"אין מידע שהוא ניטרלי, מידע הוא פוליטי"

אמרה פרופ' קרין נהון בכנס אקדמיית ויקיפדיה שעסק במיעוט נשים עורכות באנציקלופדיה המקוונת. בישאקה דאטה, חברת הוועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית, אמרה בכנס: "אני רוצה שנחשוב על התרומה של נשים כבני אנוש שמביאים מידע וידע מהזווית האישית שלהן"

Print Friendly

התפישה של הידע השתנתה, אומרת בישאקה דאטה, חברת הוועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית, "מפני שהיום יש "העדפה של ידע המגובה במקורות טקסטואליים, ולא ידע שבעל-פה, מתרחשת העמקה של הפערים המגדריים. נשים רבות מחזיקות בידע רב שאינו כתוב, בעיקר בארצות המתפתחות". מאחר שהיום מגמת המידע היא של תיעוד טקסטואלי, ידע רב שנצבר בעל-פה לא מזכה את בעליו לאותה מידה של תודעה ומעמד חברתיים.

את הדברים אמרה דאטה בכנס "אקדמיית ויקיפדיה" החמישית, שהתקיים ביום א' במרכז הבינתחומי הרצליה ודן בהיעדר נשים עורכות בוויקיפדיה.

נשים רבות מחזיקות ידע שאינו כתוב. בישאקה דאטה בכנס אקדמיית ויקיפדיה (צילמה: טלי קורל)

"מחקרים מראים שמאז 2011 רוב העורכים גברים", אומרת דאטה ומצביעה על דיאגרמת העוגה העגומה מן העולם: "תוצאות המחקרים מראים שמבין העורכים שנשאלו בוויקיפדיה, 90% הזדהו כגברים, 9% הזדהו כנשים, ו-1% הזדהו כטרנסג'נדרים. אמנם יש חסרונות בסקרים, אבל הם מעידים על מי שנמצא באתר בצורה עקבית. אנחנו לא מחפשים להעלות את מספר הנשים הכותבות בוויקיפדיה רק כדי להגיד שיש לנו הרבה נשים שכותבות. אני רוצה שנחשוב על התרומה של נשים כבני אנוש שמביאים מידע וידע מהזווית האישית שלהן. אנחנו רוצים שהן יגיעו משום שמשימתנו היא לאפשר גישה לידע האנושי, לא רק הידע הגברי. יש 500 מיליון משתמשים בוויקיפדיה, והמשימה של ויקיפדיה העולמית היא להבטיח שכולם חשופים ונגישים למכלול הידע האנושי, והאנושות כוללת נשים. הסוגייה שעומדת בפנינו היא לא סקסיזם, אלא אנדרוצנטריזם, שכן כל עוד רוב כותבי ויקיפדיה ועורכיה הם גברים, נקודת המבט השולטת על החברה היא גברית".

 בישאקה אומרת ששפת אמה היא בנגלית, שפה ללא הטייה מגדרית, היא בוודאי הושפעה מהניטרליות המגדרית הלשונית שאותה ינקה מתרבותה, ושעיצבה ברבות הימים את תפישת עולמה.

___________________________________________________________________________

תוצאות סקר ויקיפדיה ישראל: רוב העורכים הם גברים בני 26 – 30, אקדמאים ורווקים

הסקר בקרב עורכים ועורכות בוויקיפדיה ישראל נערך במאי ונמשך כשבוע. לסקר הגיבו 320 איש, מתוכם 23% נשים. יחסית לעולם, מצבנו טוב – בסקר בין לאומי יש כ-18% נשים שעורכות וכותבות בוויקיפדיה. רוב העורכים בני 26 – 30 (18%) כאשר בטווח זה יש עלייה בהשתתפות נשים אך ירידה אחרי גיל 30. 13% הם בטווח הגילים 31 – 35, 14% הם בני עשרה (עד גיל 15), 17% הם בני 21 – 25, והקבוצה בשיעור ההשתתפות הנמוך ביותר היא מעל גיל 60 (5%). 57% מהפעילים בוויקיפדיה הם רווקים, ו-34% נשואים. בעוד 57% בעלי תואר ראשון או שני, 3% בלבד מחזיקים בתואר שלישי. רוב הפעילים עורכים ערכים קיימים (34%) ו-29% כותבים ערכים חדשים.
___________________________________________________________________________

