הפזמונאי והסאטריקן דידי מנוסי הלך היום (שישי) לעולמו בגיל 85. מנוסי חד העט והלשון נולד בקיבוץ גבע, לשם יובא למנוחות ביום ראשון. הוא השאיר אחריו את אשתו צילה ושלושה ילדים.

דידי מנוסי, ששירת בפלמ"ח, ערך שני מסעות סביב העולם בשנות ה-50. לאחר מכן פרסם פזמונים, שהפכו ללהיטים. בין היתר – "קול אורלוגין", ששרה ריקי זראי ללחן של יוחנן זראי והשיר "לי ולך" (ששרו אריק איינשטיין וגאולה נוני) מתוך הסרט "סלאח שבתי".

מנוסי כתב ללהקת גייסות השריון את "מי שחלם", שהפך לשיר ידוע לזכר הנופלים, וללהקת "החלונות הגבוהים" את "פגישה במילואים" ("באנו למילואים חשבנו עושים חיים"). לאחר מלחמת יום הכיפורים כתב את "שיר הוא לא רק מילים", ששר אריק לביא כמחאה נגד המלחמה ולמען השלום. מנוסי התפרסם כמי שכתב ללהקת הגבעטרון את אחד מלהיטיה הגדולים – "בת שישים" ללחן של קובי אשרת, לכבוד 60 שנה לקיבוץ גבע.

בשנים האחרונות, כשחלה בפרקינסון, מנוסי כמעט לא הזכיר את מי שהיה. הוא היה חלש ודיבר בקושי, אבל הראש נשאר צלול. "היה לו ראש מיוחד, חכם ומבריק", אמרו חבריו, שנהגו לשחק איתו שח בבית סוקולוב בתל-אביב. "היה לו הומור מיוחד, הוא ידע להיות חריף ובוטה, הוא אהב את החיים, היה נהנתן והשתדל לא לאבד את ההומור עד ימיו האחרונים."

 "כואב לי מה שקורה במדינה", אמר מנוסי לכל מי שרצה לשמוע, כשכבר התקשה בדיבור. "היה לנו חלום ומה יצא? מדינה מושחתת בלי מנהיגות ובלי ערכים. גם העיתונות היום היא לא מה שהיתה פעם." מנוסי עבד שנים רבות ב"ידיעות אחרונות" וכתב טורים סאטיריים חריפים ועוקצניים (שאשתו צילה איירה), חמשירים רבים ואת המדור "בדיחמין לשבת", שהפך לסדרת ספרים. לפי ויקיפדיה מנוסי תרם לשפה העברית את המילים מחזמר, מדרחוב וחמשיר.