Skip to content

בצל חידוש השיחות, מדוע האיום האיראני יעלה בקרוב, לראש סדר היום הציבורי

זאת למרות שתקיפה ישראלית באיראן כבר אינה רלוונטית, והאם קרב סופה של מדיניות העמימות הגרעינית הישראלית
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
תכנית הגרעין האיראנית, באדיבות DTN NEWS
תכנית הגרעין האיראנית, באדיבות DTN NEWS

כמעט בכל תרחיש אפשרי העוסק בחידוש השיחות עם הפלסטינים, שלישיית "לבד" (ליברמן, בנט, דנון), תגרום לנתניהו אכן לחוש מבודד ואזוק היטב ואז, סביר להניח ששוב יישלף על ידו "חביבו", האיום האיראני ויתפוס את ראש סדר היום הציבורי.

בטרם נעסוק בחוסר הרלוונטיות של תקיפה ישראלית באיראן, ובכך שאיראן עושה בבטחה את דרכה לפצצה גרעינית, להלן כמה עובדות היסטוריות.

מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד היום, הוכח בוודאות שנשק גרעיני הינו הנשק האפקטיבי ביותר לשמירת מצב של אי לוחמה או לוחמה מוגבלת, זאת בתנאי שלרשות שני הצדדים בעימות, עומד ארסנל נשק גרעיני. כך מתקיים למעשה מצב שבו מאזן האימה, מהלך אימים על שני הצדדים הניצים וממתנם.

מאז "שמפעל הטקסטיל בדימונה" הפך לעובדה קיימת ובעולם רווחת ההנחה שבידי ישראל כמות נכבדה של ראשי נפץ גרעיניים, נעשו מאמצים על ידי כמה מדינות ערב להגיע לאיזון אסטרטגי גרעיני מול ישראל. במירוץ "לפצצה האסלאמית הראשונה," נטלו חלק לוב, עיראק ומאוחר יותר גם סוריה, אולם הייתה זו דווקא פקיסטן ש"זכתה" בבכורה. הפקיסטנים שאויבתם המושבעת הודו כבר הצטיידה קודם לכן בנשק גרעיני, הצליחו ליצור מול ההודים מאזן אימה גרעיני ומאז, אכן מתקיימת באזור אותה הנחת יסוד שצוינה קודם לכן.

ישראל כבר פעלה בעבר בעיראק (1981) ובסוריה (2007) להשמדת כורים גרעיניים בעת הקמתם. בשני המקרים, היו אלו מטרות בודדות וממוקדות, שהשמדתן חיסלה למעשה את המאמץ הגרעיני של שתי המדינות.

על פי מקורות זרים השקיעה מערכת הביטחון הישראלית תקציבי עתק, לפיתוח יכולות, טכניקות ואמל"ח ייחודי לתקיפת אתרי הגרעין באיראן. חרף זאת היה זה דווקא ראש אמ"ן היוצא, האלוף עמוס ידלין, שהביע ביושר ראוי לציון דעה נחרצת באשר לתוצאות תקיפה שכזו. ציטוט: "במקרה הטוב, יעלה בידינו לדחות את התוכנית האיראנית לפרק זמן קצר של שנתיים שלוש."

להלן שלוש סיבות עיקריות שבגינן תקיפה ישראלית תשיג תוצאות בלתי מספקות:

–          האיראנים מבצעים מאמץ דו ואף תלת ראשי להשגת מטרתם. המתקנים שבנו עוסקים  בפלוטוניום, בהעשרת אורניום ולאחרונה נודע אף על הקמת מפעל ליצור מים כבדים. לשון אחר, היה ותפגע מהותית תשתית ספציפית, יוכל הפרויקט הגרעיני להמשך תוך התבססות על תשתיות ותכניות אלטרנטיביות שיפגעו באופן לא מהותי.

–          על פי הידוע, האיראנים הקימו כ 17 אתרים שבהם כורים, מתקני מחקר, פיתוח ואחסון. אלו פזורים על פני המדינה כולה ונהנים מהגנה מסיבית, הן אקטיבית (כגון אמצעי נ"מ מעובים) הן פסיבית (כלומר הטמנת חלק מהמתקנים במעבה האדמה).

–          הריחוק הגאוגרפי והצורך במעבר המטוסים התוקפים מעל לשטחים עוינים, מקשה מאוד על הפעולה ומסבכה באופן מהותי. על המטוסים יהיה לשהות זמן מינימלי מעל למטרות, להימנע ככל האפשר מקרבות אוויר ולבצע תדלוקים אוויריים מסובכים. בתנאים אלו ובהעדר גורם ההפתעה, תעשה פעולה מתגלגלת וביצוע תקיפות חוזרות ונשנות, לבעייתיות ורבות סיכון למבצעים.

