל אביב ב-400

דון יחיא התייחס לעמדתה של אל על לגבי ההדדיות שבחלוקת נקודות זמן להמראות ולנחיתות (סלוטים) בשדות התעופה בעולם, ואמר כי סלוטים מהווים נכס אמיתי לחברות תעופה. "התיאוריה של אל על – לא יתנו לא יקבלו – לא עובדת במקרה הזה. נסענו במיוחד להית'רו כדי לוודא שאכן אין שם סלוטים וראינו נמל תעופה עמוס לחלוטין. סלוט בהית'רו זה כמו מטוס לחברת תעופה, זה נכס, ובריטיש איירווייס אכן נהנית מיתרון שם, בדיוק כפי שאל על נהנית מיתרון בנתב"ג".

אבי פרידמן, מנכ"ל חברת התעופה יונייטד ויו"ר חברות התעופה הזרות בישראל, ציין שאל על מקבלת עדיפות בנחיתות בנתב"ג ביום שישי למשל, כי היא צריכה לנחות לפני שבת. אשר להסכם השמים הפתוחים, הוא אומר, צריך לשמור על החברות הישראליות, אבל העולם הוא חופשי וגם ניו זילנד היא מדינת קצה. "במדינת ישראל לא צריך שלוש חברות תעופה. צריך לאחד אותן לחברה אחת שתוכל להתחרות".

אך לדברי פרידמן, לא רק מחירי הטיסות צריכים להשתנות: "בפברואר מחיר טיסה ישראל-ארה"ב הוא 1,000 דולר ומחיר מלון בתל אביב, שהיא העיר האטרקטיבית לתיירים, הוא 400 דולר. אם לא ייבנו כאן מלונות – ולא באשדוד ובאשקלון – זה לא יעלה את כמות התיירים. לא יהיו די חדרים לנושא השמים הפתוחים".

עמי אתגר, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, אמר שהמשק הישראלי כולו משלם את מחיר השמירה על התעופה הישראלית: "ברור למה חברות התעופה הישראליות לא רוצות שייחתם הסכם השמים הפתוחים – כי המחירים יירדו לתיירים ולישראלים. או שיצטרכו להתייעל או להתאגד או שתהיה תמיכה של הממשלה. ההסכם נותן תדירויות יותר גדולות וטיסות ממקומות שמהם אין כיום טיסות. הסכם כזה בוודאי גם יגדיל את החשיפה של ישראל כיעד", ציין אתגר.

לדברי אתגר, מבחינת חדרי איכסון לתיירים אין כרגע מחסור ויש גם אלפי חדרים לאו דווקא במלונות בישראל, כמו למשל, 3,000 חדרי מלון ברשות הפלסטינית, היצע של אלפי דירות שקנו ישראלים ומעמידים אותן להשכרה ואמצעי דיור נוספים.

אתגר אמר שלהחלטת הממשלה על הסכם התעופה קדמה ועדה ממשלתית ציבורית, לא לפי המודל הכלכלי שרצתה אל על. "לא ראיתי שינויים דרמטיים באל על. התרבות הארגונית שלה נשארה ללא שינוי. כאשר היו זמנים קשים בתיירות בארץ ולא היתה עבודה, סקטורים אחרים, כמו מורי הדרך, נקטו באמצעים כדי לשרוד. באל על לא צמצמו – הם חיו. לא היתה תגובה למציאות החדשה".

אתגר אומר שמטוסי אל על נמצאים כיום בתפוסה של למעלה מ-80%. "נתח השוק בהכרח חייב לרדת. השאלה היא איך החברה תתמודד עם התחרות. הישראלים הלכו לקראת אל על ורבים טסים אתה – יש לה יתרונות כמו מותג חזק. אבל לא יכול להיות שעשרות אלפי עובדים כמו מלצרים, מורי דרך ונהגים יהיו שבויים כדי לשמור על פונקציית ייצור בעייתית. כל אחד צריך לתת את חלקו. כשתקום ממשלה חדשה עליה לחתום על ההסכם, שיעזור לצמיחה של המשק", סיכם אתגר.  

[related-posts title="עוד כתבות בנושא השמים הפתוחים"]