"הזהות הנשית מורכבת, ואי-אפשר לשייך את כל הנשים לאותה קטגוריה", אומרת דאטה, אך הדוגמאות לתודעה של פסיביות קולקטיבית מראות תמונת מצב עגומה, הן בהודו והן בארה"ב. בהודו, מספרת דאטה, ובארצות מתפתחות ברחבי העולם, "נשים רואות עצמן צרכניות פסיביות של ידע ולא יוצרות שלו". על עבודתה עם נשים כפריות ששולבו בתחומי העיתונות סיפרה בכנס: "אתם יודעים מה החלק בכתיבת העיתון שהיה להן הקשה ביותר? עבורן המשימה הקשה ביותר הייתה לכתוב את מאמר המערכת – מפני שכתיבה כזו דורשת מודעות לסמכות".

עוד המשיכה דאטה וסיפרה על דוגמה מארץ ההזדמנויות – בארה"ב, בסקרים שנערכו ב-2008 בתקופת טרום-בחירות מצאו שמכלל האפשרויות שמוצעות, יותר נשים בוחרות בתשובה "לא יודע/ת" מאשר גברים. גברים, מצאו הסקרים, נטו לסמן תשובה אחרת, גם כאשר שגו.  תוצאות אלה מתכתבות גם עם סקרים שנעשו מטעם קרן ויקימדיה העולמית ומצאו שנשים יותר מהססות לפני שליחת ערך.

"בוויקיפדיה יש בעיה גדולה של אוכלוסיות שלמות שמודרות ממנה"

פרופ' קרין נהון (צילמה: טלי קורל)

"אנחנו מאבדים נרטיב שלם". פרופ' קרין נהון (צילמה: טלי קורל)

"ויקיפדיה הוא האתר החמישי בגודלו בעולם מבחינת הטראפיק, והבעיה היא לא רק אוכלוסיית הנשים, אלא אוכלוסיות מיעוטים בכללן", אמרה בכנס פרופ' קרין נהון, חוקרת ומרצה בתחום הפוליטיקה של המידע. "בוויקיפדיה יש בעיה גדולה של אוכלוסיות שלמות שמודרות ממנה. לצד אחוזים נמוכים של נשים משתתפות בכתיבה ובעריכה, יש גם אחוזים נמוכים של אפרו-אמריקנים  וגם של מוסלמים. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה זה מעיד על התכנים, אם הם מגיעים מהגמוניה מסוימת? ומה זה עושה לנו? אני טוענת שזה עושה לנו הרבה מאוד ביום-יום. זוהי משמעות גדולה מבחינה הזרימה של המידע והידע בחברה, מבחינת נרטיבים של אוכלוסיות אחרות. אנחנו מאבדים נרטיב שלם, שאנחנו אפילו לא יודעים להצביע עליו, נרטיבים שונים של אוכלוסיות שלא כותבות. בעקבות כך אנחנו מאבדים מהדוקומנטציה כחברה".

