תוצאות הבחירות בירושלים הן איתות אזהרה לניר ברקת. הוא ניצח, אמנם – אבל בקושי לא מבוטל. בהתחשב בעובדה שמתחרהו, "האיש מגבעתיים", הצליח להשיג 45 אחוזים מכלל קולות הירושלמים – למרות התרגיל הפוליטי השקוף והבוטה של דרעי וליברמן – הישגו של ניר ברקת הוא מוגבל ביותר, שלא לומר גבולי.

בנאום הניצחון שלו אמר ראש העיר הנבחר של ירושלים כי "תושבי ירושלים נתנו לנו מנדט להוביל את העיר, עם אותו חזון ועם אותו מנדט עוד חמש שנים". אז זהו – שלא. תושבי ירושלים אותתו לניר ברקת בצורה ברורה מאוד, שיהיה עליו לעשות מקצה שיפורים רציני מאוד, אם ברצונו להיבחר, בעוד חמש שנים, לקדנציה נוספת.

האמת היא שאיש העסקים המבריק ניר ברקת, שהוא העשיר בפוליטיקאים בישראל, השיג תוצאות בינוניות למדי כראש עיר. כמנכ"ל חברה פרטית-עסקית, ספק אם היה שורד בתוצאות בינוניות כאלה. הסיבה היחידה שבגללה נבחר היא משום שלא הייתה לו אלטרנטיבה. התחום הבולט ביותר שבו עשה שינוי – ואת זה אי אפשר לקחת ממנו – הוא תחום התרבות ואירועי הבידור לצעירים. מבחינה זו הייתה בירושלים התעוררות חיובית של ממש. אבל בתחומים קריטיים כמו תעסוקה, יוקר הדיור ואיכות החיים בעיר, שנותרה מלוכלכת וחנוקה בפקקי התנועה שלה – לא חל שום שיפור. גם מגמת ההגירה השלילית של הציבור החילוני מירושלים לא השתנתה.

עפ"י הדיווחים השיג ניר ברקת את קולותיו בחסידות גור, לאחר שהבטיח להם את תיק החינוך החרדי וכן מספר מתחמי נדל"ן לחסידות בעלז'. דווקא בגלל אותן הבטחות – איבד ראש העיר המכהן לא מעט קולות בציבור החילוני. אם ניר ברקת חפץ חיים לעירו ירושלים הוא יצטרך להתאמץ הרבה יותר. בראש ובראשונה עליו להפוך את מגמת ההגירה השלילית ולהביא לעיר את הציבור הציוני-החילוני והדתי-לאומי,  שיהיה מסוגל להזניק אותה קדימה מבחינה כלכלית. ניר ברקת, שעד עתה לא הפסיק לקרוץ לעבר החרדים (ועשה, כאמור, טעות קשה כשהמשיך לחזר אחריהם גם במהלך מערכת הבחירות) – יצטרך לרדת מהגדר ולהחליט על סדר עדיפויות ברור. אחרת העיר תמשיך להתנוון ותהפוך, בסופו של דבר, לבני-ברק 2.

לברקת צפויה קדנציה קשה גם מבחינת הקואליציה שהוא יצטרך להרכיב במועצת העיר. סיעתו – "ירושלים תצליח" – קטנה בבחירות האלה. הסיעות החרדיות גדלו ל-40 אחוז. גם כאן יצטרך ברקת לעשות החלטה ברורה ולא לפסוח על שני הסעיפים, כפי שעשה עד עתה. הוא יצטרך להקים קואליציה שתתן עדיפות ברורה לקידומה של ירושלים ולהפסקת הבריחה של הציבור החילוני ממנה.