מרבית המגבלות הנ"ל כמעט שלא יתקיימו אם ארה"ב תכנס לתקיפה עצמאית באיראן. לאמריקאים יכולות רבות ומגוונות לאין שיעור מאלו של צה"ל וחלק מהקשיים שציינתי קודם לכן, לא יהיו רלוואנטיים עבורם.

כאן ברצוני לנגוע ובזהירות הראויה, בנקודה נוספת שלדעתי אין לה אח ורע בעולם כולו וזהו נושא החללים. ייעודו של כל צבא להילחם ולהגן על המדינה ואזרחיה וכשנלחמים, למרבה הצער גם נופלים חללים. בארצנו משום מה קיים מין היפוך יוצרות שלפיו היפגעות אזרחים בפעולות פח"ע ולחימה מתקבלות כמעט כגזרה משמיים. אבל כשחיילים נופלים בקרב המדינה כולה עוצרת את נשימתה ושוקעת ביגון עמוק. מספר החללים המשוער בכל פעולה שהיא תמיד היווה פקטור מרכזי בקבלת ההחלטה האם לאשר את הפעולה. אינני מגנה מצב זה, אולם ברי לי כיצד יגיב הציבור אם ייפלו בשבי האיראני טייסים ולוחמים ישראלים.

בנוסף לאפקטיביות הנמוכה של תקיפה ישראלית באיראן, לאחרונה הופיע במכלול השיקולים שחקן חדש שעשוי לטרוף את הקלפים והוא בן 28 בלבד. קים ג'ונג און הרודן הצפון קוריאני, הורה לבצע ניסוי גרעיני שלישי. על פי מקורות חוץ, נכחו בניסוי מדענים איראניים ולמעשה הניסוי נועד להוכיח לאיראנים את ביצועיו של מוצר מדף המוצע למכירה. מדובר במדינה המדורגת במקום 198 בעולם בתל"ג לנפש, שרבים מ 24 מיליון תושביה סובלים חרפת רעב. לכן עסקה שכזו עשויה בהחלט לשפר במשהו את מצבה הכלכלי העגום.

אם כך, מדוע אין האיראנים נכנעים  ללחץ הבינלאומי ומסתכנים בתקיפה, אם אכן עומדת לפתחם אפשרות לרכוש ראש/י נפץ גרעינים מן המוכן?  התשובה לכך כנראה שלובה בשתי סיבות. בראש ובראשונה המדובר בכבוד הלאומי ובאי הסכמה להיכנע לתכתיבי "המערב הכופר" והשנוא. זר לא יבין זאת אך במזה"ת כבר למדנו היטב שכבוד לאומי הנו פקטור רב משמעות. בנוסף, וגם אם כבר ניתנה הסכמה צפון קוריאנית לרכש האיראני, אין שום הגיון בעצירת התכנית האיראנית הענפה והכל כך מושקעת, לפחות עד שתוגשם רכישת/קבלת ראש או ראשי נפץ גרעיניים הלכה למעשה.

לסיכומם של דברים אינני מקל ראש באיום האיראני, מה גם שזה מלווה באיומים מפורשים להשמדתה של מדינת ישראל. המדיניות וחוקי המשחק באיראן מוכתבים ונקבעים ע"י חכמי ומוסדות הדת העליונים במדינה. אלו, קיצוניים ככל שיהיו, אינם לוקים בטמטום. הם מודעים היטב ליכולות הגרעיניות הישראליות ובכלל זה ליכולות התגובה/מכות הנגד המגוונות שברשותה.

לאור חוסר התכליתיות שבתקיפה ישראלית באיראן עדיף לכולנו שהאמריקאים יהיו אלו שיעשו במלאכה. כך או כך סביר להניח שאיראן  תהפוך לגרעינית כבר בתקופה הקרובה וכאשר מצב זה יתקיים, יתכן בהחלט שאז גם יתחדש בקרבנו הוויכוח: האם הגיע העת לבטל את העמימות הגרעינית הישראלית שלאורה פעלו עד כה כל ממשלות ישראל.

 דודי (דוד) ירון, סופר ומרצה, סא"ל מיל' בחיל האוויר. מחבר רומנים צבאיים עתידיים. בימים אלה יצא לאור ספרו החמישי "העם האיראני מעניק בזאת", רומן מתח אקטואלי העוסק בפעולה התקפית איראנית בלב לונדון.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן