ממצאים חמורים בהתנהלות צה"ל, המשטרה והמנהל באיו"ש

דו"ח המבקר חושף התנהלות של המערב הפרוע ברחבי אזור יהודה ושומרון. מתנחלים מעסיקים פלסטינים בלי אישור. מבני מדינה מופעלים בלי חוזים ובלי לגבות דמי שכירות, חיילי צה"ל לא מתואמים מול המשטרה ופוגעים בחקירות פליליות, התביעה הצבאית הפסיקה לטפל בנהגים פלסטינים ללא רישיונות, איש לא כופה את דיני המים. המבקר: "איש, הישר בעיניו יעשה"

Print Friendly

פרק מיוחד הקדיש המבקר למשטרת ישראל, המנהל האזרחי וצה"ל על תפקודם באיו"ש. משמעות הדוח הנה התנהלות קלוקלת של צה"ל בגזרה. המבקר בדק למעשה את פעולות צה"ל בנושאים הבאים: שמירת החוק והסדר באיו"ש, הכשרת חיילים לביצוע פעולות אלו ואכיפת החוק.

המבקר מצא כי כאשר מגיעים חיילי צה"ל לאירוע פלילי הם לא מקיימים את ההוראות שנקבעו בנוהל של אוגדת איו"ש העוסק בהתנהגות הנדרשת בזירת אירוע. בנוהגם כך, "זיהמו" הכוחות את הממצאים בשטח. דבר זה בא לידי ביטוי בנטילת פריטים מהזירה על ידי חיילי צה"ל לפני הגעת המשטרה לשטח  ובאי-העברת פריטים שנתפסו על ידי צה"ל למשטרה או בהעברתם באיחור. התנהלות זו פוגעת בחקירת האירועים ובהליך הפלילי שיש לנהל נגד עבריינים.

המבקר מציין כי "בביקורת נמצאו ליקויים משמעותיים, חלקם חמורים, בתיאום ובשיתוף הפעולה בין צה"ל, המשטרה והמנהל האזרחי ובין גופים אלה לגופים אחרים, כגון משרד החקלאות ורשות המים, בתחום אכיפת החוק. טופלו ברשלנות עברות של תכנון ובנייה, גנבות מים וקידוחי מים בלתי חוקיים, פגיעה באיכות הסביבה, שהיית פלסטינים שלא כדין בתחומי היישובים הישראליים באיו"ש ובאכיפת דיני התעבורה".

לדעת המבקר, הליקויים נובעים, בין היתר, מהיעדר הגדרה ברורה של תחומי האחריות שבתחום סמכותם של הגורמים האחראים באיו"ש ומהיעדר פקודות ונהלים שיבטיחו שיתוף פעולה ויתרמו למיצוי יעיל של הכוחות הפועלים בתחום אכיפת החוק. צה"ל קובע המבקר, נכשל באכיפת החוק בנושא העסקת עובדים פלסטינים – במיוחד כאשר  כוחות צה"ל הפועלים באיו"ש נדרשים ללהשתתף במבצעים לאיתור עובדים המועסקים בניגוד לחוק בהתנחלויות באיו"ש.

[related-posts title="מבקר המדינה - כל הידיעות"]

בחלק ממבצעי האכיפה שביצעו כוחות צה"ל בשנים 2008-2011 באיו"ש לא רשמו חיילי הכוחות את הפרטים של הפועלים הפלסטינים שנתפסו בחשד לשהייה בלתי חוקית בתחום ההתנחלויות ואת פרטיהם של מעסיקיהם הישראלים, וכך גם לא הגישו תלונות במשטרה נגד המעסיקים הישראלים. עקב כך, מציין המבקר, למרות הסיכון הביטחוני הנובע מהעסקת עובדים פלסטינים שלא כדין, אין ביכולתו של קצין מטה תעסוקה במנהא"ז לפעול נגד אותם מעסיקים ישראלים.

