חופש הביטוי זה יפה, אבל כדאי לדעת ממה להיזהר

נראה כי בלהט הטיעונים "בעד ונגד" התיקון נשתכחה עובדה פשוטה: עם או בלי תיקון החוק, כל אדם המפרסם תוכן המהווה לשון הרע מבלי שעומדת לזכותו אחת מההגנות הקבועות לכך בחוק, חושף את עצמו לתשלום פיצויים בסכום בלתי מוגבל מאת עו"ד …

Print Friendly

נראה כי בלהט הטיעונים "בעד ונגד" התיקון נשתכחה עובדה פשוטה: עם או בלי תיקון החוק, כל אדם המפרסם תוכן המהווה לשון הרע מבלי שעומדת לזכותו אחת מההגנות הקבועות לכך בחוק, חושף את עצמו לתשלום פיצויים בסכום בלתי מוגבל

מאת עו"ד גבריאל קרמר

האינטרנט הפך את כולנו ליצרני תוכן. כל אחד ואחד מאיתנו יכול, בכל רגע נתון, לכתוב ולפרסם את דברו בכל נושא ועל כל אדם. עבור רבים מאיתנו, יצירת תכנים והעלאתם לרשת האינטרנט הפכה להיות פעולה כל כך שגרתית וטבעית, עד שאנחנו שוכחים לעיתים כי חלים על פעילות זו חוקים מיוחדים, שעשויה להיות להם השלכה מרחיקת לכת מבחינתנו.

שקט

לדעת ממה להיזהר

צילום: Michal Marcol / FreeDigitalPhotos.net

אחד מהחוקים האלה הוא חוק איסור לשון הרע. חוק זה עומד בימים אלו במוקדה של סערה ציבורית לנוכח התיקון המוצע לחוק, ולפיו, בין היתר, יוגדל בצורה משמעותית הפיצוי ללא הוכחת נזק אותו יהיה זכאי לקבל נפגע מלשון הרע, ויעמוד על סך שלא יעלה על 300,000 שקל  (ואם הוכחה כוונה לפגוע כפל הסכום). מובן שאף בלוגר איננו רוצה להיות חשוף לתשלום פיצויים כלשהם בגין פוסט שהעלה, ולא כל שכן בסכומים של מאות אלפי שקלים, כפי שמוצע בתיקון, ומכאן הביקורת על התיקון.

>>> בואו לדבר על חוק איסור לשון הרע גם בפייסבוק שלנו

מה שמיוחד בתביעות לשון הרעה הוא שברוב רובם של המקרים, הנזק מתבטא בעוגמת נפש, בסבל, בכאב ובתחושות של צער, השפלה ועלבון. זהו נזק בר פיצוי כספי, והוא מוכח באופן קל ופשוט מעצם העובדה שבפני בית המשפט ניצב הנפגע המעיד על הסבל שחווה. כימות הנזק, והפיכתו ל"מספר" המהווה את השורה התחתונה של הפיצוי שיש לשלם, נתונים לשיקול דעתו המוחלט של בית המשפט, אשר מעריך את הנזק על-פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ובהתאם לתחושת הצדק.

נראה כי בלהט הטיעונים "בעד ונגד" התיקון נשתכחה עובדה פשוטה: עם או בלי תיקון החוק, כל אדם המפרסם תוכן המהווה לשון הרע מבלי שעומדת לזכותו אחת מההגנות הקבועות לכך בחוק, חושף את עצמו לתשלום פיצויים בסכום בלתי מוגבל, ואשר שיעורם נקבע בהתאם לנזק לו גרם הפרסום על-פי הערכתו של השופט היושב לדין. בקיצור, השתדלו לא להיקלע לסיטואציה כזו שאינה מומלצת לבעלי לב חלש.

מבחינה זו מהווה הדיון הציבורי המתנהל סביב התיקון המוצע הזדמנות מצוינת להציף לתודעתם של המושכים בעט או במקלדת את העובדה שפרסומם של תכנים פוגעניים, חושף אותם, בכל מקרה, לתביעות פיצויים שעשויות להיות בעלות משמעות כספית ניכרת.

לכן, חשוב לזכור –

-          אינך צריך לפשוט בכיכר העיר את עורו של כל אדם שרק עצבן אותך. חופש הביטוי הוא  במידה רבה מיתוס כאשר מדובר בפרסום המתייחס לשמו הטוב של אדם פרטי, שלא בהקשרים הנוגעים לכלל הציבור.

-          בתביעות לשון הרע, המפרסם צריך להוכיח כי העובדות שפרסם הינן אמת. לכן, השתדל להימנע מלפרסם עובדות שאינך יכול לעמוד מאחוריהן או שאינך יכול לאמת. בסופו של דבר, תעמוד מול האדם שנפגע מדברים שפרסמת. בסיטואציות מסוג זה נמוגות להן כל הסיסמאות בדבר חופש הביטוי, ונערכת בחינה עניינית וקרה של הפרסום עצמו מול המציאות.

-          אם יש לך ביקורת כלפי אדם כלשהו השתדל להיות ענייני. במיוחד, אל תשחק לידיהם של יריבים, שכן מלבד רצונם לשמור על מה שהם תופשים כשמם הטוב, הם גם ישמחו לנצל את ההזדמנות להתחשבן איתך, ובקרוב יהיה להם גם תמריץ כלכלי לתבוע אותך.

-          אל תסתמך על דברים שאחרים פרסמו. ציטוט או אזכור דברי לשון הרע שפורסמו קודם לכן במקום אחר, מהווים גם הם לשון הרע.

-          בדרך כלל לא יהיה לרשותך ייעוץ מקצועי שוטף המכוון אותך בטרם פרסום ולאחריו, וביום פקודה סביר שתעמוד למערכה לבדך, ללא עורך או מו"ל.

-          הכי חשוב: הפעל הגיון בריא ושכל ישר.

עו"ד גבריאל קרמר עוסק בתחומי קניין רוחני, דיני רשת ולשון הרע. אין באמור ברשימה זו כדי להוות חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי בסוגיה הנדונה.
Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.