כשנודעו השבוע במסיבת עיתונאים המועמדויות לפרס התיאטרון לשנת 2012, נמהלו קריאות הצהלה של התיאטרון הקאמרי על מספר-שיא של מועמדויות, 35, בקריאות הקרב שהדהדו לא הרחק משם, מהבימה, שממשיך להחרים את הפרס. הבימה שוב בחוץ, הפעם עם שותפות דרמטית להחרמה מצד תיאטרון גשר וגם בהענקת פרס מפעל חיים מוצדק לוותיקת השחקנים בו, דבורה קידר. במקביל להצלחת הקאמרי, לפחות בצד של המועמדויות, יש הפעם חגיגת מועמדויות חסרת תקדים מצד תיאטרוני הפריפריה – באר-שבע וחיפה.

במקום להיות הילד האחראי בשכונה, כיאה להיותו התיאטרון הלאומי וגם התיאטרון הוותיק ביותר, שחגג 85 שנה להיווסדו, נראה שבהבימה התרגלו לצחצח חרבות. "זה לא עניין של ברוגז", מציין סמנכ"ל התיאטרון, בני צרפתי, בשם מנכ"לית הבימה, אודליה פרידמן והמנהל האמנותי, אילן רונן. "פשוט איבדנו אמון במוסד הזה ואנחנו לא רוצים להיות חלק ממנו. אין לנו עניין לחזור אל מסגרת הפרס גם בעתיד, לאחר שהתיאטרונים האחרים קראו למשרד התרבות לא לסייע לנו במצב הקשה שנקלענו אליו".

צרפתי טוען ששחקני תיאטרונו אינם ממורמרים על היעדרם המתמשך מהחגיגה. ספק אם אלה ימצאו נחמה בשותפות הגורל עם עמיתיהם בגשר. דווקא כשבתיאטרון היפואי חוגגים את שובה לבמה של הצגת הלהיט שלו עטורת פרסי התיאטרון, "כפר", מאת יהושע סובול, לאחר 17 שנה, הוא מחרים לראשונה את פרס התיאטרון. עקב כך ינדוד טקס חלוקת הפרסים, בצהרי שישי, ה-10 במאי, ממקומו המסורתי, באולם גשר, לאולם תיאטרון בית ליסין, שחלקו בעוגת המועמדויות הצטמק.

"מי שמקבל פרסים, לא פורש", אומרת ציפי פינס, מנכ"לית בית ליסין. "הפרישה של גשר מוזרה", מציין נעם סמל, מנכ"ל הקאמרי ומוסיף כי "נעשה הכל כדי להחזיר אותם למסגרת הפרס". אגב, כשנודע באחרונה על ההחרמה של גשר, אי אפשר היה לקבל תגובה ממנהליו, שבאותו שבוע שהו בסין עם הצגת "דון ז'ואן". גם הפעם העדיפו המנהל האמנותי, יבגני אריה והמנכ"לית לנה קריינדלין, לא להתבטא בנושא. במקום זאת הם הוציאו הודעה לעיתונות ולפיה הם העדיפו לצאת מהתחרות לאחר ש"ההצגות של תיאטרון גשר לא קיבלו את הביטוי ההולם עבורן במספר המועמדויות ובמספר הפרסים שהיה ראוי שיקבלו".

בפרס התיאטרון יש הפעם 18 קטגוריות -77 מועמדויות. הרחק מהקטר המוביל, הקאמרי, עם 35 מועמדויות (שמונה מהן על הצגות משותפות עם תיאטרונים אחרים), דוהרים במפתיע תיאטרון באר-שבע (15 מועמדויות) ותיאטרון חיפה (14 מועמדויות, מחציתן בקופרודוקציה). תיאטרון החאן (9 מועמדויות) מקדים את תיאטרון בית ליסין (8 מועמדויות). לאנסמבל הרצליה יש שלוש מועמדויות כתוצאה מהשותפות עם הקאמרי בהצגת "הילכו שניים יחדיו". ול"צ'ילבה" מהבימה – גם כן שלוש מועמדויות בעקבות השותפות עם תיאטרון חיפה ב"איש חסיד היה".

ולמי כמעט לא נשאר? – לתיאטרון יידישפיל, שנותר עם מועמדות בודדת, חסרת סיכוי מול "קזבלן", בקטגוריית המחזמר הטוב של השנה, למחזמר "הרשלה מאוסטרופולי". "הפרס הזה אף פעם לא ריגש אותי ואני לא מתרגש ממנו גם עכשיו", אומר מנהלו, ששי קשת. "כמנהל, אני עובד בשביל הקהל, לא בשביל האקדמיה לתיאטרון, מה שלא מפריע לי לפרגן לתיאטרונים האחרים ולמועמדויות שלהם".

