בשנת 2013 ציין ארגון אל-קאעדה 25 שנים להיווסדו ותריסר שנים למתקפת הטרור הדרמתית שביצע בארצות הברית ב-11 בספטמבר 2001. למרות מערכה נוגדת-טרור חובקת עולם שמתנהלת כנגדו, עדיין אל-קאעדה ושותפיו אחראים לרובם המכריע של אירועי הטרור בעולם, המסתכמים מדי שנה באלפי הרוגים ופצועים.

מעבר למעורבותם בפיגועי הטרור, יש לאל-קאעדה ולשותפיו השפעה רבה כשחקנים במערכת הבינלאומית, כזו החורגת הרבה מעבר לגודלם המספרי ולעוצמתם הצבאית. מזכר זה מסביר כיצד ארגון טרור אחד, שמנה בשיא פעילותו מאות בודדות של פעילים, ייסד תופעה עולמית חוצת גבולות ועתירת השפעה, שזכתה לכינוי "תנועת הג'יהאד העולמית" והצליח יותר מכל גורם טרור אחר בהיסטוריה המודרנית, לפגוע, להטריד ולהתיש מעצמת על הגמונית ואת בעלות בריתה ולסבכן במערכות צבאיות עתירות דם ודמים ברחבי העולם.

המזכר מציג מגמות עדכניות בפעילות הארגון ומפרט את המלצות המחברים כיצד יש להתמודד עם הארגון ושותפיו בעידן של טלטלה ואי יציבות במזרח התיכון, שהשלכותיהן חורגות אל מעבר לו ועלולות להוביל לחידוש תנופת הטרור הגלובלי.

הקדמה – דימוי דימוני עוצמתי

מתקפת הטרור של אל־קאעדה בארצות הברית בספטמבר 2001 הציבה את הטרור הגלובלי כסוגיה מרכזית על סדר יומם של מקבלי החלטות במדינות רבות בעולם, ואף הפכה אותו לאבן בוחן ומדד במערכת היחסים של ארצות הברית עם מדינות על פי מידת הירתמותן למאבק בו.

הטרור הבינלאומי המודרני נעשה שחקן משפיע ומטרד חוצה גבולות כבר משלהי שנות השישים ולאורך שנות השבעים והשמונים של המאה ה־20 עם הופעתם של קבוצות טרור לאומיות, בדלניות, ומהשמאל האידיאולוגי, שהושפעו מתפיסת עולם מרקסיסיטית־לניניסטית, וביצעו פיגועי טרור בינלאומי. ואולם ברור כי בעקבות מתקפת הטרור ב־11 בספטמבר 2001 עלתה במידה ניכרת המודעות למשמעותו המאיימת על יציבות המערכת הבינלאומית והאיום שהוא מהווה על ביטחונן הלאומי של מדינות רבות.

מעמדו הייחודי של הטרור כסוגיית ביטחון לאומי ורב־לאומי מרכזית נבע מההרס ואבדן החיים העצום שגרמו ההתקפה הנועזת וקריאת התיגר של קומץ בני אדם מתאבדים בלב הכרך האמריקני, ללא מורא ובאופן חסר תקדים. החשיפה הבינלאומית המצולמת חדרה לכל בית בעולם ושוחזרה אין־ספור פעמים בכלי התקשורת העולמיים, בחדשות ובסרטים דוקומנטריים וקולנועיים שעסקו במתקפה ובארגון שביצע אותה. התלוו לכך איומים חוזרים ונשנים של הארגון ושותפיו, שהדבר יחזור ויישנה עד שיקבלו את דרישותיהם במלואן. כך הצליח אל־קאעדה ליצור גלי זעזוע שחרגו מהפגיעה הפיזית, הכלכלית והמוראלית ויצרו לטרור הבינלאומי דימוי דמוני בעל עוצמה וחסר תקדים המאיים להמשיך ולשטוף את העולם בנהרות של דם.

