אם היו נשאלים נוסעי טיסה מסחרית כל שהיא, האם הם מוכנים ליטול חלק בטיסה שבה מחשב מנהל את כל הליך ההנמכה והנחיתה, ללא מעורבות הטייסים, סביר שחלק מהנוסעים היו משיבים בשלילה. כמובן שאין שום טעם לשאול שאלה זו, משום שכל מטוסי הנוסעים בעולם מונחתים זה שנים רבות ממילא ע"י מערכת אוטומטית מונחת מחשב.

בחקירת תאונת הנחיתה של המטוס הקוריאני בסן פרנסיסקו לפני ימים אחדים הועלתה השערה מעניינת ומדאיגה למדי. מאחר שמשואת השידור של מערכת ההנמכה והנחיתה האוטומטית (משואת ה ILS) לא פעלה בשדה התעופה בעת התאונה, נאלץ הטייס הקוריאני להטיס את המטוס בעצמו ולבצע נחיתה ידנית. בשל אופן הביצוע הכושל (המטוס קרב למסלול נמוך ולאט  מדי), משערים החוקרים שהטייס איבד עם הזמן את מיומנות ההטסה הידנית שלו בעקבות נחיתות מבוקרות מחשב רבות כל כך.

לפני שנים רבות בכל מטוס נוסעים בסדר בינוני וגדול נמצאו בתאי הטייס גם מהנדסי טיסה, אך בחלוף השנים המחשבים דחקו אותם אל מחוץ לתאי הטייס. באותם ימים נמצאה בכל תא טייס כזה מזוודת מתכת גדולה ובה ציוד אופטי מסובך ורגיש, שנועד לניווט על פי כוכבים. כיום כל נער חשוף למערכות ה GPS הממוחשבות.

בנושא השתלטות המחשוב על עולם התעופה אני מבקש לשתפכם בחוויה אישית. באחד הלילות הקפואים של חודש ינואר במוסקבה שנת 2005 נמצאתי במטוס אל על שביצע את ריצת ההמראה שלו בשדה התעופה "דומודידובה." בחוץ הטמפרטורה הייתה מינוס 17 מעלות. כשכבר צברנו מהירות ננעלו לפתע גלגלי המטוס והוא החל מחליק בפראות לצדדים ורועד בחוזקה, כשצמיגיו משמיעים צרחות מקפיאות דם. אחרי שבלם נגררנו חזרה אל הטרמינל לבדיקות ואיתור נזקים. הקברניט יצא מתאו ואמר לנו כך: "לא נגעתי בשום דבר. המחשב זיהה תקלה, כנראה בגלל הצטברות קרח במקום מסוים, ובחישוב מהיר של מהירות ואורך המסלול קיבל החלטה לעצור את ההמראה".

רשות התעופה הפדרלית בארה"ב היא גוף מקצועי מאוד, הידוע בקשיחותו ובחוסר פשרנותו. על כן האישור שניתן על ידם ובפעם הראשונה לביצוע טיסות מסחריות בלתי מאוישות הינו אישור פורץ דרך של ממש. זאת אף שמדובר במטוסים קטנים ובטיסות פיקוח ובקרה במרחבי אלסקה, בעיקר לאיתור דליפות נפט וזיהומים.

בשנים האחרונות, כלי טייס בלתי מאוישים, דוחקים בקצב מסחרר, את רגליהם של כמעט כל מגוון המטוסים הצבאיים. יותר ויותר משימות מבוצעות כיום על ידי כלים אלו ומגמה זו ממשיכה לצבור תאוצה. על כן, מומחי תעופה רבים, כולל בישראל, סבורים שמטוסי החמקן החדשים, ה  35-F, יהיו ככול הנראה מטוסי הקרב המאוישים האחרונים שירכשו ע"י חיל האוויר הישראלי.

 מטבע הדברים תהיה זו התעופה הצבאית שתתחיל בעתיד בהטסת מטענים ואחר כך גם חיילים במטוסים נטולי טייסים. תעשיית התעופה האזרחית, שמאמצת תמיד כל פיתוח וחדשנות שמוכחים עצמם בתחום הצבאי, תמהר לעשות זאת גם אז.

לא יהיה זה הימור נועז לומר שבתוך כשניים שלושה עשורים, רשות התעופה הפדרלית, תעניק רישיונות הפעלה וכושר אווירי, למטוסי נוסעים שייוצרו קרוב לוודאי בחברות בואינג ואיירבוס, מטוסים שבחרטומם לא ימצאו טייסים.

דודי (דוד) ירון, סופר ומרצה, סא"ל מיל' בחיל האוויר. מחבר רומנים צבאיים עתידיים. בימים אלה יצא לאור ספרו החמישי "העם האיראני מעניק בזאת", רומן מתח אקטואלי העוסק בפעולה התקפית איראנית בלב לונדון.