היועמ"ש מתייצב לצד עיריית ת"א בגישתה לפינוי חסרי בית

בפסק דין שניתן בסוף 2012 במחוזי בת"א נקבע, כי העירייה חרגה מסמכויותיה בפינוי דיירי הרחוב בעיר ונטילת מיטלטליהם. השופטת דרשה מהעירייה לקבוע נהלים לפינוי על פיהם יפעלו הפקחים. העירייה ערערה לעליון והיועץ המשפטי לממשלה בחר בחוות דעתו לצדד בעמדת העירייה. לטענתו, טעה בית המשפט באמצו "גישה חדשנית" לפירוש החוק

Print Friendly

היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, מצטרף לדעתה של עיריית תל אביב בערעור שהגישה לבית המשפט העליון על פסיקתה של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מחודש נובמבר אשתקד. על פי הפסיקה, פינויים של דיירי רחוב ומחוסרי בית, שנעשו על ידי העירייה בגיבוי משטרת ישראל, נעשו בצורה לא מידתית. מדובר בפינויים שבוצעו על ידי פקחי עירייה שנטלו ציוד ומטלטלין של אדם, סילקו אותו מהמתחם בו שהה והותירו אותו חסר כול.

השופטת קבעה כי פקחי העירייה פעלו בצורה לא מידתית, והורתה לעירייה לגבש נהלים לשמירה על המרחב הציבורי, שלא יפגעו בצורה בלתי מידתית בזכויות חסרי הבית.

פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בא בעקבות עתירה שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח נגד עיריית תל אביב. הסעד המבוקש היה שהעירייה "לא תסלק בכפייה אנשים חסרי בית הלנים תחת כיפת השמיים משטחים ציבוריים שונים ברחבי העיר תל אביב-יפו ולא תחרים את ציוד השינה שלהם".

מתארגנים להפגנה מול עיריית ת"א לאחר פינוי המאהל בשכונת התקווה (צילום: רפי מיכאלי)

מתארגנים להפגנה מול עיריית ת"א לאחר פינוי המאהל בשכונת התקווה (צילום: רפי מיכאלי)

כל החפצים שלא פונו נלקחו (צילום: רפי מיכאלי)

כל החפצים שלא פונו נלקחו (צילום: רפי מיכאלי)

בית המשפט קבע עוד, כי על העירייה לקבוע קריטריונים ונסיבות להפעלת החוקים הנוגעים לשמירה על הסדר והניקיון כלפי חסרי הבית, בנהלים מוסדרים. כמו כן קבע ביהמ"ש כי רק פגיעה חמורה בניקיון ובסדר הציבורי יאפשרו פגיעה בזכויות היסוד של חסרי הבית.

בדיון שהתקיים בעתירה ב-23.10.11 הצהירה עיריית תל אביב שאין לה כל מדיניות לפינוי חסרי הבית, וכי היא לא תפנה אותם כל עוד לא ייווצר מטרד או מפגע אמיתי, ותנהג כלפיהם ביתר רגישות. לפיכך נמחקה הבקשה לצו ביניים, אך השופטת קיבלה את בקשת האגודה להשאיר את העתירה על כנה כדי לאפשר לאגודה לבדוק אם העירייה עומדת בהתחייבותה.

בתחילת אפריל 2012 הגישה האגודה לזכויות האזרח הודעת עדכון, ובה מספר תצהירים המצביעים על כך שההטרדות והחרמות הציוד נמשכו גם חודשים לאחר פינוי המאהלים. חסרי הבית, שמצאו במאהלים קהילה תומכת ומשקמת, נותרו ללא כל פתרון או מסגרת, והמשיכו לגור תחת כיפת השמיים עם מעט הציוד האישי שלהם. האגודה ביקשה מבית המשפט לחדש את הדיון בעתירה. נטען כי חוק העזר אינו מסמיך את העירייה להחרים ציוד אישי של חסרי בית, וכי גם אם כן – העירייה מפעילה אותו בצורה בלתי מידתית, הפוגעת קשות בזכויותיהם של חסרי הבית ומותירה אותם ללא ציוד בסיסי הדרוש להישרדותם. כן נטען כי העירייה פועלת באופן שרירותי, משיקולים זרים, ובהליך לא תקין.

בנובמבר 2012 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את העתירה נגד עיריית תל-אביב ומשטרת ישראל, בדרישה להפסיק לאלתר פעולות אלה. השופטת קבעה כי במקרים שהובאו בעתירה פקחי העירייה פעלו בצורה לא מידתית, והורתה לעירייה לגבש נהלים לשמירה על המרחב הציבורי.

עיריית תל אביב באמצעות עורכי הדין, עו"ד עוזי סלמן,  שלום זינגר ועדי בוסתן, ערערה על הפסיקה. לקראת ישיבת בית המשפט העליון, ביושבו כבית המשפט לערעורים מנהליים, התבקשה חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שהוגשה היום לבית המשפט.

על פי חוות דעתו של היועץ, אכן יש מקום להסדרת הנושא בנהלים שייקבעו על ידי העירייה. על הפרשנות המעמיקה שנתנה השופטת לחוק, כותב היועץ: "ככל שמשמעותו של פסק הדין תהא אימוץ אותן גישות חדשניות אל תוך הדין הישראלי, צודקת עיריית תל אביב-יפו בטענתה, לפיה דין קביעות אלו להיבטל". מבחינת היועץ, הפירוש הצר של החוק, המתיר לעירייה לעשות כרצונה במרחב הציבורי בהקשר לעניין זה, חייב להישמר.

המבחן הראוי, לטעמו של היועץ, אותו יש לאמץ בדרך של נהלים סדורים, הוא כי כאשר פעילותו של דר הרחוב במרחב הציבורי מונעת או פוגעת פגיעה ממשית באפשרות העומדת לכלל הציבור לשימוש סביר באותו מרחב ציבורי, ניתן לנקוט, על פי פקודת העיריות וחוקי העזר המנחים את העירייה, בצעדים לפינוי מטלטליו (דבר שככל הנראה יוביל גם לפינויו) ממיקום מסוים במרחב הציבורי למיקום אחר.

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה פורט, כי בתוך קשת השיקולים שעל הרשות לשקול בהקשר זה יש לתת משקל, אפילו משקל ממשי, לאינטרס הקיים של דר הרחוב לשהות במרחב הציבורי ולבצע בו פעולות קיום, וכן יש לתת משקל לזכויות היסוד שלו. "מקובלת עלינו גם הקביעה כי כיוון שלדר הרחוב אין דרך כלל קורת גג, ואף אין לו קניין אחר, יש לנקוט משנה זהירות בטרם פגיעה בקניינו ובמטלטליו ובטרם נקיטה בפעולה שתוצאתה תהא פינויו של דר הרחוב מן המרחב הציבורי. עם זאת, אין משמעות האמור כי לדר הרחוב זכות עודפת בקניין הציבור, או כי אסור לנקוט בפעולות הפוגעות בזכויותיו כל עוד לא נמצא לו פתרון דיור".

Print Friendly

על אודות אליק מאור

ראש דסק חדשות - עיתונאי בעל וותק מעל 35 שנה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, משפט, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.