תאונה בשומרון (צילום: משטרת ישראל)

ליקויים קשים בניהול הליכי תביעה בעברות תנועה של פלסטינים. תאונה בשומרון (צילום ארכיון: משטרת ישראל)

המבקר מצא גם ליקויים קשים בניהול הליכי תביעה בעברות תנועה של פלסטינים מצד צה"ל. בביקורת נמצא כי החל משנת 2008 הפסיקה התביעה הצבאית באיו"ש – ללא תיאום עם המשטרה – לנהל את התביעה בתיקי תעבורה של נהגים פלסטינים, למעט בתיקים של תאונות דרכים קטלניות ותאונות דרכים מסוג "פגע וברח". מאז לא קבעו המשטרה והפרקליטות הצבאית נהלים המסדירים את חלוקת העבודה ביניהם. במצב הקיים, קובע המבקר,  תיקי חקירות רבים של תאונות דרכים שבהן היו מעורבים ישראלים ופלסטינים ושכללו המלצה של המשטרה להעמיד לדין את הנהג הפלסטיני, לא טופלו במשך זמן רב, והמשטרה סגרה אותם מחמת התיישנות.

המבקר מציין כי במועד סיום הביקורת, הנתונים שבידי מחוז שומרון ויהודה של המשטרה בדבר תוקפם של מסמכי הרישוי של נהגים פלסטינים לא היו מעודכנים, דבר המונע את יכולת האכיפה "בזמן אמת" נגד נהגים עבריינים. זאת אף שבאותו מועד היו בידי קמ"ט תחבורה במנהא"ז נתוני רישוי עדכניים של נהגים פלסטינים וכלי רכבם. בשל היעדר מנגנון עדכון של הנתונים הקיימים במערכת המחשוב של המנהא"ז למערכת המחשוב של המשטרה, לא הועברו נתונים אלה למשטרה.

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל מברך על עריכת דו"ח המבקר. משימתו העיקרית של צה"ל באזור יהודה ושומרון הינה הגנה על התושבים ושמירת היציבות הביטחונית. בנוסף, על צה"ל מוטלת החובה לפעול לשמירה על הסדר הציבורי באזור, ובכלל זה האחריות הכוללת על אכיפת החוק. החובה לפעול לאכיפת החוק ביהודה ושומרון מוטמעת בקרב המפקדים והחיילים והטיפול בה נלמד ומתורגל טרם כניסת הכוחות לתעסוקה מבצעית בגזרה, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ומשמר הגבול. אכיפה מוצלחת של החוק באזור יהודה ושומרון מחייבת הירתמות ושיתוף פעולה של כל גורמי אכיפת החוק ומשרדי הממשלה המקצועיים. צה"ל רואה חשיבות רבה בביצוע אבטחה ובידוק במרחבי אזור התעשייה ביהודה ושומרון ופועל כל העת בנושא, על-מנת להבטיח את ביטחון התושבים והאזרחים באזורי התעשייה ויפיק את הלקחים הדרושים מהדו"ח על מנת לממשם."

כישלון באכיפה פלילית בנושאי עבירות תכנון ובנייה

לגבי פעילות משטרת ישראל באיו"ש מצא המבקר כי יחידות המשטרה ויחידת הפיקוח של המנהל האזרחי מסרבות לטפל במישור הפלילי בעברות של תכנון ובנייה באיו"ש ולפעול נגד עבריינים ישראלים ופלסטינים. גם המנהל וגם המשטרה מתנערים מטיפול בתחום זה בטענה "שהנושא אינו באחריותם". משמעות הדברים היא "כי אין באיו"ש גוף המופקד על חקירת עברות של תכנון ובנייה במישור הפלילי. הדבר תורם להנצחת המצב הקיים של 'איש הישר בעיניו יעשה' בתחום זה באיו"ש". משטרת ישראל, קובע המבקר, סירבה גם לטפל בתלונות הקשורות באיכות הסביבה וזיהם סביבתי.

יחידות המשטרה ויחידת הפיקוח של המנהל האזרחי מסרבות לטפל במישור הפלילי בעברות של תכנון ובנייה באיו"ש. בת אל (צילום: campsmum, ויקימדיה)

יחידות המשטרה ויחידת הפיקוח של המנהל האזרחי מסרבות לטפל במישור הפלילי בעברות של תכנון ובנייה באיו"ש. בית אל (צילום: campsmum, ויקימדיה)

כישלון בפיקוח על תוצרת חקלאית

המבקר מצא כי מחמירה התופעה של העברת תוצרת חקלאית ממקורות פלסטיניים באיו"ש לבתי אריזה ישראליים באיו"ש, תוך הימנעות מעמידה בכללים הנוגעים לטיפול בתוצרת שאינה ישראלית. תופעה זו מכונה "הלבנת" סחורות.

כישלון באכיפת דיני המים באיו"ש

גניבת מים (צילום: משרד מבקר המדינה)

גניבת מים (צילום: משרד מבקר המדינה)

באכיפת החוק בנוגע לדיני המים באיו"ש משתתפים מספר רב של גופים אזרחיים, צבאיים ומשטרתיים. במועד סיום הביקורת נמצא כי אין גורם אחד שירכז, יתאם וינחה את הפעילות של כל הגופים העוסקים בנושא אכיפת דיני המים בתחומי איו"ש, זאת חרף התופעה הנמשכת של גנבות מים וקידוחי מים בלתי חוקיים בממדים גדולים. המבקר מציין כי רשות המים קבעה כללים מקצועיים לדרך שבה יש להרוס ולאטום קידוחי מים בלתי חוקיים, כדי להימנע מזיהום מי התהום. יחידת הפיקוח לא הייתה מודעת לכללים אלה בעת שפעלה נגד קידוחי מים בלתי חוקיים באיו"ש.

בהתנחלויות לא גובים דמי שכירות ואין חוזים על קרקע ורכוש ממשלתי

הממונה במנהל האזרחי מטעם משרד הפנים, לא החתים על חוזי חכירה את המתיישבים המתגוררים בהתנחלויות שהקימה באיו"ש החטיבה להתיישבות, ו"זאת מאז הקמתם של היישובים" חושף המבקר.  הוא מציין בחומרה כי על אף שהדבר מתחייב מהצו בדבר רכוש ממשלתי, הממונה לא גבה מהם דמי-חכירה."עובדה זו לא רק שהביאה לכך שנגרם הפסד כספי גדול לקופת האזור שהוערך על ידי הממונה במאות מיליוני שקלים, אלא שהיא גם אינה מאפשרת ליחידות המנהא"ז, ובראשן יחידת הממונה לקיים ניהול ופיקוח ראויים על אדמות מדינה באיו"ש". כמו כן, קובע המבקר כי "מצב זה יוצר אפליה לא רק בין תושבי אותם יישובים ובין תושבי איו"ש המתגוררים ביישובים שהקים משרד הבינוי והשיכון, שמהם גובה הממונה דמי חכירה, אלא גם בינם ובין תושבי מדינת ישראל, המשלמים דמי חכירה בגין השימוש שהם עושים בקרקע".

תחנות דלק בלי רישוי ולא תשלום שכירות או חכירה

באיו"ש פועלות 38 תחנות דלק ישראליות הממוקמות ברובן על אדמות המדינה, חושף המבקר, 25 מהן פועלות שנים רבות ועד מועד סיום הביקורת, יולי 2012, בלי שהממונה חתם עם בעליהן על חוזה הרשאה לשימוש בקרקעות שעליהן הן נמצאות, כנדרש בצו בדבר רכוש ממשלתי. בנוסף לכך, הממונה לא אכף במשך שנים רבות את חובת התשלום של תחנות הדלק עבור השימוש באדמות המדינה, ובכך נגרמו הפסדים כספיים משמעותיים לקופת האזור.

