"דיברנו מספיק": קומדיה רומנטית חכמה ונושכת

ג'וליה לואיס דרייפוס וג'יימס גנדולפיני כובשים זו את זה ואת הצופים – והאהבה ביניהם פורחת. אבל הרומן מסתבך – ומעלה שאלות על משמעות האהבה כשאתה לא ממש מחפש אחריה, ואיך מבלי להתכוון אפשר לשבור למישהו אחר את הלב

Print Friendly

[rating=4]

לאחר עונה שלמה שלא חווינו בארץ קומדיה חכמה, משעשעת, נמרצת ורומנטית, הכתובה למבוגרים – הנה היא הגיעה. הסרט "דיברנו מספיק" של ניקול הולופסנר הוא הנאה צרופה, להוציא העובדה העגומה, כי זוהי אחת מהופעותיו האחרונות על המסך של ג'יימס גנדולפיני ("הסופרנוס"), שהלך לעולמו במפתיע. גנדולפיני מגלם בסרט אישיות צינית, שמתאימה לו להפליא.

סיפור מהחיים. לואיס דרייפוס וגנדולפיני

סיפור מהחיים. לואיס דרייפוס וגנדולפיני

אווה (ג'וליה לואיס דרייפוס, "סיינפלד", "Veep") היא מעסה גרושה בשנות ה-50 לחייה, החיה עם בתה, אלן (טרייסי פיירווי, "עדן"), שהיא עם רגל אחת מחוץ לבית בדרכה לקולג'. במהלך מסיבה אווה פוגשת את אלברט (גנדולפיני), שגם הוא גרוש ועם בת בוגרת בגיל דומה, טס (איב הוסון, "זה בוודאי המקום").

הניצוצות בין השניים לא עפים מיד, אך עד מהרה הוא חושב שהיא חמודה ומצחיקה, והיא חושבת שהוא מתוק. האהבה פורחת – אך מסתבכת בשל נוכחותה של חברתה החדשה של אווה, מריאן (קת'רין קינר, "בתול בן 40"), אישה בוהמית, שאוהבת להתלונן על בעלה לשעבר.

כבר מכתובית הפתיחה, קהל הצופים משתעשע – רואים כיצד לואיס דרייפוס הזעירה (1.60 מטרים) סוחבת בגבורה שולחן עיסוי עצום, בסצנה מצחיקה ולבבית. עם סיום הסרט, הקהל חושב לעצמו, איזה איש נחמד גנדולפיני, הלוואי והיה זוכה באוסקר על תפקיד זה. הוא מלא בברק מאופק, אל מול נוכחות פיזית מרשימה – כאילו אנו רוצים לחבק דובון גדול.

 הולופסנר ממשיכה כאן את סדרת הופעותיה בקומדיות שנונות על נשים מסובכות, דוגמת "Please Give" משנת 2010 (שלא הוקרן מסחרית בישראל) ו"חברות עם כסף" משנת 2006. כמו בסרטיה הקודמים הולופסנר נשענת על חוויותיה האישיות, כדי ליצור פרשנות נושכת ומלאת תובנות לאתגרים של החיים המודרניים.

"דיברנו מספיק" בוחן מספר שאלות קשות: איך התפיסה של אחרים מעצבת את עולמנו באופן הוגן ובלתי הוגן; מה משמעות האהבה כשאתה לא ממש מחפש אחריה; איך מתנהג חד הורי כשילדו היחיד עוזב את הקן; ולבסוף, איך ומבלי להתכוון כלל, אפשר לשבור למישהו אחר את הלב. נקווה רק, שאם זו איכות היצירה של הולופסנר, היא בהחלט לא דיברה מספיק.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.