"לאדם יש המון זהויות, ולומר שכל הנשים במצב נחות לעומת הגברים, זה לעשות עוול לכל הנשים", הוסיפה נהון. "הגורמים לחוסר השתתפות בוויקיפדיה הם רצף גורמים, שאינם תלויים רק במגדר. המעורבות הולכת ויורדת בוויקיפדיה העולמית, בין היתר גם בגלל עייפות החומר. באתר חזק מאוד בכוח השפעתו על החברה,שמתעד את החברה בכללותה, מספר קטן של אנשים תורם המון, ומספר גדול תורם מעט. הבעיה היא לא מגדרית. עלינו לשאול, בציר האחריות, מי אחראי בעצם לצמצום הפער? לא הטכנולוגיה היא המזור [בהתייחס לאפשרות לשפר את ממשק העריכה באתר], שכן הטכנולוגיה זה לא מטה קסמים. הבעיות הן בעיות חברתיות, ויש צורך ליצור עידוד השתתפות לאוכלוסיות שמתקשות באוריינות דיגיטלית. אנחנו צריכים לזכור שאין זהות בין פתיחות לבין שוויון: פתוח זה לא שוויוני, אלו לא דברים זהים".

בנוגע לסוגיית "הנרטיב הנשי" אמרה פרופ' נהון כי אמנם "ערכים לא צריכים לכתוב נרטיב נשי, אבל אין מידע שהוא ניטרלי. מידע הוא פוליטי. מהרגע שאת כותבת משהו הוא פוליטי, עומדות מאחוריו נורמות שלמות, ערכים, דעות – כל פעולה של כתיבת מידע היא פוליטיקה של המידע. עצם ההתעסקות עם המידע הופכת אותו לפוליטי. אם המידע היה רק ניטרלי היינו הופכים לרובוטים כולנו".

"העיתונות המקוונת התחילה להיפתח באופן שוויוני יותר לנשים"

ח"כ עליזה לביא (צילמה: טלי קורל)

"סוגיה המאפיינת את התקשורת בכללה". ח"כ עליזה לביא (צילמה: טלי קורל)

ח"כ עליזה לביא, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה, אמרה בכנס כי גם בתקשורת הנשים נעדרות – רק 14%. ח"כ לביא הדגישה שמבחינתה ומבחינת פעילות הוועדה לקיום מעמד האשה, נציגות נשים היא סוגיה המאפיינת את התקשורת בכללה, ואותו המדגם שקיים בוויקיפדיה קיים גם בתחומים אחרים, אליהם הוועדה תידרש בפעילותה הקרובה. "הנושא של נשים כותבות לא קיים רק בוויקיפדיה אלא גם בפובליציסטיקה. אולם חל שינוי משמעותי בישראל ב-30 השנים האחרונות, והתקשורת היום יותר פתוחה לנשים. בשנות ה-90 כניסת הטכנולוגיה שינתה את מפת התקשורת. העיתונות המקוונת התחילה להיפתח באופן שוויוני יותר לנשים, בניגוד לעיתונות המסורתית."

אך עדיין דרך רבה לפנינו, אומרת ח"כ לביא, שכן הנוכחות בשיח התקשורתי הן עדיין בגדר מיעוט. "גם בתחומי נישה – אנחנו צריכים להשתמש במשקפיים מגדריים. תחום נישה שמסוקר בצורה נרחבת בישראל הוא תחום הספורט, ובפרט ספורט גברים. אין כמעט התייחסות לספורט נשים. יותר גברים בבירור קיימים בשיח התקשורתי, ויותר גברים הם אלה שמפרשים את השיח, מאזן שלא השתנה מאז שנות ה-80. לפי דו"ח נעדרים-נוכחים בתקשורת מ-2011 שטרם פורסם, יש רק 14% נשים בתקשורת. תהיינה הסיבות המורכבות אשר תהיינה, בוויקיפדיה הן זהות. אנחנו נדרשים לנושא בוועדה למעמד האשה".