אל־קאעדה נדחק למלחמת התגוננות

פעילות אל־קאעדה גררה את ארצות הברית ובעלות בריתה למערכות צבאיות ממושכות במזרח התיכון ובאפגניסטן. מערכות אלו צרכו משאבים כספיים אדירים מכלכלות המדינות המעורבות, עלו בחייהם של אלפי חיילים ומאות אלפי אזרחים, שנפגעו הן מהמערכות הצבאיות והן מהטרור שהשתולל במדינות שבהן נערכו העימותים הללו. יתר על כן, בעוד בשנים הראשונות שלאחר מתקפת הטרור בארצות הברית היה המאבק נגד הטרור למכנה המשותף שאיחד את המדינות הנלחמות בו, חלה בשנים האחרונות תפנית, משהחלה נשמעת ביקורת במדינות שספגו את מחיר הטרור והמערכה נגדו, ואף בקרב מדינות המערב שצבאותיהן היו מעורבים בפעילות צבאית עתירת עלויות וקורבנות.

תחושת האימה מפיגועי טרור תכופים שליוותה את אירועי ה־11 בספטמבר 2001 שככה עם השנים, ובמידה רבה חזר הטרור להוות עוד אחד מהאתגרים המצויים על סדר היום של הביטחון הלאומי. אל־קאעדה נדחק למלחמת התגוננות נוכח המתקפה עליו שגבתה את חייהם של רבים ממפקדיו, שמרביתם נעצרו או חוסלו ובהם גם המנהיג אוסאמה בן לאדן, שעל אף ניסיונותיו הנמשכים הוא לא הצליח לבצע פיגוע ראווה אחד במערב בשמונה השנים האחרונות.

מנגד הועתק מרכז הכובד של פעילות הטרור לידי שותפי אל־קאעדה הפועלים בעיקר בזירות מרוחקות, בצד ניסיונות פיגוע ספורדיים במדינות המערב, כשהארגון בהנהגת זוואהירי ממלא בעיקר תפקיד של מנחה, מסייע ומדרבן של הפעילות הזאת.

תיבת פנדורה של מאבקים פנימיים

המערכה הגלובלית בטרור נמשכה שנים ארוכות ועלותה בדם ובדמים הייתה כבדה ביותר ונמדדה באופן ישיר ועקיף במאות רבות של מיליארדי דולרים. בנוסף, פתחה ההתערבות המערבית במדינות הפריפריה תיבת פנדורה של מאבקים פנימיים מקומיים בעלי אופי אתני עדתי ודתי. כך מצאו את עצמן ארצות הברית ובעלות בריתה רודפות אחר קבוצות, ארגונים, רשתות ולעתים אף פעילי טרור בודדים שהצליחו למקד אליהם משאבים אדירים של זמן, כספים וכוח אדם באופן לא פרופורציונלי לאיום הסגולי הריאלי שלהם.

הארגון הצליח לשרוד

הצלחתו של אל־קאעדה לשבש את אורחות החיים במערב ולאלץ מדינות רבות ליצור מכשולים מעבר לממדי ההרס העצום שחוללו פעולותיו מתבטאת בכמה מישורים: ראשית, קרא הארגון תיגר על מנהיגותה וערער את ביטחונה של המעצמה החזקה בעולם בכך שהעז לתקוף אותה בשטחה הריבוני באופן ישיר חסר תקדים בתעזותו ובנזקיו; שנית, גרם לשיבוש ולסרבול ההתנהלות בחיי השגרה במרחב הציבורי ובתעבורה המקומית והבינלאומית במדינות רבות בעולם עקב פעולותיו ואיומיו להמשיך ולבצע טרור; שלישית, הפך את עצמו למותג בינלאומי, ומנהיגו המיתולוגי בן לאדן נעשה מחד גיסא לדמות ארכיטיפית מטילת אימה ונודעת לשימצה ומאידך גיסא לסמל נערץ על צעירים מוסלמים רבים בזכות מאבקו במערב; רביעית, רעיונותיו של אל־קאעדה סחפו אחריהם לא מעט צעירים מוסלמים ברחבי העולם, אף שמספרם ביחס לכלל המוסלמים בעולם הוא זעום ביותר; חמישית, הוא משמש מנוע המתווה את דרכה של תנועה בעלת פרישה גלובלית שזכתה לכינוי "הג'יהאד העולמי"; ולבסוף, הארגון הצליח לשרוד, למרות המערכה העולמית האינטנסיבית המתנהלת נגדו זה למעלה מעשור, והמאמצים והאמצעים האדירים שהשקיעו מדינות רבות בעולם ובראשן ארצות הברית כדי להביסו לא הצליחו עד כה.

