רמת העוני הגבוהה אצל הזקנים מחייבת תכנית אב לאומית

רמת העוני בקרב הזקנים בישראל היא גבוהה בהשוואה לזו הקיימת במדינות ה-OECD. חלק גדול מהם שרוי גם במצב של אי בטחון תזונתי. יש עדויות ברורות על כך שזקנים עומדים בפני הברירה של רכישת מזון או תרופות ולרוב הם מותרים על התרופות

Print Friendly

בדו"ח העוני שפורסם על ידי המוסד לביטוח לאומי בסוף שנת 2013, צוין שבשנת 2012 עלה שיעור העוני אצל הזקנים ל-22.7%, בהשוואה לשנת 2011. בשנה זו נוספו 30 אלף זקנים למעגל העוני.

מקור ההכנסה של כרבע מכלל אוכלוסיית הזקנים (24%) הוא מקצבאות המוסד לביטוח לאומי, דהיינו קצבת זקנה עם השלמת הכנסה. קצבת הזקנה בתוספת השלמת הכנסה ליחיד בגיל 70 שנה היא 2,752 שקל ולזוג 4,086, בגיל 70-79 היא עומדת על 2,833 ליחיד ו-4,204 לזוג ובגיל 80 ומעלה קצבת הזקנה עם השלמת הכנסה היא בסכום של 2,961 שקל ליחיד ו-4,386 לזוג. רמת העוני בקרב הזקנים בישראל היא גבוהה בהשוואה לזו הקיימת במדינות ה-OECD, שם ממוצע העוני עומד על 14.8% לעומת 20.7% בישראל.

פרופ' יצחק בריק

פרופ' יצחק בריק

בסקר החברתי של הלמ"ס שנערך בשנת 2012 נתבקשו המרואיינים לציין את מידת יכולתם לכסות את ההוצאות החודשיות שלהם ואת שביעות רצונם או אי שביעות רצונם ממצבם הכלכלי. תשובותיהם של בני 65+ שהשתתפו בסקר היו כי 31% אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות שלהם. 36% מבני 65-74 וכ-42% מבני 75+ לא היו שבעי רצון ממצבם הכלכלי.

מצבם הכלכלי של הזקנים העניים משתקף בין השאר באי יכולתם לקבל טיפולים רפואיים שכרוכים בתשלום כגון טיפולי שיניים. חלק גדול מהם שרוי גם במצב של אי בטחון תזונתי. בסקר שפרסמו אשל ומכון ברוקדייל בשנת 2004 נמצא ש-19% מבני 65+ סובלים מאי בטחון תזונתי, שמשמעותו צמצום ניכר בצריכת המזון ובהיקף צריכתו. נתונים דומים פורסמו על ידי המוסד לביטוח לאומי בשנת 2012. יש עדויות ברורות על כך שזקנים עומדים בפני הברירה של רכישת מזון או תרופות ולרוב הם מותרים על התרופות דבר שפוגע קשות בבריאותם.

חובה עלי להדגיש כי גם מצבם של חלק ניכר מהזקנים שאינם חיים מתחת לקו העוני, חיים בתנאים לא קלים. ראשית, רק ל-37.6%  מכלל הזקנים (נשים 62, גברים 67) יש פנסיה, אך אצל רובם גובה הפנסיה נמוך כאשר הממוצע הוא 4,906 שקלים לחודש. הירידה בהכנסה אצל רוב הזקנים גורמת להם לירידה באיכות החיים בשנות חייהם מחוץ לעולם העבודה.

מה צריכים לעשות?

1. קצבאות – יש להעלות את קצבאות הזקנה כך שאלו שאינם עובדים וחיים אך ורק על קצבאות המוסד לביטוח לאומי יוכלו להתקיים בכבוד.

2. תעסוקה – יש לאפשר לכל מי שיכול ומעונין בכך להמשיך לעבוד ולהתפרנס בכבוד. אין כיום מקום להגבלת הזכות להמשיך לעבוד בגיל 62 לנשים ו-67 לגברים כאשר תוחלת החיים היא 80 לגברים ו-84 לנשים.

3. פנסיה – יש לחוקק חוק פנסיה חובה אשר יחייב כל עובד וכל מעסיק להבטיח לאנשים פנסיה ראויה עם פרישתם ממעגל העבודה.

4. בריאות – יש להבטיח שירותי בריאות חינם לזקנים מעל גיל מסוים ובאופן מידי לאפשר טיפולי שיניים חינם כפי שנעשה לגבי הילדים.

5. תכנית אב – ממשלת ישראל חייבת להקים ועדה ממלכתית אשר תגבש תוכנית אב לאומית שתתייחס לכלל צרכי האוכלוסייה הזקנה בעתיד. יש לברך על יזמת משרד הבריאות להכנת תכנית לאומית להתמודדות עם מחלת הדמנציה ואת המשרד לאזרחים ותיקים, ביחד עם המועצה הלאומית לכלכלה על הכנת תוכנית לאומית לתעסוקת זקנים, אולם מה שדרוש זו תכנית לאומית מקיפה, רב שנתית, הלוקחת בחשבון את כל צרכי הזקנים.

הכותב הוא יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה העוסקת במדעי הזיקנה וחקר ההזדקנות ומרצה בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה. https://www.facebook.com/gerontologyil

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, רווחה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על רמת העוני הגבוהה אצל הזקנים מחייבת תכנית אב לאומית

  1. מאת גידי‏:

    מאמר עצוב ומדהים כאחד.צריך להעביר אותו לממשלה ולשר הרווחה שכל בוקר כשהוא יוצא מהבית במקום לקרוא את תפילת הדרך שיקרא את המאמר . יש פה תוכנית עבודה של פרופסור בריק ובה רואים דרכי פעולה נבחרות שמבוססות על ניסיון ומקצועיות . לדאוג לזקנים זה כמו לדאוג לעצמנו…