שלומית ליר (צילמה: טלי קורל)

"ערכים שאני מצאתי ראויים - נמחקו". שלומית ליר (צילמה: טלי קורל)

שלומית ליר, מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, אמרה בכנס כי יש לנו אחריות חברתית לשנות את ויקיפדיה. ליר ערכה מחקר איכותני עם נשים מנקודת מבט פמיניסטית ומתארת גם את תחושותיה שלה בעקבות נסיונה בוויקיפדיה: "ערכים שאני מצאתי ראויים נמחקו, והבנתי שצריך לפעול ויש משהו שצריך לחקור ולעשות. בתקשורת המסורתית יש דומיננטיות גברית מובהקת, ועם חדירת האינטרנט כולם דיברו על פלטפורמה חדשה שפתוחה לכולם. הגישות כלפי החופשיות של הרשת ואופייה נחלקות לשתיים מרכזיות: הגישה האוטופית מול הדיסטופית. האוטופית רואה באינטרנט קרקע של תנאים אידיאליים למרחב ציבורי אלטרנטיבי, והגישה הדיסטופית רואה בו שעתוק של מבני השיח ההגמוניים. הגישות הדיסטופיות מתבררות כמוצדקות יותר לגבי ויקיפדיה. הגישה שלי לידע היא פמיניסטית, ולפיכך, אם אנחנו עדים לתופעה חברתית של הדרה, גם לנשים וגם לגברים יש אחריות עליה. אנחנו צריכים לזכור תמיד שנשים לא מגיעות ממקום א-סימטרי, ונשים כן גברים נושאות ונושאים את ההיסטוריה על גבם. עד לא מזמן כתיבה הייתה מלאכתם של גברים, ונשים התחילו לכתוב רק במאה ה-19, כשכתיבה קושרה עם ביטויים אינדיבידואליסטים. וכשהנשים החלו לכתוב, כל עולם הידע השתנה. אבל זה עדיין לא מסיר מאיתנו את האחריות לשאול למי יש בעלות על הידע? ומי יחליט בוויקיפדיה, ולמה, איזה ערך צריך להיכתב ואיזה צריך להימחק? ומדוע הגבולות כל כך נוקשים? ההיסטוריה מראה שטכנולוגיה בתחילת דרכה היא גמישה, אך ככל שהיא מתקדמת היא נהפכת נוקשה יותר. לכן אני פועלת עם נשים ועורכת סדנאות, כי אני מאמינה שיש לנו אחריות חברתית לשנות את היישום הזה".

"שיעור הנשים שמצטרפות לצוות העריכה גדל עם השנים"

"תיאוריות מנסות להסביר תופעה באמצעים תיאורטיים, דיכוטומיים. אבל המציאות שלנו לא כזאת", אמרה בכנס ד"ר טל ארטן ברגמן, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה. "אנחנו להסתכל על הסוגיה לא בצורה סטריאוטיפית אלא בצורה רב ממדית. הצירים שעלינו להתמקד בהם הם שניים: ציר האחריות וציר המוטיבציה. על מי האחריות שנשים יכתוב בוויקיפדיה, והאם נשים בכלל רוצות לכתוב בוויקיפדיה? הסקרים הם מוטים, הם לא מציגים את המציאות כפי שהיא, אלא הם מייצגים את מי שמוכן לענות לשאלונים מקוונים." ועדיין אפשר להתבונן על הנתונים מן העולם באופן אופטימי: "ממחקרים גלובליים, נמצא ש-76% מן התורמים הם מתחת לגיל 30, ובעוד נשים הן בסך הכל 13% מן התורמים, בקבוצות הגיל הנמוכות יותר הן דווקא עומדות על 30%." למצער, יותר נשים הן פסיביות בשימוש בוויקיפדיה לעומת גברים: "86% מהנשים קוראות בלבד, לעומת 63% מהגברים, ונשים מבצעות פחות עריכות." ועדיין, יש להתבונן בתופעה ממבט-על לאורך הזמן: "שיעור הנשים שמצטרפות לצוות העריכות גדל עם השנים: בין 2001 ל-2004 היו 3% בלבד, ואילו ב-2011 16.5%, ובסקר בין עורכי ויקיפדיה בישראל, 23% הן נשים, שזה יותר מבמדינות אחרות בעולם".

[related-posts title="כתבות נוספות מאת טלי קורל"]

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, נשים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.