ממשלת ירדן אישרה את פרויקט תעלת הימים בין ישראל לירדן (red sea-dead sea). כך מדווח הבי בי סי. בידיעה נאמר כי הפרוייקט יפיק מיליוני ליטרים מעוקבים של מי שתייה לירדן וגם מים לצרכי החקלאים הירדנים, לצורך גידולים בקרקע הצחיחה.

התוכנית זוכה לביקורת מגופים ירוקים משני צידי הגבול, שטוענים שמהילת מי ים המלח במי ים סוף תביא להריסת ייחודו של ים המלח ולשינוי צבע מימיו.

סאאד אבו האמור, מזכ"ל רשות עמק הירדן הירדנית, אמר לבי בי סי כי "החלטנו עם שכנינו ללכת על תוכנית מצומצמת יותר שתפיק מאה מיליון מטרים מעוקבים מים בשנה". התוכנית המקורית דיברה על חצי מיליארד מטרים מעוקבים בשנה.

בחודש ינואר 2013, אחר כעשור של ויכוחים על כדאיות פרויקט תעלת הימים והשלכותיו הסביבתיות, פרסם הבנק העולמי שורת דוח"ות, שבהם קבע שקיימת היתכנות הנדסית, כלכלית וסביבתית להקמת הפרויקט בין מפרץ סוף וים המלח.

פרויקט תעלת הימים נועד לייצב את מפלס ים המלח, לספק מים וחשמל למדינות האזור, ובראשן ירדן, וכן לקדם שיתוף פעולה שיהדק את השלום באזור. בדיקת הבנק קובעת שללא ייצוב המפלס באמצעות פרויקט התעלה, יוסיף מפלס ים המלח לרדת ובתוך כחמישים שנה יאבד הים קרוב לעשירית משטחו. המשמעות היא נזקים נרחבים לתיירות ולתעשייה באזור וכן פגיעה אקולוגית נרחבת.

המלצתו של הבנק העולמי היא להקים תחנת שאיבה באזור עקבה, להזרים את המים לנקודה גבוהה וממנה להעביר את המים בצינורות ובמנהרה עד לאזור הנמצא מדרום לים המלח. באזור זה יוקם מתקן ההתפלה הגדול בעולם ובנוסף יוקם גם מפעל הידרואלקטרי שיספק חשמל לירדן ולרשות הפלסטינית וישראל. המים המלוחים שיוותרו לאחר ההתפלה יוזרמו בצינור אל ים המלח, יביאו להפסקת ירידת המפלס ולאחר מכן לעלייה הדרגתית שלו.

כתב הבי בי סי מציין כי בשל הפרשי הגבהים, עלות מטר מעוקב שעולה בדרך כלל 50 סנט, תעלה כאן פי ארבעה.