כרגיל, כמעט, מחזמר של הקאמרי הוא ההצגה בעלת מספר המועמדויות הרב יותר בעוד שיש הסבורים שלא הוגן לשלב מחזות-זמר בטראראם. הפעם יש ל"קזבלן" תשע מועמדויות ואחריו הצגת "סטמפניו" (8) ו"ריצ'רד השלישי" (7), גם כן של התיאטרון הזה. להצגת "החולה המדומה" של החאן יש שבע מועמדויות ול"איפגניה", של תיאטרון באר-שבע, יש במפתיע לא פחות משש מועמדויות. "מועמדויות הן חגיגה זמנית", אומר מנכ"ל הקאמרי, שמסרב להסתחרר. "כבר קרה שהיו לנו המון מועמדויות ולא זכינו בכלום".

המועמדים הסופיים בכל הקטגוריות

הצגת המחזה המקורי של השנה: "אנשים קשים" (חיפה); "בין שני עולמות" (הקאמרי); "הילכו שניים יחדיו" (הרצליה והקאמרי); "מלאכת החיים" (בית ליסין); "משאלה אחת ימינה" (בית ליסין).

הצגת המחזה המתורגם של השנה: "גזע" (חיפה); "נורה" (באר-שבע); "ריצ'רד השלישי" (הקאמרי); "ריצ'רד השני" (הקאמרי).

הצגת הקומדיה של השנה: "בית-ספר לנשים" (חיפה והקאמרי); "החולה המדומה" (החאן); "משחק של אהבה ומזל" (החאן); "סוביניר" (באר-שבע).

המחזמר של השנה: "איש חסיד היה" (חיפה והבימה); "הרשלה מאוסטרופולי" (יידישפיל); "פרח השכונות" (באר-שבע); "קזבלן" (הקאמרי).

שחקנית השנה בתפקיד ראשי: אביטל פסטרנק – נורה בהצגת "נורה" (באר-שבע); לאורה ריבלין (מי שהוכתרה כשחקנית השנה על הופעתה בהצגת "השיבה", בחאן וכשחקנית המשנה ב"תאונה", בבית ליסין) – לביבה פופוך ב"מלאכת החיים" (בית ליסין); רמה מסינגר (בעבר שחקנית השנה על משחקה ב"קול קטן", בבית ליסין) – פלורנס פוסטר ג'נקינס ב"סוביניר" (באר-שבע); שירי גולן (השחקנית המבטיחה ב-95') – קלייטמנסטרה ב"איפגניה" (באר-שבע).

שחקן השנה בתפקיד ראשי: איתי טיראן (שצבר עד כה חמישה פרסי תיאטרון) – ריצ'רד השלישי ב"ריצ'רד השלישי" (הקאמרי); ארז שפריר (לפני שנתיים שחקן המשנה על הופעתו ב"הלילה ה-12 ובעבר זכה בפרס על עיצוב התנועה ל"עוץ לי גוץ לי") – ארגן ב"החולה המדומה" (החאן); עמוס תמם – קזבלן ב"קזבלן" (הקאמרי); רמי ברוך (שחקן השנה ב-2007 על משחקו ב"הרטיטי את ליבי" ו-10 שנים קודם לכן שחקן המשנה על משחקו ב"הזונה מאוהיו") – ארנולף ב"בית-ספר לנשים" (חיפה והקאמרי); רמי ברוך – דוד בן-גוריון ב"הילכו שניים יחדיו" (הרצליה והקאמרי).

שחקנית המשנה של השנה: אורלי זילברשץ – דבוסי-מלכה ב"סטמפניו" (הקאמרי); אסתר ראדה – סוזן ב"גזע" (חיפה); מיי פיינגולד – רוזה ב"קזבלן" (הקאמרי); מיכל ויינברג – ראש המקהלה ב"איפגניה" (באר-שבע).

שחקן המשנה של השנה: איציק כהן – מושיקו בביוף ב"קזבלן" (הקאמרי); אלי גורנשטיין – סר ג'יימס טירל ב"ריצ'רד השלישי" (הקאמרי); ח'ליפה נאטור – אליעזר ב"אנשים קשים" (חיפה); נורמן עיסא – הנרי בראון ב"גזע" (חיפה).

השחקנית המבטיחה של השנה: גאיה שליטא-כץ – לואיזון ב"החולה המדומה" (החאן); יעל טל –אינס ב"בית-ספר לנשים" (חיפה והקאמרי); רונה לי-שמעון – רוחלה ב"סטמפניו" (הקאמרי); תמר שם-אור – רחל ב"קזבלן" (הקאמרי).

השחקן המבטיח של השנה: אור בן-מלך – עידו ב"סוסים על כביש גהה" (בית ליסין); חייקה מלכה – צ'רצ'יל ב"משאלה אחת ימינה" (בית ליסין); יובל סגל – בניומין ב"סטמפניו" (הקאמרי); עמי אנידג'ר – סמי קינן (ועקנין) ב"פרח השכונות" (באר-שבע).