לסיכום קובע המבקר כי "בביקורת עלו ממצאים, חלקם חמורים, של ניהול כושל של אדמות מדינה ואדמות נטושות באיו"ש שעליהן מופקד הממונה… באו לידי ביטוי בולט באי-חתימה על חוזי חכירה עם חלק מהמתיישבים, עם חלק מבעלי העסקים הישראליים ועם המחזיקים בנכסים נטושים פלסטיניים באיו"ש, ובאי-גבייה של דמי חכירה ודמי שכירות מהם ומהמחזיקים בנכסים נטושים פלסטיניים באיו"ש, בגין השימוש בקרקע ובנכסים". לדברי המבקר, המצב הקיים "נוגד את הוראות הדין, גורם להפסד של מאות מיליוני ש"ח לקופת האזור, ויוצר אפליה בין מתיישבים ובעלי עסקים אלו לבין תושבי איו"ש האחרים ובינם לבין תושבי ישראל". כמו כן, נגרמה פגיעה בחובת הנאמנות כלפי הנפקדים והשמירה על שלמות רכושם.

בנוסף לכך, עלו ליקויים בנושא הניהול, הפיקוח והבקרה על אדמות המיועדות לחקלאות בבקעת הירדן, ובתחום שיקום מחצבות נטושות באיו"ש. ממצאים אלו, סבור המבקר, "יש בהם כדי להצביע על דפוסי עבודה לקויים ביחידת הממונה. משרד המבקר סבור, כי מתחייבת בדיקה כללית ויסודית של תפקוד יחידת הממונה, בין היתר בהתייחס לתקן כוח האדם הדרוש לביצוע כל משימותיה. "המציאות המתמשכת של הליקויים האמורים הייתה ידועה משך שנים ארוכות למנהא"ז ולממ"י ולגורמים בכירים במשרדי הממשלה הרלוונטיים – ובהם משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר ומשרד החקלאות – ולעומדים בראשם. זאת, נוכח פניות שונות שהועברו אליהם ושהצריכו התערבות וטיפול".

תגובת דובר מחוז ש"י לדוח מבקר המדינה:

ממצאי הדוח יילמדו.

ככלל, האכיפה באיו"ש חלה על צה"ל. משטרת ישראל מסייעת ותמשיך לסייע לצבא בכל התחומים בהם יש לה נגיעה.

ראוי להדגיש כי משטרת ישראל אינה נוהגת לפתוח בחקירה או להעמיד עבריינים לדין בתחום הגנת הסביבה, בניה בלתי חוקית ועבירות תכנון ובניה באיו"ש, כפי שאין היא נוהגת כך בישראל. בתחומים אלה סמכות החקירה וההעמדה לדין בישראל מסורה לגורמים מקצועיים, ובאיו"ש פועלים בתחומים אלה גורמים מקצועיים של המנהל האזרחי.

לעומת זאת, משטרת ישראל מטפלת בסוגיית גניבת המים ונותנת מענה חקירתי לכל תלונה של גניבת מים וקידוח לא חוקי, לרבות פעילות משולבת וביצוע מעצרים.

בשנת 2012 נפתחו 168 תיקים בגין פגיעה בתשתיות באזור, מתוכם 22 תיקים בגין גניבות מים והנושא מהווה יעד עבודה גם ב-2013.

תגובת ארגון בצלם:

דו"ח המבקר מוסיף נדבך נוסף להבנה שכל מנגנון אכיפת החוק בגדה הערבית משועבד למפעל ההתנחלות ושהליקויים הם תוצאה ישירה של מדיניות הממשלה, שמזה שנים נמנעת גם מלאכוף חוק על אזרחים ישראלים הפוגעים בפלסטינים וברכושם.

לגבי חשיפת הכשלים בהתנהלות הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש אומר בצלם כי הבעיה המהותית אינה ההפסד הכספי אלא העובדה שממשלת ישראל העניקה להתנחלויות אדמה גזולה, ושלמעשה הממונה הוא סוחר, גם אם כושל, ברכוש גנוב.

יש לזכור שכל הקצאת קרקע להתנחלויות היא בלתי חוקית ופסולה מן היסוד – בין אם הדבר נעשה לפי הנהלים שקבעה הממשלה ובין אם לאו – משום שאדמת המדינה בגדה המערבית אמורה לעמוד לרשות הציבור הפלסטיני, ולא נועדה לשימוש מדינת ישראל.

Print Friendly

על אודות אליק מאור

ראש דסק חדשות - עיתונאי בעל וותק מעל 35 שנה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, פליליים, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.