קנס חסר תקדים בחומרתו, הוטל ע"י מבקר המדינה על השר נפתלי בנט. בנט ייאלץ להוציא מכיסו  65,000 שקלים, טבין וטקילין – לאחר שמבקר המדינה מצא כי בדו"ח שהגיש בנט, על ניהול הקמפיין שלו לראשות הבית היהודי, לא נכללה הוצאה בגין שכר טרחת חוקר פרטי, שאסף עבורו מידע על פעילותו של זבולון אורלב, אשר התמודד מולו  בפריימריז על ראשות הבית היהודי.

בבחירות הפנימיות בבית היהודי התחרו שלושה מועמדים על ראשות המפלגה. על פרופ' דניאל הרשקוביץ, שהתמודד אך פרש לקראת סוף המירוץ, הוטל קנס בסך 2,000 שקל, מכיוון שלא היו לו אסמכתאות לחלק מהוצאות הבחירות שלו. בנוסף לכך החזיר פרופ' הרשקוביץ תרומות בסך של יותר מ-116,000 שקלים לתורמים, מאחר והיה מדובר בתרומות שלא היו על פי החוק.

המתמודד השלישי, ח"כ לשעבר זבולון אורלב, ניהל – עפ"י דו"ח הביקורת – את מערכת הבחירות שלו באופן תקין.

מבקר המדינה מציין בדו"ח כי נפתלי בנט, שלא כלל במערכת חשבונותיו את ההוצאה בגין שכר טרחת החוקר הפרטי, בסכום של למעלה מ-68 אלף שקל, טען בפניו כי ההוצאה האמורה אינה הוצאת בחירות שהוצאה עבור מערכת הבחירות שלו – אלא מדובר בהוצאה של הבית היהודי-המפד"ל, "שכן מטרת העסקת החוקר הפרטי הייתה שמירה על טוהר המידות בבחירות המקדימות".

המבקר דוחה את טענתו של בנט. "אין בידי לקבל טענה זו", הוא כותב. "ראשית, אין חולק כי המועמד ולא המפד"ל הוא אשר יזם את ההתקשרות עם החוקר, הוא שהתקשר אתו והוא הגורם היחיד שהיה לו מגע עם החוקר בנושא. נוסף על כך, אין חולק כי במועד ההתקשרות לא כיהן המועמד בתפקיד רשמי בהנהלת המפד"ל ולא היה מוסמך לבצע התקשרויות בשמה. בנסיבות הללו קבעתי כי אין לייחס הוצאה זו למפד"ל, וכי יש להוסיפה להוצאותיו של המועמד".

קנסות כספיים גבוהים יחסית הושתו גם על סגן השר דני דנון – 20,000 שקל וח"כ משה פייגלין – 18,000 שקלים.

בנוגע לסגן השר דנון קבע המבקר: "המועמד לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שמערכת החשבונות של המועמד לא הייתה שלמה, המועמד לא דיווח על התרומות שקיבל במועדים שנקבעו בחוק באמצעות אתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה ולא צירף אסמכתאות בגין הוצאות".

באשר לח"כ פייגלין קבע המבקר: "המועמד לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה, ובין היתר בנוגע לגירעון שגרר המועמד ממערכת בחירות קודמת, שהוא לא כיסה כנדרש וכן בכך שלא צירף אסמכתאות בגין הוצאות שהוצאו עבור מערכת הבחירות שלו".

מפילוח על פי מפלגות עולה כי המפד"ל–הבית היהודי היא שיאנית הקנסות. מתוך 14 מועמדים לכנסת, שבעה (50%) קיבלו קנסות ובהם הח"כים יוני שטבון, איילת שקד, שולי מועלם; במפלגת העבודה – מתוך 83 מועמדים 14 קיבלו קנסות ובהם ח"כ אראל מרגלית, השר עמיר פרץ ודניאל בן סימון; בליכוד – מתוך 98 מועמדים 28 קיבלו קנסות ובהם ח"כ גילה גמליאל, ח"כ ציפי חוטובלי וכאמור, גם סגן השר דני דנון וח"כ משה פייגלין; במרצ – מתוך 17 מועמדים 3 קיבלו קנסות בהם ח"כ תמר זנדברג וח"כ עיסאווי פריג'.

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מסתייג בדוח מגיוס תרומות מחו"ל ומסיע את דעתו כי יש לאסור על מועמדים לקבלת תרומות מחו"ל בדומה לאיסור הקבוע בחוק מימון מפלגות. גיוס תרומות מחו"ל משמעו קבלת תמיכה מגורמי חוץ אשר לא אחת הם נעדרי זיקה וקשר למדינת ישראל, אך חפצים בזכות תרומתם להיות מעורבים בקביעת סדר היום הציבורי בישראל.

במקביל ערך המבקר גם דוח ביקורת על חשבונות מועמדים, בבחירות לראשות מועצות אזוריות, שהתקיימו ב-4 בדצמבר, בשנה שעברה. הבחירות התקיימו ב-24 מועצות אזוריות. השתתפו בהם 60 מועמדים. 26 מועמדים קיבלו דוח לא חיובי.

שמעון גואטה שנבחר לראש המועצה האזורית מעלה יוסף, נדרש להשיב את כל המימון הממלכתי שקיבל – כ-130,000 שקל – לאחר שלא הגיש דוח כספי למבקר המדינה.

יו"ר המועצה האזורית שער הנגב אלון שוסטר, שהיה מועמד יחיד במועצה ולכן לא התקיימו בה בחירות, דיווח על הוצאות שונות, ובין היתר רכישת מחשבים, מקרן, מסך טלוויזיה וטבלט בסמוך למועד בו נודע לו שהוא מתמודד יחיד. נוכח היקף ההוצאה, סכומה ועיתויה, היא לא הוכרה כהוצאת בחירות.

מהבית היהודי נמסר בתגובה: "הבית היהודי מברכת את מבקר המדינה על הדוח המקיף והמקצועי. יו"ר המפלגה וחברי הכנסת קיבלו את הדו"ח, לומדים אותו, וידאגו לתיקון הליקויים. יש לזכור כי מדובר במערכת פריימריז ראשונה אי פעם בתולדות הבית היהודי, ובה נטלו חלק מתמודדים שלא נטלו מעולם חלק בפריימריז לפני כן. עם זאת, עקב ריבוי הקנסות שניתנו למחצית מכלל המועמדים יבחן יו"ר המפלגה את נכונות שיטת קיום הפריימריז לבחירות הבאות".

[related-posts]