היומרה לא צלחה

על אף הצלחותיו הלא מבוטלות, לא צלחה היומרה של אל־קאעדה להביא לידי סילוק המעצמות ובראשן ארצות הברית מנוכחותן הצבאית וממעורבותן במזרח התיכון. ההפך הוא הנכון. פעילות הארגון ושותפיו דווקא העמיקה את מעורבות ארצות הברית ובעלות בריתה במדינות המוסלמיות ברחבי העולם. מדינות רבות התייצבו לצד ארצות הברית המותקפת ונרתמו גם הן למערכה באל־קאעדה ושותפיו מחשש כי איום הטרור הנשקף מהם לביטחון אזרחיהן נהפך לבעיה אסטרטגית חוצת גבולות שיש להשקיע משאבים ניכרים כדי לעקרו משורש ולהילחם בו עד חורמה. גם שאיפתו של הארגון להשלטת משטרים איסלאמים הנוהגים על פי השריעה כלשונה וככתבה, על פי המודל של הנביא והסלאפים, לא מומשה עד כה. למעשה גרם אל־קאעדה לסילוקו מהשלטון של משטר הטאליבאן ששלט באפגניסטן והיה הראשון בעידן המודרני שמימש הלכה למעשה סוג משטר שהטיף לו אל־קאעדה.

להמשיך בפעילות נוגדת טרור

אף על פי כן, היחלשותו בשנים האחרונות של איום הטרור הבינלאומי מצדו של אל־קאעדה אינה מעידה על כך שהמאמץ למנוע את חזרתו תם ונשלם. הבנת כיווני התפתחותם של אל־קאעדה ושותפיו בשנים הקרובות ומיקוד המאמץ לבלימתם צפוי להכתיב במידה רבה את יכולתו של ארגון זה לשרוד ולהמשיך לכוון ולטפח את המערכה לניהול ג'יהאד עולמי. הצטרפותם לשורות הג'יהאד העולמי של דור מתנדבים חדש, חלקם ממדינות מערביות, לאזורי לחימה פריפריאליים ובכללם אפגניסטן ופקיסטן, סומליה מאלי ותימן ובשנתיים האחרונות בסוריה, עלולה לבוא לידי ביטוי בניסיונות לחדש את תנופת הטרור הבינלאומי. בשל כך, מדינות המערב וארצות הברית בראשן חייבות להמשיך בפעילותן נוגדת הטרור האינטנסיבית בתחומן כדי לסכל ניסיונות לביצוע פיגועים בידי רשתות, תאי טרור ו"זאבים בודדים" שאימצו את תפיסת הג'יהאד העולמי.

יעילותה של פעילות נוגדת טרור ממוקדת מצד מדינות המערב יחד עם מתן סיוע כלכלי, מודיעיני, צבאי וביטחוני למדינות הפריפריה הלוחמות באל־קאעדה ובשותפיו הפעילים בתחומן, ובד בבד ניהול מערכה כוללת ומתואמת לקעקוע תקפותה של האידיאולוגיה הרדיקלית של הסלאפיה־ג'יהאדיה, תקבע במידה רבה אם הטרור הבינלאומי שבו דוגלים תומכי הג'יהאד העולמי ירים את ראשו מחדש או שיישאר ברמה הנמוכה יחסית שלפני מתקפת הטרור בארצות הברית.

יורם שוייצר – חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש התכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה, הצטרף לצוות המחקר בפברואר 2003. שוייצר ששרת בקהילת המודיעין, שימש כיועץ לאסטרטגיות לוחמה בטרור למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון, כיהן כראש המחלקה נגד טרור בינלאומי בצה"ל וכחבר ב'כוח משימה' העוסק בנושא השבויים והנעדרים הישראלים, במשרד ראש הממשלה. שוייצר היה חוקר וראש 'תוכנית הלימודים החינוכית' במכון למדיניות בינלאומית נגד הטרור (ICT) במרכז הבין-תחומי בהרצליה. הוא בעל תואר M.A. בהיסטוריה צבאית ודיפלומטית מטעם אוניברסיטת תל-אביב. שוייצר מרבה להרצות ולפרסם על סוגיות הקשורות לנושא הטרור ומשמש כיועץ פרטי למשרדי ממשלה. תחומי מומחיותו כוללים את הבאים: ארגון אל-קאעידה ושלוחותיו, טרור המתאבדים וטרור בחסות מדינתית.