עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון ותושבת העיר החרדית אלעד עתרו היום לבג"ץ בבקשה שיקבע כי כתב סירוב שהוציא בית דין רבני כנגד האישה בטל ומבוטל. זאת, כיוון שהוצא בחוסר סמכות והוא מהווה שיבוש הליכי משפט וסחיטה באיומים.

כתב הסירוב, שמשמעותו המעשית נידוי וחרם, פורסם נגד העותרת משום שפנתה לבית משפט אזרחי. את העתירה הגישו מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב ועו"ד עדנה מירב. שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, הורה אתמול לצדדים, כולל היועץ המשפטי לממשלה, להשיב לעתירה תוך שלושה שבועות.

העתירה הוגשה נגד הרב הספרדי של אלעד משה מלכה, בית דין צדק המרכזי לממונות אלעד, המכונה "הישר והצדק", שבראשו עומד הרב מרדכי מלכה, דייני בית הדין, ראש עיריית אלעד יצחק עידן ושורת גורמים נוספים. העתירה מבקשת מבית המשפט גם פסיקה עקרונית נגד תופעת כתבי הסירוב שמוציאים בתי דין רבניים כלפי מי שפונה לבתי משפט של המדינה. זאת בטענה כי "כתבי-הסירוב פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק ויוצרים מציאות של 'מדינה בתוך מדינה'".

תחילת הסיפור בסכסוך שכנים. בני משפחה, שגרים מעל דירת העותרת, החלו בערב ראש השנה האחרון לבנות ללא רישיון ובניגוד לחוק מרפסת מעל דירת העותרת, שמונעת ממנה להשתמש במרפסת שלה כמרפסת סוכה. לאחר שפניות לעיריית אלעד ולמשטרה לא הועילו, העותרת פנתה בהנחיית המשטרה לבית משפט השלום בפתח תקוה והוציאה צו להפסקת העבודות.

כדי למנוע הפסקת העבודות, פנו השכנים לבית הדין הרבני "הישר והצדק" באלעד, הפועל בחסות העירייה ובראשות רב העיר מלכה. בית הדין הוציא לעותרת "צו מניעה" הדורש ממנה לבטל את התביעה בבית המשפט ולהתדיין בפניו. זאת, למרות שאין לו כל סמכות חוקית להוצאת צווים. אחר כך הוציא "אזהרה" שאליה צורף צילום כתבה על אדם שלא שמע להוראות בית דין רבני ונפטר בטרם עת.

בערב יום הכיפורים האחרון הוציא בית הדין כתב סירוב נגד העותרת. כתב-הסירוב נתלה ופורסם ברחבי העיר אלעד. בכתב-הסירוב מורה בית-הדין כי יש להתייחס אליה כאל "מרימה יד בתורת משה" משום שפנתה לבית משפט אזרחי. אל בית המשפט מתייחס כתב-הסירוב כ"ערכאות". עוד נטען כי "עשתה פעולות שיש בזה משום מסירה". המשמעות המעשית של כתב הסירוב היא שיש להחרים ולנדות אותה.

מאז הפכו חיי העותרת ומשפחתה לסיוט. היא ובנותיה חדלו מללכת לבית-הכנסת. "חוויות" של יריקה לעברה ברחוב הפכו את היציאות מהבית לנדירות. היא נתקלה בקשיים ברישום בנותיה למוסדות לימוד. הדבר גרם לה לנזקים בריאותיים קשים ולמתח נפשי חמור. היא פנתה לרב מלכה ולחברי הבד"צ וביקשה שיבטלו את כתב הסירוב – אך לשווא.

העתירה מצטטת את שופט בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' יצחק זמיר, שקבע באמצע שנות ה-90 בפרשת כץ כי "בית-דין רבני אינו רשאי להוציא כתב-סירוב, בשום עניין ובשום צורה. פועל יוצא הוא שכתבי-הסירוב שהוצאו על ידי בתי-הדין הרבניים בשלושת התיקים שלפנינו הינם חסרי תוקף מכול וכל."

במרץ האחרון פנתה חדו"ש למשרד היועץ המשפטי לממשלה. ימים ספורים לאחר הפנייה פרסם היועץ חוות דעת הקובעת כי "פרסום כתב סירוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט". במקרים חמורים תישקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסירוב "עבירה של איומים או סחיטה באיומים". גם פנייה נוספת של העותרים לבית הדין הרבני לאחר פרסום חוות הדעת לא הועילה.

העותרים טוענים כי כתב-הסירוב המדובר "פגע פגיעה ממשית בזכויות יסוד של העותרת – בכבודה כאדם, בחופש הדת והפולחן שלה, בזכות לחינוך של ילדותיה וגם בחופש העיסוק שלה". לכן "יש לראות בהוצאת כתב-הסירוב גם עבירה של איומים או סחיטה באיומים".

בנוסף לכך, הנחיית היועץ המשפטי למשרד לשירותי הדת  גם אוסרת על שימוש בסמלי שלטון בהפעלת בתי דין רבניים פרטיים. ההנחיה קובעת כי ל"שימוש בסממנים שלטוניים כאמור, תוך הפרת הנחיה זו, עלולות להיות השלכות במישור הפלילי, במישור המשמעתי ובמישור המנהלי". העותרים מראים כי שורת מסמכים מעידים על קשר ברור ופסול בין בית הדין לבין עיריית אלעד, לשכת הרבנות  והרב מלכה.

רגב ומירב מציינים כי "רבים נמצאים במצבה של העותרת אך מלינים על הפגיעה בהם במחשכים ובסתר ונמנעים מלנקוט צעדים כנגדה, מחשש לפגיעה נוספת בהם. אין צורך להכביר מלים על כך שיש צורך באומץ לב אישי וציבורי כדי להתמודד עם תופעה זו בבית-המשפט, בקרב חברה שאינה רואה זאת בעין יפה. לפיכך, חשיבות יתירה לכך שבית המשפט יכיר בחשיבות הסעד המבוקש לצורך הגנה גם על אחרים ברחבי הארץ הנחשפים לאיומים בהוצאת כתב סירוב ומרכינים ראשם בכניעה למעשה סחיטה פלילי זה… אזרחים הסובלים משרירות הלב, אי החוקיות, חד הצדדיות, הקיצוניות  והכוחניות הכרוכים בשימוש בכתבי הסירוב".