במאי השנה: אודי בן-משה (זוכה הפרס ב-2007 וב-2008 על בימוי "הרטיטי את ליבי" ו"הנפש הטובה מסצ'ואן") – "החולה המדומה" (החאן); ארתור קוגן – "ריצ'רד השלישי" (הקאמרי); משה נאור – "גזע" (חיפה); צדי צרפתי – "קזבלן" (הקאמרי).

מחזאי השנה: א.ב. יהושע – "הילכו שניים יחדיו" (הרצליה והקאמרי); אורן יעקובי – "קיר זכוכית" (בית ליסין); דפנה אנגל – "משאלה אחת ימינה" (בית ליסין); עדנה מזי"א (כלת הפרס ב-98' על "המורדים") – "סטמפניו" (הקאמרי); שרה פון-שוורצה (שחקנית המשנה ב-2001 על משחקה ב"נורה") – "בין שני העולמות" (הקאמרי).

מתרגם השנה: אהרן שבתאי – "איפגניה" (באר-שבע); אלי ביז'אווי – "בית-ספר לנשים" (חיפה והקאמרי); יוסף אל-דרור – "גזע" (חיפה); מאיר ויזלטיר – "ריצ'רד השלישי" (הקאמרי).

עיצוב התפאורה של השנה: דינה קונסון – "איפגניה" (באר-שבע); סבטלנה ברגר – "החולה המדומה" (החאן); ערן עצמון – "ריצ'רד השלישי" (הקאמרי); רוני תורן – "קזבלן" (הקאמרי).

עיצוב התלבושות של השנה: אורנה סמורגונסקי – "סטמפניו" (הקאמרי); אורנה סמורגונסקי – "ריצ'רד השלישי" (הקאמרי); דליה פן-הלר – "החולה המדומה" (החאן); נטע הקר – "סוביניר" (באר-שבע); פולינה אדמוב – "משחק של אהבה ומזל" (החאן).

עיצוב התאורה של השנה: אבי-יונה (במבי) בואנו (בעל מספר שיא של שמונה פסלוני פרס התיאטרון) – "סטמפניו" (הקאמרי); עמיר ברנר – "קזבלן" (הקאמרי); פיליס רוס – "איפגניה" (באר-שבע); תמר אור – "נורה" (באר-שבע).

יוצר בתחום המוזיקה לתיאטרון: אלדד לידור – "איפגניה" (באר-שבע); אסף תלמודי – "סטמפניו" (הקאמרי); יוסף ברדנשווילי – "בית-ספר לנשים" (חיפה והקאמרי); עדי כהן – "החולה המדומה" (החאן); קובי אוז – "פרח השכונות" (באר-שבע).

הכוריאוגרפיה של השנה: גלעד קמחי – "משאלה אחת ימינה" (בית ליסין); יחזקאל לזרוב (בעל פרס השחקן ב-2002 והזוכה בשני פרסי כוריאוגרפיה) – "סטמפניו" (הקאמרי); יעל תורג'מן – "איש חסיד היה" (חיפה והבימה); עוז מורג – "קזבלן" (הקאמרי).

את התשואות הרמות ביותר בטקס תקצור קרוב לוודאי דבורה קידר, שזכתה ב-95' בפרס שחקנית המשנה על משחקה ב"חמץ", בבית ליסין. השחקנית, שאמורה לחגוג השנה את יום הולדתה ה-89' וממשיכה לחרוך את הבמות במשחקה שופע החיות, זוכה בפרס מפעל חיים בהיותה בשנים האחרונות שחקנית ב"הבימה". דומה שבמקרה הזה איש לא יאשים בחוסר אובייקטיביות את חברתה לכיכוב בהצגת "רעל ותחרה", ליא קניג, שהייתה חברת ועדת הפרס.

כביכול, במנותק מההתרחשות הזאת, בשאתו דברים כחבר ועדת הפרס, כיוון עו"ד אבי פרידמן, חיצים לכיוון ירושלים. "נבחרו כנסת חדשה וממשלה חדשה ואיש לא העלה את נושא התרבות", הוא קובל. "יש למחות על כך." פרידמן צודק, אבל זאת הצגה אחרת.

מנכ"ל עמותת פרס התיאטרון, איתמר גורביץ', אומנם טורח על הטקס, אבל היעדרות שני התיאטראות התל-אביביים גונבת את ההצגה ומורידה מיוקרתו ומחשיבותו של הפרס. ולגבי העתיד? אולי יש להפקיד את בחירת המועמדויות ואת הצגתן בידי גורמים אובייקטיבים ולא בידי הנהלות התיאטרונים. אז אולי יידומו התותחים ויפרחו המוזות.